לחימה עם הגב אל היריב

סרטון ספארינג קצר

ניתן לראות מספר דברים:

1. אני מתאמנים בידיים חשופות. לזה ישנן סיבות רבות, ביניהן לתרגל שליטה בכוח (כולנו חוזרים הביתה כפי שהגענו).

2. אני זז יחסית לאט, הכל מדוד ורגוע. אגרסיביות היא תנועה-מוכוונת-מהירה-אחודה. דבר שאי אפשר לתרגל באמת בין חברים, שכם זה נועד לגרום נזק. אז רוב התנועה שלי יחסית איטית. אני בהחלט מסוגל להיות מהיר בהרבה.

3. אני עומד עם הגב ליריב (כפיר) בתחילת כל "סבב". זה אולי נראה דבילי ולא יעיל, ולמה לעזאזל לעשות את זה, אז הנה מספר סיבות: א. זוהי פעולה לא שגרתית, ולכן עקרון ההפתעה פועל לטובתי.

ב. מרבית האנשים יחשבו על להכות את הראש או לבעוט ברגליים, אם אעמוד ככה, ולכן עלי לכסות בהגנה מספר מצומצם וצפוי של אזורים. ג. אולי יש לי פציעה כלשהי בחזית, ועלי להגן עליה (וזה אכן המצב בסרטון). ד. הגב יכול לספוג מכות. ה. כמובן שמצב זה אינו אידיאלי ללחימה (או אולי כן? חזרה לא,ב), אבל מצד שני, לחימה לא תצמיד תמצא אותנו בעמידת קרב אידיאלית. אז התאמנו באופן שאינו אידיאלי, שכן החיים אינם זירה ספורטיבית. ו. בעוד שבזירת ספורט, תנאי הקרב הם הוגנים, אחד על אחד, קטגוריית משקל, וכו', החיים עלולים למצוא אתכם במקום שאינו הוגן, מול מספר אויבים (לא יריבים), שיתכן שחלקם יגיעו מאחוריכם ויתכן שאפילו בהפתעה, בעודכם מתעמתים עם משיהו בחזית.

בחיים האמיתיים אין "מצב אידיאלי". מצב אידיאלי זה לא להילחם ברחוב, ולסגור סיפור על פיצה ובירה.

אתם יכולים להתאמן למצב אידיאלי, או להתאמן לכל מצב שלא יהיה – בחירה שלכם.