4.1 אסטרטגיה וטקטיקה
אסטרטגיה וטקטיקה. בצורה גסה ניתן להגיד כי אסטרטגיה היא מה רוצים להשיג, וטקטיקה היא איך מגיעים ליעדים האסטרטגיים. מכיוון שהנושא דיי ברור בנוגע לצבא, אני אדון בו רק בהקשר אמנות הלחימה.
אסטרטגיה, האסטרטגיה בקפא"פ היא הקו המנחה של כל הפעולות ויש לחשוב עליה לפני הביצוע, לפני הכניסה לקרב עצמו, למשל, אסטרטגיית התשה (בספורט), ללכת על נוק-אאוט (בספורט), על נקודות (בספורט), להפיל את היריב, להגיע לחניקה, לשתק במכות מרובות. החלטה לגבי המכה הראשונה, איך ליצור מגע הינה גם אסטרטגית, בבעיטה, בכניסה אגרסיבית פנימה, או אם לשמור מרחק הן רק דוגמאות פשוטות לאסטרטגיה באמנויות הלחימה.
טקטיקה, הטקטיקה היא הפעולה הפרטנית שיש לבצע להגשמת האסטרטגיה הרצויה. היה והחלטנו כי אנו מורידים את היריב או האויב לקרקע, ניתן לבצע זאת בהטלה, בהפלה, בתיקול וכן הלאה. לכל אופציה ישנם ענפים רבים של אפשרויות ודרכים לביצוע.
האסטרטגיה והטקטיקה נתונות לשינוי מתמיד במהלך הקרב. אימונים רבים, פיסיים ומחשבתיים, מאפשרים לנו ליצור שינוי מהיר, כמעט אינסטינקטיבי של הטקטיקה שלנו, אלתור מהיר שנובע מכך שקלטנו את תכנית האויב במהירות רבה ביותר. חשוב לציין שקרה ונתקעתם, אין ללכת בכוח, הדרך הנכונה היא לבצע הערכת מצב ולהתאים את האסטרטגיה והטקטיקה למציאות.
יכולת ההתאמה הינה חשובה ביותר, אך יש לזכור שבכל מצב אנו רוצים לתעל את האויב למקום הרצוי לנו ולא רק לחיות על פי אלתור מרגע לרגע. זהו איזון עדין שניתן ללמידה רק ע"י אימון מתמיד של עבודת זוגות חופשית במטרה לימודית.
4.2 זמן ותזמון
העולם הצבאי עוסק בשינויים הבלתי פוסקים של המציאות הביטחונית, באי היציבות של שדה הקרב, בהכנות לקראת העימות הבא. לרוב ניתן לחזות את האקט הראשון בלבד, לאחר מכן יש לבצע הערכות מצב מחודשות. ההשתנות המתמידה של התנאים מחייבים את המערכת הצבאית להיות מסוגלת להתאים את עצמה במהירות, בהפרשי זמן קצרים ואם זאת להיות עם מספיק מעוף כדי לחזות מספר אפשרויות ולהיות מוכנים לתת מענה לכולן.
עקב צפיפות זמן זו, ישנן פעולות שהתזמון שלהן הוא קריטי וכדי ליצור סנכרון נכון, לבצע את הפעולה בצורה מיטבית ולהימנע מפגיעה מיותרת, יש לתת מסגרת זמנים מדויקת לביצועה ולרשת הפעילויות כולה. על מסגרת זמנים זאת להיות קשובה למציאות ולהיות בת ביצוע, אחרת מראש מוכנסים פגמים בתכנון ותקלות בלתי נמנעות אכן תתרחשנה.
כדי להימנע מתקלות מבצעיות חייבים לעמוד בזמנים, הסנכרון חייב להיות מושלם, כמו גלגלי שיניים בשעון. זהו האידיאל כמובן, בפועל הדברים כמעט תמיד רחוקים משלמות ומלאים בדברים בלתי מתוכננים.
חשוב לדעת לשערך נכון את עתודות הזמן הניתנות וחישוב הזמנים הריאליים לכל פעילות. חישוב עתודות זמן בעת התכנון, מאפשר מרווח נשימה, וזאת כדי לאפשר להתגבר על אירועים בלתי מתוכננים ולהספיק לביצוע המשימה.
בעולם אמנויות הלחימה נושא הזמן בא לידי ביטוי בתזמון. תזמון המכה הראשונה, תזמון הטווחים, תזמון התנועה כדי לבצע קוזושי. אי אפשר ללמד נושא זה, צריך לרכוש אותו באימונים רבים והתנסויות רבות, התזמון משתנה בהתאם לגיל, המצב הגופני, המצב בשטח, דרך הפעולה הנבחרת, תגובת היריב ועוד פרמטרים רבים אחרים, שעל כל אחד ללמוד להכיר עבור עצמו.
4.3 קווים אדומים וגבולות החלטה
קווים אדומים הן במטאפורה והן בקווים גיאוגרפיים, מציינים את מה שאסור לאויב לעבור, אחרת ינקטו נגדו פעולות אלימות. אם מדובר בתחום הצבאי, הרי שקווים אדומים יכולים להיות הכנסת חימוש לאזורים מפורזים, הטלת סגר ימי, חציית קו גיאוגרפי מסוים, הכנסת חימוש חדש ששובר מאזן הרתעה. בתחום אמנויות הלחימה, קווים אדומים מטאפוריים יכולים להיות, למשל, פעולות כגון הטפלות לחלש, או כל פעולה אחרת שגוררת החלטה שלנו להתערב.
קווים אדומים ממשיים הינם סיפור דיי מוגדר. אנו חייבם להחליט על מרחק מסוים מאתנו, שאם האויב עובר אותו, עלינו ליזום התקפה, על מנת שנוכל להגן על עצמנו ועל הנתונים לחסותנו בצורה יעילה. זהו מימוש עקרון היוזמה וההפתעה שנדונו קודם. קווים אדומים אלו הם גבולות ההחלטה, נקודת האל חזור. אם יש לזכותכם גורם הרתעה, קווים אלו יכולים להיות מוצהרים ואולי בכך ימנע עימות אלים, אם אין הרתעה לזכותכם, יש לשמור קווים אלו לעצמכם ולפעול במפתיע, לפני שהאויב תוקף, מתחמש (שולף סכין למשל), לפני שהאויב לוקח יוזמה, הדבר נכון הן בזירה הבין-אישית והן בזירה הבין-לאומית.
4.4 פזיזות והססנות
פזיזות, הינה חשיבה מהירה מידי ושטחית מידי, הגורמת לפעולה בלי להבין את מכלול השיקולים הקשורים בה, את ההשלכות ואת דרכי הפעולה החלופיות. פזיזות עלולה לנבוע ממידע חסר, מיהירות (היבריס ממש כמו בטרגדיות יווניות), מפאניקה ומטיפשות לשמה. הפתרון, לרוב הוא פשוט לעצור רגע לפני שפועלים, לעשות הערכות מצב ולהבין את הפעולה העומדת להינקט ("לגרוק" את הפעולה, ע"ע "גר בארץ נכריה" – רוברט היינליין). באמנויות הלחימה מדובר בעצירה לשבריר שניה, באמנות המלחמה מדובר בהערכות מצב ודיונים מקיפים.
הססנות, ההיפך מפזיזות, חשיבה איטית ומבוהלת, הקורסת תחת עודף מידע. עודף המידע ועודף השיקולים המביאים למצב שבו לא מצליחים לעשות החלטה. חוסר יכולת זה נובע מפחד לטעות, מהפחד לקחת אחריות ויוזמה. הססנות זו עלולה לגרום לאסון לא פחות מאשר פזיזות, לאבדן האמון בהנהגה, לאבדן ההרתעה.
עלינו (גם אמני הלחימה וגם המפקדים הצבאיים) לקחת אחריות ויוזמה, לעשות החלטה שקולה ומבוססת אך לא להתמהמה, לא לקרוס תחת עודף הנתונים. במלחמה, בקרב, אי אפשר ללכת על בטוח, אי הוודאות היא הגורם הוודאי היחיד ("הקרב הוא ממלכת אי הוודאות") ועלינו לקבל זאת כמציאות. מרגע שנשלים עם עובדה זאת, לא נשגה בהססנות ובתקווה שספר זה יעזור לפזיזים שבינינו לעצור ולחשוב.
4.5 תנאי שטח וסביבה
תנאי שטח וסביבה הם גורמים חשובים וכמעט טריוויאליים בתהליך עשיית ההחלטות ובלחימה. ישנן תורות רבות על ניצול והתחשבות בשטח ובסביבה, בספר זה הנושא מופיע רק כתזכורת לגורם שיש להתחשב בו בעשיית ההחלטה.
חשוב לציין לגבי סביבה כי אין מדובר רק בתנאי טבע, אלא גם בנוכחות של אנשים חפצים וטופוגרפיה סביבנו, כמו בור לרגל, אבנים שניתן להרים, ענפים נמוכים וכן הלאה. ערנות לסובב יכולה לעזור באלתור ותכנון, ואף להטות את הכף בלחימה.
4.6 אמצעים
אמצעים הם כל הכלים, האנשים והמשאבים לסוגיהם הרבים העומדים לרשותנו. אמצעים יכולים להיות תקניים כמו אקדח או טנק ומאולתרים כמו ערימת חול (לזרוק לעיניים). אמצעים הם נקודה חשובה בעת הערכת המצב ועשיית ההחלטה.
בעת שיקולי האמצעים, חשוב לציין מהם אמצעי האויב, אילו כלים יש ברשותו ואיזה ידע, רק כך נוכל לבדוק את יעילות האמצעים שברשותנו. כשם שלא יעזור תותח אם ברצוננו לחסל יתוש מרגיז, כך יש להתאים אמצעי למשימה לאור המטרה.
חשוב ביותר להבין את אופן השימוש הנכון באמצעי, את יכולותיו, ואת מטרות השימוש. חול בעיניים למשל, לא יהרוג, אך יאפשר לברוח, לזוז, להטריד ולמשוך זמן. אקדח, למשל, בעל מרווח טווחים יעיל מסוים – לא קרוב מידי ולא רחוק מידי. ע"י הבנת האמצעים שברשותנו ואמצעי האויב נוכל להתנהל בקרב בצורה יעילה יותר ועם פחות נפגעים לכוחותינו.
4.7 אלתור
סעיף זה אינו עוסק באלתור אמצעי אלא באלתור החלטה.
היכולת לאלתר הינה היכולת להחליט מהר וליישם. לא מדובר בפזיזות, אלא במגבלת זמן אמתית ודחיפות בעשיית החלטה, הדוחקת לקבל החלטה ללא הערכת מצב מעמיקה מספיק. מן הסתם, מצב זה אינו אידיאלי. השלמה עם אי אידיאליות זו ועם אי הודאות, תשחרר אותנו מההססנות הטבעית ותקל עלינו את ההחלטיות.
יכולת חשובה לצורך האלתור הינה הגמישות המחשבתית, אותה גמישות המאפשרת לנו לשנות אסטרטגיה וטקטיקה בהינד עפעף בלחימת קפא"פ.
מעצור באלתור נובע מהילחצות. לחץ גורם לגלגלי המחשבה להיעצר ולמעשה להגיע למצב קיפאון.
כמו כל מיומנות, על מנת להיות גמישים מחשבתית ולהימנע מהקיפאון המחשבתי, עלינו להתאמן במצבי לחץ. באימונים תמיד משתבשים דברים רבים בו זמנית, רבים מאשר סביר שיקרו במציאות, וזאת כדי לתרגל את הלך הרוח תחת לחץ. יש לשמור על קור רוח, רק כך ניתן לשמור על הגמישות ולהימנע מהקיפאון. ככל שנתרגל יותר תחת לחץ, כן תקל לנו המשימה לעשות החלטה מאולתרת בתנאי אמת.
4.8 הערכת מצב
הערכת מצב היא הפעולה שבה עושים עיבוד נתונים, סנכרון מידע, התאמה למציאות וייצור פתרונות. זהו שלב משמעותי ביותר בדרך לעשיית ההחלטה. הערכת המצב כוללת התייחסות לכל אותם גורמים שהוזכרו עד כה בספר ולגורמים שעוד יוזכרו.
הערכת המצב, הינו הליך של היזון חוזר ועדכון איטרטיבי (תהליך שחוזר על עצמו, ומתקן עצמו בין כל סבב). הערכת המצב אינה נגמרת לעולם, כל עוד ישנם שינויים, יש לבצע הערכת מצב חדשה. לעולם לא ניתן להגיע להערכת מצב מושלמת, המציאות דינמית והערכת מצב מתעסקת במה שהיה עד העדכון האחרון, בעבר ותמיד קיים גורם אי הודאות ("הקרב הוא ממלכת אי הוודאות").
רובנו מבצעים הערכות מצב כל הזמן, בכל תחומי החיים, אפילו להנמיך את האש בבישול הינה תוצאה של הערכת מצב והבנה כי האש גבוהה מידי והאוכל עתיד להישרף.
ע"י יצירת הרגל של חשיבה מודעת לגבי הערכות המצב שלנו, נפתח חשיבה אנליטית מעמיקה יותר ויותר ובכך נשפר את איכות עשיית ההחלטות שלנו, שכן נוכל להעביר ביקורת מוצלחת יותר ולתחקר עצמנו בצורה יעילה יותר.
4.9 דפ"אות, אלטרנטיבות ונקודת מבט
דפ"א (דרך פעולה אפשרית), הינה התוצר של הערכות המצב. המצב הרצוי הוא שלאור הערכות המצב, מיוצרות מספר דרכי פעולה אפשריות ומתוכן על מקבל ההחלטה לבחור אחת ולקחת אחריות על בחירה זו.
קיום של אלטרנטיבות הינו חשוב בכל תחומי החיים, אלטרנטיבות כלכליות, הנדסיות, צבאיות, לחימתיות ועוד. קיום אלטרנטיבות מאפשר לרתום את גורם ההפתעה לצדנו ולקחת יוזמה, לכן חשוב לעשות מאמצים למציאת אלטרנטיבות. זכרו כי האויב גם בודק את המהלכים שלנו ובודק כיצד נפעל.
נקודות מבט שונות זוהי טכניקה לקבלת רעיונות אחרים מאשר אלו שהועלו עד כה. חשיבה אלטרנטיבית, מקורית, מוזרה ושונה תמיד יכולה לרענן את התכנון ולהפתיע, כמו כן חשוב לבחון את ההחלטות בעיניים חיצוניות. יכול להיות שמה שיראה לנו כלגיטימי, ייתפס בעיני אחרים כפשע חמור, ולכן אם ברצוננו להתחשב בדעת קהל, נאלץ לשנות את התכניות.
4.10 קבלת החלטות והחלטיות
קבלת החלטות, בתרגום מאנגלית מתקבל "עשיית החלטות". קבלת החלטות היא מהות ההנהגה, אם זה הנהגה אזרחית, צבאית, כלכלית. עשיית החלטה היא מושג נכון יותר מאשר קבלת החלטה, בקבלת החלטה ישנה סבילות, אך בפועל יש ליזום, ולייצר את ההחלטה. קבלת החלטה (כאקט ולא כמושג) הינו השלב האחרון בתהליך עשיית ההחלטה, זוהי החותמת הסופית בסופם של כל השיקולים וכל הדפ"אות הנבחנות.
ישנם פוליטיקאים רבים המתמחים באי קבלת החלטות מכריעות - חבורת עסקנים שאינם מבצעים את עבודתם.
אי קבלת החלטות - זו אינה פריבילגיה של הנהגה צבאית ושל לוחמים בשטח. יש להימנע ממצב בו אין החלטה (כי אז ישנה עמימות). כאשר ישנה החלטה ישנו כיוון מוגדר ומטרה מוגדרת, ניתן לבצע פעולה ולהימנע מהעמימות וחוסר הישע הנובע ממנה.
Comments