6.1 מטרה ומהות
מטרה הינה המהות של העשייה, הסיבה העמוקה לביצוע של פעולה כל שהיא. כיוון שהמטרה היא המגדלור המכוון את העשייה, המצב הרצוי הוא שכל המעורבים בעשייה יכירו את המטרה, כך ניתן לחבר את האנשים לעשייה ולהעלות את המורל ורוח הלחימה. תלמיד אמנויות לחימה, שיודע לאן המורה מכוון, ילך בעיניים פקוחות, ילמד מתוך הבנה ויעמיק במחקר בעצמו ולא רק יחכה תנועות, תרגילים ושיטות אימון כמו קוף.
מטרה אינה חייבת להיות משהו נשגב, כמו הגנה על תושבי האזור ולאפשר להם אורך חיים תקין, או הפנמה מוחלטת של ייצור כוח מסוים בלחימה. המטרה יכולה להיות פרגמטית ביותר כמו לימוד מוטוריקה מסוימת.
מטרה הינה המשימה של הדרג הגבוה יותר לא רק בצבא, אלא בכל עשייה וכמובן באמנויות הלחימה. ניתן לבנות עץ של מטרות, כאשר כל משבצת הינה המשימה של הענף מעליה והמטרה של הענפים מתחתיה.
בניית עץ שכזה באמנויות הלחימה הינה משימה מורכבת ביותר ודינאמית (משתנה עם השנים, הניסיון והאימונים).
בניית עץ שכזה עוזרת לעשות סדר בראש ומכווינה את האימון בצורה מובנית ובכך משפרת את יעילות הלימוד ואימון.
גוף צבאי הפועל בפיקוד מבוזר מוכוון משימה (למפקדים בשטח ישנן דרגות חופש להחלטה, סמכות ואחריות לביצוע המשימה) בנוי בצורה זו מעצם טבעו. לכל מפקד ישנה משימה לביצוע ומטרה שהוא פועל לאורה, בראש הפירמידה נמצא מפקד הצבא, מטרתו מוגדרת ע"י דרגים פוליטיים (במדינות דמוקרטיות. במדינות רודנות קיימת חפיפה בין הדרגים הפוליטיים לצבאיים).
6.2 העדפות שימוש
באמנויות הלחימה המזרח-רחוקות ישנה מחלה, הן כולן מבוססות על יד ימין. אפילו מיאמוטו מוסאשי, שסגנונו הייחודי ביפן עסק בלחימה בשתי חרבות וכתב בספרו "חמש הטבעות" כי אל ללחום להעדיף נשק מסוים ויש לדעת להשתמש בכל דבר כנשק, כתב טקטיקות לחימה המיועדות לחרב ביד ימין. תבניות וקאטות רבות מבוצעות בצד ימין בלבד (לא ביד ימין בלבד אלא בצד אחד של הכיוונים).
עקרון ההעדפות מדבר על אי העדפה. הדבר נכון בשדה המערכה העכשווי כשם שמדובר בכל תקופה אחרת. נכון, תמיד ישנו נשק יותר נוח, נשק שיותר אהוב מכל מיני סיבות, אך חשוב ביותר שלוחם ידע להשתמש בכל אמצעי העומד לרשותו, תקני ומאולתר. הדבר כמובן נוגע גם לדרגי פיקוד, על המפקד לדעת להפעיל את כל הכוחות ברשותו בלי העדפה סנטימנטלית כלשהי לאמצעי מסוים.
זהו כמובן מצב אידיאלי, בלחימת קפא"פ הדבר ניתן להשגה ע"י אימונים רבים על שני צדי הגוף ועל ידי אימון בכלי נשק. אימון כלי נשק נכון, יביא את הלוחם למצב שבו ניתן לקחת כל חפץ ולהפוך אותו לנשק ע"י הבנת הפיסיקה שלו והבנת אופן השימוש בו, אפילו בתנאי שדה בלי אימון ספציפי על החפץ כנשק.
בלחימה עכשווית ריבוי הטכנולוגיה מונע אפשרות של להיות מיומן בכל האמצעים, אך עדיין חשוב להכיר את אמצעי האויב ואמצעי כוחותינו ולדעת לתפעל אותם ולשתק אותם, במידה ויתעורר הצורך.
6.3 בחירת הקרב
ישנה חשיבות גבוהה לבחירת הקרב. זו לא פחדנות לבחור להילחם רק בקרבות אותם אנו יכולים לנצח, זוהי חכמה. כמובן שנרצה להימנע מקרבות אותם אנו לא יכולים לנצח, אבל לעיתים המציאות עלולה לכפות עלינו קרב שלא היינו בוחרים בו, בו היוזמה בידי האויב. כמובן יש לעשות הכל כדי לנצח. לנצח – הכוונה היא להשיג את המטרות.
בקרב רחוב המטרות תהינה דבר ראשון להצליח להגן על בני חסותנו, דבר שני לנסות להימנע מפגיעה בעצמנו, דבר שלישי לנטרל את האויב בכל דרך ורמה שנבחר. כל רמת נזק שנגרום, עליה להיות מודעת ולא תאונה.
חשיבות רבה היא לא רק לבחירת הקרב, אלא לשיקול האם בכלל עלינו להעמיד עצמנו במצב פוטנציאלי לקרב או שעלינו להימנע. לרוב עדיף להימנע, למשל לחצות כביש ולהימנע מאינטראקציה עם חבורה ברחוב, במיוחד נעדיף להימנע כאשר ישנם בני חסות עמנו. הימנעות זו אינה פחדנות ולמשחקי אגו ו"כבוד", אין פה שום תפקיד, המטרה היא לא להיפגע ולא להוכיח כלום לאף אחד.
במקרה ומתעורר צורך להגן על מישהו, אפילו זר לחלוטין ברחוב, יש לבחון את המצב ולראות אם הוא ריאלי, או שרק יביא למותכם. זה בסדר להיות גיבור, אבל זה לא יעזור לאף אחד אם תהיו גיבורים מתים. ישנם מקרים בהם עדיף להזעיק משטרה ולא להציל את היום במו ידיכם (וזה באמת עולה לי בבריאות לכתוב את זה).
בשדה המערכה העיקרון דומה, כל עוד יש בחירה, יש להילחם רק קרבות ומלחמות שאותם ניתן לנצח. עדיף לחיות ולהילחם ביום אחר מאשר למות בבזבוז מוחלט, העיקרון היה נכון בימי סון טסו, ונכון גם בימינו.
6.4 מינימום טעויות
מאמן הכדור-עף שלי בתיכון תמיד היה אומר שמנצח הוא זה שעושה פחות טעויות במשחק. הדבר נכון לכל תחום בחיים, בין היתר למלחמה ולחימת קפא"פ.
זהו רק עניין של זמן עד שטעויות תעשינה. אני משתמש בפועל תעשינה, כיוון שטעויות אינן קורות, טעות הינה תוצאה שלילית של תהליך עשיית ההחלטה. תאונה קורית, טעות נעשית.
עקב אי הוודאות של הקרב, טעויות תעשינה. הרעיון הינו לעשות כמה שפחות טעויות, לנסות לתקן את הנזק שנגרם וללמוד מהטעויות שנעשו.
6.5 קולו של המפקד
בימי עבר, כאשר לא היו אמצעי תקשורת עכשוויים, הועברו פקודות הקרב ע"י סימונים כגון דגלים. על הספינות לעומת זאת, היה על המפקד לצעוק, להתגבר על קשיי הקרב וקשיי הים. הייתה חשיבות גבוה לכך שקולו של המפקד ישמע. מורל החיילים היה תלוי רבות ביכולת זו של המפקד.
בימינו קולו של המפקד מתפרש לא רק ביכולת לצעוק, אלא במיוחד ביכולת להישמע ברור והחלטי.
הרעיון הוא שעלינו, אלו בינינו השואפים לפיקוד צבאי, לקחת בחשבון שטון הדיבור שלנו משפיע רבות על החיילים. עלינו להישמע החלטיים, ברורים ושאנו יודעים מה אנו עושים, גם אם אין זה המצב. אי הודאות של הקרב משפיעה על כולנו ולא תמיד ניתן לעשות החלטה מובהקת, גם אז יש לשדר קור רוח. מפקד המשדר בקולו קור רוח, עוזר להרגיע את העמימות בקרב אנשיו ולהעלות את רוח הקרב.
6.6 גמישות מחשבתית
לעיתים מגיעים למבוי סתום. חוזרים על אותה טקטיקה שוב ושוב, אך ללא תועלת.
מנסים אותו תרגיל בלי להצליח, אותו אימון בלי להשתפר, למעשה כל עשייה, צבאית, לחימתית ובכלל בתחומי חיים רבים, עלולה להגיע למבוי סתום, לסטגנציה, היתקעות ללא התקדמות וללא הצלחה בהשגת המטרה.
ישנן שתי דרכי התמודדות עם המצב. הראשונה הינה לנסות שוב, יותר חזק, מבלי לשנות דבר. דרך זו לרוב תכשל. כישלון זה נובע לרוב מכך שמפספסים משהו מהותי בגורם לכשל, ולא מבחינים בו כשהראש בקיר. על מנת להתמודד עם אותה בעיה רצוי לפעול בדרך השנייה.
הדרך השנייה הינה לעצור, להתרחק מהקיר ולבדוק את המצב שוב, אולי ימצאו בקיר דלת או חלון. שינוי טקטיקה, שינוי שיטת עבודה, יכולים להביא לשינוי משמעותי במצב וגם אם אין זה פתרון לבעיה העיקרית, יכולה דרך חדשה זו לעקוף את הבעיה המקורית, ובכך להתגבר על המצב התקוע.
הבחירה בלעצור ולחפש פתרונות אחרים ולא לנסות שוב ושוב את הטקטיקה הכושלת, הינה מימוש הגמישות המחשבתית.
לרוב, כאשר נתקעים במחסום כוחני במקום אחד, תהיה התרופפות והחלשות לכיוון אחר ולשם יש לכוון את הפעולה החדשה הדבר נכון הן במלחמה והן באמנויות הלחימה.
6.7 חתירה למגע
חתירה למגע הוא מושג מאד בסיסי בלחימה. אם יש עניין להגיע להכרעה, מקומית או אסטרטגית, חייבים להגיע למגע עם האויב ולוודא שהוא אכן נוטרל או הושמד כרצוננו. אם נאפשר לאויב להימלט, הוא ישוב וילחם יום אחר, לא נוכל לחקור אותו, לא נוכל לשבור אותו ולא נשיג את מטרתנו.
עקרון זה נכון בלחימה צבאית העוסקת, אחרי הכל, בציד אדם. ברחוב נעדיף להימנע מהקרב במידת האפשר, נעדיף להימנע ולברוח לפני האפשרות של מגע מלא, אך היה ומגיעים למצב בו יש בחירה בקרב, אז יש ללכת על זה עד הסוף.
חתירה למגע הוא קונספט מטאפורי ולא רק מילולי, החתירה למגע באה לידי ביטוי בהגעה ליעדים שהוצבו בפנינו, להתגבר על קשיים ומגבלות פסיכולוגיות (כמו פחד מכדורי עופרת מעופפים לעברנו) כמו קשיים בלימודים, לקום ולהסתער למטרה שלנו... גם מטאפורית.
6.8 גיוון טקטי
גיוון טקטי הוא העיקרון הממשיך של גמישות המחשבה. לא מספיק שישנה גמישות מחשבה, אלא צריך להיות גיבוי ממשי לרעיונות המתרוצצים בראשינו. עלינו להתאמן ולהכיר מגוון רחב של כלים ככל האפשר, טכניקות, שיטות, תורות לוחמה. ע"י היכרות והבנת כלים רבים יותר, תפתחנה בפנינו אפשרויות פעולה רבות יותר ונוכל לנסות דרכים רבות יותר להבקיע את מערכי האויב.
גיוון טקטי, בצורה מילולית מתבטא כשינוי מתמיד של דרך הפעולה ויאפשר להפתיע את האויב, כך יהיה היתרון בידינו בזכות היוזמה וההפתעה.
6.9 תיעול ותמרון האויב
עדיף להיות חכם מלהיות פיקח, כלומר, עדיף לדעת לא להיכנס למצבים שנצטרך להתאמץ כדי לצאת מהם.
האינטרס המובהק הוא לגרום לאויב או ליריב לפעול לפי רצוננו, ליפול במלכודות שלנו ולגרום לו להיכנס לשטחי השמדה ולמצבים לא נוחים, בהם אנו הדומיננטיים ולהימנע מליפול בפח של האויב או היריב.
כמובן שעד כה לא חידשתי כלום. אבל, תיעול האויב, תמרון שלו לפי רצוננו ולהימנע מלפעול לפי רצונו, הוא קונספט בסיסי ביותר בלחימה, בכל קנה מידה, לכן חשוב להזכיר אותו כאן.
המיומנות לחשוב כמו האויב, לנסות ולהבין את דרכי החשיבה שלו, את האסטרטגיה שלו, כיצד הוא יגיב לצעדים שלנו והיכולת לבצע סימולציה הינן קריטיות בתכנון. משחקים כמו שח-מט וגו בהחלט יכולים לעזור לפתח יכולת זו.
6.10 הקרבה
פעולת הקרבה היא פעולה בה אנו מוכנים להפסיד משהו למען רווח מסוים. זהו סיכון מחושב.
ישנם שני סוגים של הקרבה:
הסוג הראשון בו אנו פותחים פתח מזמין למתקפה, סופגים נזק חלקי, אך משיגים יתרון במיקום אחר. תמרוני האויב/יריב למעשה גורמים לו לפעול לפי התכנית שלנו ולהיכנס למלכודת שהוכנה עבורו.
הסוג השני בו אנו נכנסים לתוך האזור המוגן של האויב/יריב, תוך מוכנות לספוג נזק משמעותי אם נכשל, אך במידה ונצליח נזכה לניצחון מכריע.
נושא ההקרבה קיים בכל הרמות, במלחמה, בקרב, ברחוב. הקרבה יכולה להיות כהחלטה אסטרטגית, למשל, רוסיה יכולה לאפשר לאויב לפלוש לתוכה לעומק השטח ולחכות ל"גנרל חורף" שיכה באויב, כפי שקרה עם נפוליאון והיטלר. הקרבה יכולה להיות ברמה הטקטית (כולל הקרבה של אנשים כפיתיון, לא נחמד ולא רצוי, אבל גם זו טקטיקה), למשל, בפלישה לנורמנדי, היה ברור וידוע כי מספר האבדות בקו הנחיתה הראשון יהי גדול. הקרבה יכולה להיות ברמה האישית, למשל, כניסה אגרסיבית לפנים של האויב, תוך מוכנות לספוג מכה בבטן.
הקרבה אינה צעד נואש, זהו צעד מחושב. לא תמיד כדאי להשתמש בדרך זו, מצד שני אין לפסול אותה על הסף. מי שאינו מוכן להסתכן ולשלם את המחיר, עלול לאבד את היוזמה ולמצוא עצמו במצב מגננתי ובהמשך מותש ומוכנע.
מצד שני אין זוהי האפשרות הראשונה שיש לשקול ולנסות, אלא אם עומד לצדכם יתרון הפתעה משמעותי ביותר.
הקרבה ללא תחבולה והפתעה סופה להיכשל והמחיר יהיה גבוה מאד!
6.11 שקיפות תכניות
הנושא פשוט להבנה. כדי לקבל שיתוף פעולה טוב יותר מצד חייליך, רצוי להיות שקוף ככל הניתן כלפיהם בנוגע לתכניות ולמשימה.
התגלמות הנושא באמנויות הלחימה
היה ונוצר מצב בו עלים להגן על אחרים, ידעו אותם על כך, ידעו אותם מה אתם רוצים מהם, אם זה לברוח או להסתתר וכדומה. הדבר יאפשר לכם להתעסק בלחימה, בפעולה נטו, או לכל הפחות ממקד את תשומת הלב שלכם ומונע את הצורך לחפש אחר בני חסותכם.
6.12 מודיעין, לחימת מידע, לוחמת מודיעין
מודיעין, מודיעין זהו התחום העוסק בצבירת ידע על האויב ופיענוחו. בין תחומי הידע הכלולים נמצאים דרכי חשיבתו, תכניותיו, תנועותיו, הכלים והאמצעים העומדים לרשותו וכן הלאה.
לחימת מידע ולוחמת מודיעין, אלו התחומים העוסקים בהטעיית האויב, מסירת ממידע שגוי או חלקי. ע"י מסירת מידע חלקי ניתן לנסות לאתר דליפות מידע ולבצע ריגול נגדי.
התגלמות הנושא באמנויות הלחימה
קיימת הפרדה בין ספורט ובין מצב אמת. בספורט נאסף מידע על היריב מתוך קרבות קודמים, פרסומים ונתונים המפורסמים, כגון משקל, גובה, סגנון נלמד וכדומה. נתונים אלו נלמדים ומופקים לקחים, טקטיקות ואסטרטגיות המתאימות לכל קרב באופן פרטני.
במצב אמת, האויב הניצב לפנינו הינו ספר חתום. יש לפתוח אותו וללמוד אותו בזמן אמת ומצד שני לא להסגיר את עצמנו לידיו. לוחמת מידע יכולה לבוא לידי ביטוי, למשל, ע"י הסתרת היד הדומיננטית (בהנחה וישנה כזו), הסתרת היכולת הגופנית האמתית, הטעיה ע"י הדמות לשיכור.
יש לשים לב לעמידות האויב, לבחון את שיווי המשקל שלו, מיקום מרכז הכובד, מיקום הידיים ואם הן אוחזות חפץ. מתוך העמידה, אדם מיומן יכול לחוש ו/או לדעת על כוונות הבעיטה של האויב, על טווח אגרופיו, חולשות בתנועה, אפשרויות הוצאה משיווי משקל ונקודות תרפה.
צורת האימון הטובה ביותר לרכישת יכולות אלו, היא להתאמן בקרבות חופשיים ללא ציוד מגן (רק עם מגן שיניים), בצורה חברית. לאמן את המוח בקריאת כל אותם פרמטרים קטנים ומכריעים בלחימה.
Comments