מרבית הדברים המפורטים פה, מופיעים בסרטונים תחת STEP BY STEP. אם נוח יותר לעבוד מהוראות כתובות - פרק זה עבורכם.
תרגילי בסיס הם תרגילים שמטרתם להכין את הגוף, לזקק את התנועה הנכונה, לעבוד על מוטוריקה, גמישות דינמית, זריזות, מהירות, כוח, סיבולת, כושר, להתגבר על פחדים בסיסיים (כמו פחד מנפילה). תרגילים אלו מכילים את הבסיס התנועתי לאמנויות הלחימה.
תרגילי הבסיס מכילים גם את הטכניקות הבסיסיות, אגרופים , בעיטות וכדומה.
למתאגרפים ישנן ארבע טכניקות בסיסיות, בקונג-פו יש קצת יותר, כפי שתראו בפרק זה וזו רק סיבה אחת לזמן הרב הלוקח, עד שנהיים "טובים" בקונג-פו.
חשוב להדגיש, הפרק מכיל פירוט כיצד לבצע את תרגילי הבסיס ולעיתים אפרט כל מיני אפשרויות ואפליקציות. הספר אינו תחליף למורה בשר ודם ולא הכל ברור רק מקריאה, הספר נועד להזכיר, לתת רעיונות ולגרום לשאלות. תלכו אל המורים והמדריכים שלכם, תשאלו, תחקרו ותלמדו.
8.1 עמידות בסיס בקונג פו
עמידות הבסיס הן תרגילי תנוחות, העמידות בקרב שונות בצורתן מעמידות התרגול הקלאסיות וזאת משום שעמידות התרגול, הינן לצרכי תרגול, נמוכת יותר, קשות יותר, מסגירות יותר את הכוונה ומגבילות את האפשרויות. תרגילי העמידה מקנים יציבות, תנוחת גוף נכונה והבנה מוטורית. ע"י למידת העמידות, המעברים והתנועה - ה motion מעמידה לעמידה, נלמד להפיק כוח נכון. הכוח מופק במעברים, בשינוי, שכן בעמידה אנו נמצאים בפוזיציה סטטית ולמעשה, בסוף שחרור האנרגיה המכנית או בשלב האגירה שלה. כשהעמידה אינה נכונה, גם המעבר ויצור הכוח שגויים, הכוונה חלשה והתוצאה הינה אשליה עצמית לגבי איכות הלחימה וכישלון במקרה של התקלות אמתית.
8.1.1 מאבו – סוס
עמידת סוס, פוזיציית הגוף כאילו אנו רכובים על סוס. כפות רגליים מקבילות, שוקיים כמעט ניצבות לקרקע, ברכיים כפופות ב 90 מעלות, או קרוב לזה, זווית קהה בין הירכיים, ישבן מוכנס פנימה – אגן מוכנס פנימה, גב ישר, כתפיים ישרות רפויות, הזנב מצוי מתחת לקימור בגב העליון בקו ישר.
עמידה זו חזקה בכיוון למטה – למעלה, חזקה לצדדים וחלשה קדימה ואחורה (כיוונים ביחס לאגן).
(הכיוון קדימה תלוי בכיוון המבט, והמבט לכוון המטרה, כלומר בתרגיל דינמי, קדימה זה בכוון אחת הרגליים – הצידה מהאגן).
את הוואריאציה הדינמית של המאבו ניתן למצוא למשל אצל גולשי גלים וסקייטבורדים (גלגשת), שם העמידה גבוהה יותר, קפיצית יותר, מוטית בזווית קטנה ביחס לכיוון ההתקדמות ומטרתה לשמור על יציבות גבוהה.
עמידה זו באה לידי ביטוי בכל שלב בו מיוצר כוח ברגליים בתצורת סקווטים.
יצור כוח נוסף נוצר בשלב הכניסה לעמידה זו, בסיבוב האגן ממצב קדמי כמו בגונגבו למצב צדי של מאבו (ביחס ליריב).
8.1.2 גונגבו – קשת
עמידת קשת, רגל קדימה רגל אחורה, כרוחב כתפיים בין העקבים, כף רגל אחורית פונה פנימה, כמעט קדימה, כף רגל קדמית סגורה פנימה כ 30 מעלות ביחס לקדימה (או פונה קדימה, תלוי אם במצב סטטי או בהתקדמות). רגל אחורית מתוחה, לא נעולה, ברך קדמית כ 90 מעלות, שוק ניצבת לקרקע. אגן סגור (פונה קדימה), גב ישר (יש כאלו שמלמדים גב נוטה קדימה, תלוי במטרת התרגול, שתי הדרכים נכונות), כתפיים רפויות ישרות, ישבן מוכנס – אגן מוכנס ולא נוטה לאחור.
עמידה זו הינה הבסיס לעמידה הקרבית הרגילה, 50 - 50 , כלומר חצי משקל גוף על כל רגל.
עמידה זו ניתנת לביצוע על הצד ואז האגן פתוח 45 מעלות.
עמידה זו חזקה קדימה ואחורה, וחלשה לצדדים (ביחס לאגן).
הכוח מיוצר מסגירת האגן והרגל האחורית באותו זמן, סיבוב הרגל האחורית פנימה הינו קריטי, אחרת לא מיוצר כוח, שכן הוא עובר מדחיפת הקרקע.
עמידה זו היא עמידה בסיסית המאפשרת התקדמות ישרה מהירה.
גונגבו על הצד, עמידת גונגבו בה כיוון המכה אינו בכיוון הרגל הקדמית אלא בין הרגליים. בעמידה זו האגן יכול להיות סגור או פתוח בהתאם למכה. זו העמידה הקרבית ביותר בעת תקיפה עם התקדמות או הסתערות – מרבית ההתקפות מבוצעות עם היד האחורית וכל צעד מחליף צד.
8.1.3 הויבו (עמידה דרומית)
רגל קדימה רגל אחורה, 90 אחוז מהמשקל על הרגל האחורית, רגל אחורית כפופה נמוך, ברך 45 מעלות החוצה מכיוון קדימה, גב ישר נוטה קדימה, רגל קדמית נוגעת בקרקע בקצות בכריות כף הרגל, אך העקב הינו גבוה הרבה מהקרקע, ברך קדמית כפופה בזווית קהה. אגן יכול להיות פתוח 45 מעלות או סגור, לכיוון קדימה.
העמידה נמוכה לצורך חיזוק הרגליים.
בצורה קרבית בעמידה זו רוב המשקל מאחור, אך אנו מסווים זאת ובכך מכינים בעיטה עם הרגל הקדמית, למשל.
8.1.4 לאו-מא - סוס מתפתל
היעמדו במאבו, כעת סובבו את האגן ב 135 מעלות, לא לשנות את גובה האגן, כף הרגל האחורית אמורה להיות ניצבת לקדמית ועל כריות האצבעות, עקב באוויר, כף רגל קדמית על הקרקע, הברכיים מוברגות אחת בשנייה.
כל הגוף דרוך במעין קפיץ, דריכה אנכית ופיתולית. העמיד יציבה ביותר למרבית הכיוונים. זוהי עמידת מעבר ליצור כוח ע"י ניצול הפיתול, אם זאת זוהי גם עמידה המאפשרת החלפת צד תוך כדי צמצום טווח, התקדמות קדימה ואחורה עם נשק ארוך כגון חנית ומגוון רחב ביותר של אפליקציות, בעיטות וסטפינג (התזוזה בקרב). זוהי אחת העמידות הרב גוניות ביותר ויש להתאמן הרבה כדי ללמוד אותה באמת.
לאו-מא קדמית, מתחילים מעמידה כלשהי בה רגל קדמית ורגל אחורית. הרגל האחורית עולה עם הברך גבוה, עוברת מלפני הגוף והרגל הקדמית, בירידה מכוונים לתוך ברך היריב (דריכה על הברך והקרסול), הירידה עם הרגל ניצבת לגוף לתוך לאומה. בסוף המעבר, הראש והגוף פונים לכיוון התחלתי.
לאו-מא אחורית, מתחילים מעמידה כלשהי בה רגל קדמית ורגל אחורית. הרגל האחורית עוברת מאחורי הגוף והרגל הקדמית ופונה עם העקב ליריב. כניסה לתוך לאו-מא. בסוף המעבר הגוף מופנה לאחור אל היריב.
8.1.5 דנגבו – מסמר (עמידה צפונית)
העמידה דומה במהותה להויבו, אך הפעם כל המשקל על הרגל האחורית והרגל הקדמית רק מונחת על הקרקע על קצות כריות האצבעות, כך שניתן לשחרר בעיטה צולפת מהירה. עמידה זו מסגירה את מיקום המשקל ולרוב נגרמת כתוצאה מהתרחקות מכוונת, צמצום לאחור לצורך תפיסת בעיטה למשל. זוהי עמידת מעבר, לא נשארים בה ולא עומדים בה בפתיחת הקרב.
8.1.6 דיומא
עמידה על רגל אחת, הרגל השניה ליד הברך. ברך מכופפת לכיוון ההתקדמות.
עמידה זו נגרמת כתוצאה מסילוק רגל להתחמקות מבעיטה, מניסיון הפלה, משיכת הרגל לצורך שימוש במטוטלת וחדירה פנימה וכן הלאה.
זוהי עמידת מעבר החושפת אותנו להפלה וחוסר יציבות.
8.1.7 פופבו
עימדו בגונגבו על הצד, עכשיו הכניסו אגן פנימה (פתיחה של האגן) לכיוון הרגל האחורית, הרגל הקדמית תתקפל, תרדו עד שהישבן ימצא ליד העקב, שתי כפות הרגליים על הרצפה.
זו עמידת תרגול, בקרב היא באה לידי ביטוי כהנמכת הגוף מתחת ליריב לצורך הטלות והפלות.
8.1.8 תרגיל 8 עמידות
תרגיל זה הינו תרגיל בסיסי בלימוד העמידות ומהווה דוגמא להתחברות העמידות אחת לשנייה.
מתחלים במאבו
1) סיבוב הרגל החוצה וסגירת אגן, כלומר מעבר לגונגבו.
2) משיכת הרגל הקדמית לאחור, כף הרגל 45 מעלות החוצה ביחס לקדימה והרגל האחורית עוברת קדימה לתוך עמידת הויבו.
3) הרמת הרגל הקדמית לדיומא.
4) הורדת הרגל המקופלת על הקרקע, רגל שהייתה על הרצפה עוברת קדימה לתוך דנגבו.
5) סיבוב לתוך לאו-מא, הרגל שהייתה קדמית נשארת קדמית.
6) כניסה לפופבו באופן הבא: הרגל האחורית עוברת להיות הקדמית וירידה נמוך, תחת לעקב.
7) כניסה ללאו-מא, בשלב זה הרגל שהייתה אחורית בפופבו, עוברת מאחורי הרגל שהייתה קדמית, מתקבלת הצלבה רחבה.
8) לאו-מא רחב שבו אנו החלפנו כיוון התקדמות.
9) סיבוב מהלאו-מא לתוך מאבו.
8.1.9 "עמידה טבעית" - שיזן טאי (וו-צ'י)
השם לקוח דווקא מיפנית מהנינג'וטסו.
רגליים ברוחב כתפיים, קצת פחות, כפות רגליים מקבילות, מותרת נטייה קלה פנימה, ברכיים כפופת מעט וידיים בצידי הגוף, מוכנות, גב ישר, כתפיים רפויות.
זו אינה עמידה קלאסית של קונג פו (רשמית בווינג-צ'ון), אבל שימושית ביותר, זהו המצב שסביר להימצא בו ברחוב וניתן להסתיר בה את הכוונה, אם אין ברצונכם לחשוף את המוכנות, או היכולת שלכם.
8.1.10 סאן – טי
עמידת 60-40, 60 אחוז מהמשקל על הרגל האחורית.
עקבים באותו קו, רגל אחורית מסובבת 45 מעלות החוצה, רגל קדמית פונה ישר, 60 אחוז מהמשקל אל הרגל האחורית, שתי הברכיים מכופפות, כך שניתן לזנק קדימה, אגן מוכנס ופונה לכיוון ההתקדמות.
הרגל האחורית דרוכה כמו קפיץ ומשמשת לזינוק קדימה לצורך התקדמות.
זוהי עמידה שימושית מאד בקרב, ניתן להשתמש בה לצמצום טווח מהיר, בשילוב עם אגרופים או חסימות כמו חסימות סו, שנועדו להיכנס לתוך המעגל הפנימי של היריב. ניתן גם לנצל נסיגה להויבו על מנת לדרוך את הקפיץ של הרגל האחורית ואז להיכנס בחצי צעד (רגליים לא מתחלפות) בסאן-טי קדימה. אלו רק דוגמאות לשימוש כמובן...
שימוש נפוץ ביותר לאימון בהתקדמות ב"חצי צעד", כאשר רגל קדמית מתקדמת קרוב לקרקע, רגל אחורית דוחפת. ניתן לתרגל עם פו צ'וי, אגרוף רגיל אנכי מהמקום, בלי החלפת ידיים, אגרופי ווינג צ'ון, מכת נחש, מכת נמר וכן הלאה.
8.1.11 עמידת קרב
עמידה בסיסית בקרבות, רגל קדימה רגל אחורה, משקל חצי – חצי, אגן פונה 45 מעלות החוצה, משקל בעיקר על קצות האצבעות, אבל העקב לא באוויר, ידיים למעלה מוכנות, לא קרובות מידי ולא רחוקות מידי, אצבעות לא פתוחות (שלא יתפסו אותם), אבל לא מאוגרפות חזק, כדי שיהי ניתן להשתמש ביד פתוחה במהירות. (למעשה גונגבו על הצד).
עמידת קרב קלאסית לקרב קדמי ישיר. לרוב אגרוף עם היד האחורית יינתן כך שהרגל האחורית מסתובבת פנימה ועולה על קצות האצבעות, הכוח מגיע מסיבוב האגן, אבל ניתן גם לבצע את הפיתול פנימי ולהשאיר את הרגל האחורית על הקרקע.
ישנה אפשרות שבה עומדים עם אגן מופנה קדימה וישנה שבה עומדים עם אגן יותר פתוח, כמעט על הצד ורגל אחורית ניצבת לקדמית (כמו עמידה של נינג'וטסו), גם אלו עמידות נכונות, תלוי בסגנון ובלוחם.
היד האחורית יכולה להיות ממוקמת בצד הנגדי של הראש ובכל להגן מאותו כיוון.
דרך נוספת לעמוד עמידת קרב, היא בצורה סימטרית, כמו עמידת ווינג צ'ון. במצב זה ההתקפה סימטרית מבחינת מהירות וכוח, יכולת ההגה סימטרית ובוחרים צד בהתאם להתקפת היריב. לעמידה זו יתרונות וחסרונות, כך גם לעמידה המוכרת הלא סימטרית.
סאן טי מהווה עמידת קרב נוספת בוואריאציה הגבוה (לא הקלאסית התירגולית), כאשר הידיים מסתירות את הפנים בתנועה מתמדת, היד האחורית במרחק של המרפק הקדמי.
8.2 בעיטות
בעיטות הן מכות עם הרגליים. באופן טבעי כשיש רגל בועטת, הרגל השנייה תהיה על הקרקע (פרט למקרים בודדים בהן הבעיטה מתבצעת בקפיצה, נדיר, מסוכן, ולרוב לא נחוץ בעליל). על מנת לא לאבד יציבות יש לדחוף את הקרקע, דחיפה זו עוזרת להעביר כוח למכה. לפי החוק השלישי של ניוטון, כוח מופעל בין גופים באופן הדדי ושווה לשני הכיוונים.
ניתן לראות זאת בצורה הברורה ביותר בבעיטה צדית, על מנת לשמור שיווי משקל, כוח ומיקוד בבעיטה, יש למתוח את הגוף ואת הרגל ולדחוף את הרצפה בו זמנית, וליצור שיווי משקל וקטורי:
תמיד לאחר הבעיטה אם לא נרצה להוריד את משקל הגוף קדימה ולהתקדם, יש להחזיר את הרגל הבועטת אלינו ורק אז להורידה אל הקרקע.
8.2.1 בעיטה קדמית
בסיס בעיטה קדמית: מרימים ברך גבוה וצמוד לגוף, מישרים אותה תוך כדי הכנסת כוח לרצפה, מחזירים את הרגל ומורידים אותה.
קדמית צולפת, בעיטה קדמית המבוצעת מהר, בקצה הבעיטה, הרגל מתוחה בכמעט פוינט והמכה מתבצעת עם כריות כף הרגל. בעיטה זו ננעצת לתוך היריב או בועטת מלמטה למעלה עם גב כף הרגל והשוק (אם מכוונת למפשעה). בעיטה זו משמשת גם לעצירת היריב ע"י בעיטה בגובה נמוך בשוק, קרסול וברך היריב.
קדמית דוחפת עם כריות האצבעות, בבעיטה זו המכה מתבצעת עם כריות כף הרגל, הגוף נשען לאחור וכך מתארכת התנועה ומאפשרת לדחוף את היריב עם כל המשקל מאחורי הרגל. בבעיטה זו ישנה אפשרות לרדת קדימה (אם לא מחזירים את הרגל) או לרדת אחורה (בהחזרת הרגל) לאחר הבעיטה.
קדמית דוחפת/עוצרת עם העקב, בעיטה קדמית שיכולה להיות צולפת, ללא משקל מאחורי התנועה, או דוחפת עם משקל. בבעיטה זו, הרגל בפלקס וננעצת עם העקב. שימושי בעיטה זו הם לדחיפות מטווח קרוב ולעצירת היריב או חסימת בעיטות היריב.
8.2.2 בעיטה סיבובית (ועקרון המחוגה הקדמית)
בעיטה סיבובית מנצלת תנועה סיבובית כדי להביא את אזור הפגיעה למהירות קווית גבוה, ובכך להעצים את הפגיעה. התנועה הסיבובית מאפשרת גישה ליריב מכל הכיוונים כולל קדימה.
סיבובית רגילה, רגל קדימה רגל אחורה, הרגל האחורית עולה לבית השחי, כף הרגל הקדמית מסתובבת כ 90 מעלות בו זמנית האגן נפתח והרגל שלמעלה מסתובבת ל 90 מעלות, עד שהיא מקבילה לקרקע, האגן מסתובב, הרגל שעל הקרקע מוסיפה כ 45 מעלות לסיבוב, הרגל שבאוויר מתיישרת תוך כדי סיבוב עד לפגיעה עם השוק או גב כף הרגל.
סיבובית צולפת, בגרסה קצרה ומהירה זו, הרגל אינה יוצאת מבית השחי, אלא עולה כקדמית והסיבוב מתקבל מיישור הברך במקביל לקרקע. הבעיטה מהירה וחלשה יותר מאשר הסיבובית הרגילה.
סיבובית מלאה (roundhouse), סיבובית זו מתחילה כסיבובית רגילה, אך כל המשקל מרוכז בכף הרגל, הבעיטה יורדת מלמעלה למטה ומשלימה סיבוב של 360 מעלות.
הבעיטה אינה עוצרת וניתן לכוונה מגובה הראש ועד הרגל, לצורכי הפלה מהקרסול. בעיטה זו מהווה בסיס ללאו קיק. הבעיטה אף משמשת לשבירת ברכיים והפלה ע"י קיפול רגל היריב.
סיבובית קצרה לחזה, בוואריאציה זו הרגל עולה כמו בקדמית לצורך סיבובית צולפת, אך האגן מסתובב ופוגעים בחזה היריב ובעצמות הבריח, מלמעלה למטה עם גב כף הרגל והשוק. (הרגל מתהפכת כמו בבעיטת "וולה").
סיבובית גבוה, בעיטה סיבובית שמכונת לראש.
סיבובית נמוכה – מחוגה, בעיטה סיבובית לרגל, יכולה להיות רגילה, מלאה או צולפת, מטרתה לפגוע ברגל, לקפל, לשבור ולהטעות. מטרה חשובה נוספת היא צמצום הטווח וכניסה בצורה של מחוגה, רגל ברגל.
בתרגיל המחוגה, הרגל האחורית שלנו נעה קדימה בחצי מעגל ואנו מנסים ללכוד את רגל היריב, לרוב מחלקה האחורי, שם אין סימטריה והיתרון בידינו, אך ניתן גם להיכנס פנימה ואז המגע הינו חצי סימטרי בחלק הפנימי.
8.2.3 בעיטה צדית
צדית צולפת, הבעיטה ניתנת לביצוע עם הרגל הקדמית והאחורית. הברך עולה לכיוון המטרה, קדימה, הצידה או בזווית, כף הרגל ליד הברך של הרגל העומדת, מסובבת פנימה, הברך מתיישרת, כף הרגל פוגעת במטרה עם הלהב, ניתן למשוך את אצבעות כף הרגל הפוגעת למעלה, כף הרגל הפוגעת צריכה להיות מקבילה לקרקע והרגל העומדת מסובבת במקביל לרגל הפוגעת.
בעיטה זו משמשת לעצירה, לחסימת בעיטות רגל ברגל ולכניסות מהירות לגובה המותן ומטה, לשבירת ברכיים והפלות דרך הברך.
צדית דוחפת, רגל אחורית עולה לחזה, תוך סיבוב הצד לכיוון הבעיטה, הרגל המקורקעת מסתובבת 90 מעלות, הגוף נוטה 45 מעלות תוך סיבוב הרגל העומדת בעוד 90 מעלות, כך שהעקב לכיוון המטרה והרגל הבועטת מתיישרת מהחזה למטרה, כף הרגל בפלקס והרגל פוגעת עם העקב. העקב ננעצת במטרה, כף הרגל הפוגעת יכולה להיות מקבילה לקרקע או אפילו מצביעה לקרקע קלות, כך שנוצרת הברגה של הבעיטה לתוך המטרה ולא רק נעיצה.
בבעיטה זו ניתן להשתמש בטווח בינוני ומטה, מטרתה דחיפה ופגיעה עמוקה. מטווח רחוק בעיטה זו איטית ומנוטרלת בקלות.
צדית אחורית, הבעיטה דומה במהותה לצדית הדוחפת, אלא שהתחלתה דרך סיבוב, שמכניס אותנו ללאו-מא, הקפיץ נדרך ומשתחרר בבעיטה הצדית. ניתן לבצע ואריאציה של בעיטה זו דרך צעידה בלאו-מא (8.2.4).
צדית עם רגל החוצה, בעיטה זו נבעטת כצדית צולפת אך כף הרגל פונה לא פנימה, אלא החוצה. השימושים זהים, אך פעמים רבות בעיטה זו יעלה, חזקה ובטוחה יותר מהצדית הצולפת הרגילה לצרכים של עצירה, שבירה, דריכה ומהווה אלטרנטיבה גם לקדמית הצולפת.
8.2.4 בעיטת חמור
בעיטה בה הרגל עולה מלמטה למעלה, כאשר כיוון הבעיטה הינו אחורה, והאצבעות פונות מטה אל הקרקע. זו בעיטה שקשה לראות ולנטרל בזמן, במצב אידיאלי היא נכנסת לסנטר, אך כל מטרה בדרך הינה מטרה טובה, ברכיים, בטן, חזה. הפגיעה מתרחשת עם העקב.
8.2.5 בעיטה 360 אחורית ומחוגה אחורית
360 מלאה, רגל קדימה רגל אחורה, הרגל הקדמית מסתובבת פנימה כמו רגל לוכדת (8.17) ומשמשת כרגל ציר, הגוף מסתובב סביב המותניים אחורה ודורך קפיץ, מבט למטרה, הרגל האחורית עולה, בתנועה מעגלית, כף רגל מקבילה לקרקע, פגיעה עם העקב, בהארכת טווח ובמכת סתירה הרגל בפוינט. שיא התנופה נמצא בפגיעה במטרה, גוף נוטה ב 45 מעלות ליציבות, הארכת טווח והכנסת האגן.
זוהי הבעיטה ה"אחות" של הסיבובית המלאה.
360 ניצבת, כמו בבעיטה המלאה, אך הרגל בפלקס וניצבת לקרקע, הגוף אינו נוטה ב 45 מעלות וטווח הבעיטה קצר יותר. זוהי למעשה הנפה 6.
360 יד על הריצפה, כמו הבעיטה המלאה, אך לשם יציבות או לשם גובה רב יותר, אנו יורדים עם הגוף נמוך יותר ומתייצבים עם יד על הרצפה.
360 נמוכה – מחוגה אחורית, כמו המחוגה בבעיטה סיבובית, רק שהסיבוב והכניסה מתבצעים דרך הגב, כניסה של שוק לברך היריב עם הצד האחורי ולא עם העצם. הפעם התרגיל נועד לכניסה חיצונית כמעט בלבד, אם נכנס כך פנימה, נהיה במצב של חסרון מוחלט ונובס מהר.
8.2.6 בעיטת הוק
הוק מלאה, רגל קדימה רגל אחורה, רגל אחורית מונפת ב45 מעלות לצד של הרגל הקדמית גבוה, בשיא הגובה מסובבים אגן החוצה, הרגל העומדת מסתובבת 180 מעלות ומסובבים את האגן אחורה, הרגל הבועטת מסובבת כך שכף הרגל מקבילה לקרקע וסיבוב כל האגן מכניס את הבעיטה פנימה. פגיעה עם העקב והשוק, כאשר כל המשקל מוכנס באזור הפגיעה. בעיטה זו דורשת תנופה.
שימושי הבעיטה הינם רבים. עניין חשוב, הבעיטה נבעטת מטווח בינוני שכן קל לנטרל אותה מטווח רחוק.
הבעיטה מכוונת לעמוד השדרה לכל אורכו, לברכיים ומותניים של היריב, משמשת לכניסה וצמצום טווח בדומה למחוגה אחורית.
הוק צולפת, כמו בבעיטה המלאה, אבל החזרת הרגל נובעת מקיפול הברך ולא מהחזרת האגן. הבעיטה חלשה יותר מהמלאה אבל מהירה יותר ולא דורשת תנופה.
כניסה מאחורה נמוך, בעיטה מלאה או צולפת, בגובה הברך, מיועדת לצמצום טווח, הפלה ופגיעה בברך, דומה באופנים מסוימים למחוגה אחורית.
8.2.7 בעיטת 45 מעלות
רגל קדימה רגל אחורה, ניתנת לבעיטה עם כל אחת מהרגליים, בפועל הקדמית היא הבועטת. הברך עולה, הגוף נוטה 45 מעלות לאחור ונמתח, הרגל מתיישרת ומגיעה מזווית 45 מעלות ביחס לאופק כלפי מטה, כלומר מגיעה בסיבוב מלמטה למעלה, פגיעה עם גב כף הרגל והשוק.
שימושים עיקריים כבעיטה לכליות (באופן הקלאסי הלימודי והלא ישים בקרב), אך בעיקר זו בעיטה שנכנסת לרגלי היריב, מלמטה למעלה, לנטרול בעיטות, משמשת למעשה כלאו קיק פנימי וניתן בעזרתה לגרוף את רגלי היריב.
8.2.8 לאו קיק
בעיטת הלאו קיק מתחלקת לבעיטה ספורטיבית, בעיטת הפלה ובעיטת שבירה.
בעיטה ספורטיבית היא בעיטה שאמורה לגרום רגל עץ, שיתוק זמני של השרירים בירך, זו בעיטה שדורשת מומחיות כדי לשתק במכה אחת, לרוב נזקקים למספר בעיטות שפוגעות היטב, כדי לגרום לאפקט הרצוי. במואי תאי, ישנם אנשים שמסוגלים בבעיטה ספורטיבית לשבור עצמות ליריב, הבעיטה נכנסת להגדרה הספורטיבית כי היא מותרת בתחרויות, לגיטימית ואין בה כוונה לגרום נזק חמור מראש, הדבר נגרם כתאונה.
בעיטת הפלה היא בעיטה שמטרתה להפיל את היריב, אם ע"י גריפת הרגל שלו, קיפולה בברך, הרמת הרגל מלמטה או כל דרך אחרת הגורמת לסילוק הרגל המייצבת שלו.
בעיטת שבירה היא בעיטה שנועדה לגרום נזק ממשי מידי לאויב, למשל בעיטה בברך לצורך שבירה, קריעה של שרירים, גידים ורצועות. זו אינה בעיטה חברית ולהבדיל מהבעיטה הספורטיבית שוברת העצמות, בעיטה שוברת נבעטת מראש בכוונה לגרום נזק רב.
לאו קיק רגיל, ברך עולה בערך 45 בין הגוף לברך ובין הקרקע לברך. מסתובבים על הרגל העומדת ויישור הברך לכיוון המטרה. הפגיעה מתבצעת עם השוק מלמעלה למטה ברגל היריב, תוך כדי פגיעה, מתבצעת מריחה של שרירי היריב ע"י השוק (יישור הברך).
בעיטה זו לרוב אינה משמשת כפשוטה, אלא בתנאי ספורט. השימוש המלא בבעיטה זו הינו לכניסה לברך לצורכי קיפול ושבירה וכניסה עם צמצום טווח מאחורי רגל היריב עם גריפה או הפלה.
לאו קיק מלא, כמו הרגילה, אבל מכניסים את כל התנופה והמשקל לרגל הבועטת, הבעיטה אינה עוצרת בפגיעה ביריב אלא ממשיכה ל 360 מעלות סיבוב.
בעיטה זו יכולה לשמש כבעיטת שבירה, בעיקר ע"י פגיעה חמורה בברך האויב.
לאו קיק מלטה, הבעיטה נחשבת לאו קיק רק בגלל גובהה הנמוך, למעשה זוהי בעיטת 45 מעלות לחלק הפנימי של הרגל, לחלק האחורי של הירך ולשריר התאומים.
בעיטה זו נבעטת לכיוון הפנימי של הבועט, המשלימה שלה, היא הבעיטה הסינית, הנבעטת לכיוון החיצוני של הבועט.
8.2.9 בעיטה סינית
בעיטת זו נקראת בעיטה סינית בפיהם של תלמידי הבוג'ין-קאן ומהיעדר שם אחר, השאלתי אותו.
הבעיטה היא למעשה בעיטת 45 מעלות הנבעטת לצד החיצוני של הבועט.
שימושי הבעיטה רבים, מבעיטה לחזה כשאנו נמצאים מצדו החיצוני של מישהו, דרך בעיטה לחלק הפנימי והאחורי של רגלי היריב.
לבעיטה ישנה צורה נוספת על צורת ה 45 מעלות:
הברך עולה ונפתחת החוצה, הרגל מתיישרת במישור המוטה 45 מעלות לקרקע והאגן נפתח מאד.
8.2.10 בעיטת טורנדו
רגל קדימה רגל אחורה, מפתלים את הגוף לכיוון הרגל האחורית עד 180 מעלות, דרך האגן כמובן, בשיא הסיבוב, בו קפיץ הגוף דרוך במקסימום, מרימים את הברך שהייתה אחורית וכשהיא מגיעה לסך כל סיבוב של 270 מעלות, מקפיצים את הרגל שהייתה קדמית, ההופכת לרגל הבועטת, מנסים להטות את הגוף באוויר ל 45 מעלות ולבעוט עם הרגל המוקפצת מעין בעיטה סיבובית בכיוון 360 המעלות.
בעיטה זו אינה כל כך אפליקטיבית בקרב, היא איטית ומעופפת, דברים ההופכים אותה למסוכנת לבועט. כמובן אם היא פוגעת היא חזקה מאד, אבל היא יחסית קלה לנטרול.
8.2.11 בעיטת פרפר
גונגבו, רגל קדימה רגל אחורה, הבעיטה נבעטת קדימה. ראש וגוף מורדים לכיוון הרגל האחורית, בו זמנית ע"י מטוטלת, הרגל שהייתה קדמית עולה ופוגעת עם העקב, הרגל שעל הרצפה מקפיצה את עצמה ובועטת מעין בעיטת 360 עם העקב. במהלך הבעיטות הרגליים מתוחות והגב ונמתח לאחור. זו אינה ממש בעיטה, אלא הנפה.
בעיטה זו אינה ממש אפליקטיבית לקרב, אלא לצורכי אימון הגוף, התגברות על פחדים, ושחרור הגוף.
ניתן לבצע וריאציות וירטואוזיות של בעיטה זו בקרב בטווח בינוני תוך סיכון רב לבועט.
8.3 עיקרון השמיניה
עקרון השמינייה /עקרון האינסוף, סמל האינסוף או שמיניה 8 זהו עיקרון התנועה ההמשכית, תנועה שאינה עוצרת.
עימדו בשיזן טאי (8.1.9), הניפו יד בצורה חופשית, כך שהמשקל בקצה, בצורה שתצייר את סמל האינסוף באוויר, נסו לצרף את היד השנייה ותראו מתי התחלופה בין הידיים מתאימה (יד רודפת יד ולא שתי ידיים יחד).
זוהי תנועה בסיסית שממנה ניתן להפעיל כלים רבים, אגרופים, ידיים חשופות, תפיסות, משיכות וכן הלאה, ניתן לבצע שמינייה זו גם בעמידת גונגבו על הצד וגם בעמידה קרבית יותר, בה הרגל האחורית מצמצמת טווח אל הקדמית, כמובן שישנה החלפת כיוון דרך האגן, במקרים בהם לא עומדים בשיזן טאי (ניתן כמובן גם במאבו).
8.4 אגרופים
אגרופים הן מכות ידיים עם אצבעות מאוגרפות, לרוב האגרוף יינתן כך שהפגיעה תתבצע עם שני הפרקים הראשונים, של האצבע והאמה, אך ישנם מקרים, כמו באגרופי ווינג-צ'ון, בהם ניתן לפגוע עם מפרקי הזרת והקמיצה. בכל מצב ברגע הפגיעה האגרוף נסגר לחלוטין ומיד מתרפה אחריה.
אני אפרט את האגרופים בצורתם הקלאסית התירגולית ולא בצורתם הקרבית בלבד, וזאת עקב המורכבות הרבה והאין סופיות של השימושים השונים.
לא חשוב מה עושים, המרפק לעולם אינו נעול, יד ישרה כן, אבל המרפק לא ננעל לעולם!!!
דגש חשוב נוסף, באגרוף הניתן ישר חשוב לשמור על האגרוף והאמה כיחידה אחת, בקו ישר, על מנת שלא לפגוע במפרק, וכך כל היחידה משמשת כקצה חנית שעובר דרך המטרה, הדבר נכון גם בהוקים, אפרקטים, אגרופים רגילים ובכל מכה בה האגרוף הפוגע ניצב למשטח הפגיעה.
8.4.1 אגרוף רגיל אופקי
סוגרים את האצבעות תחילה, ואז את האגודל. האגודל מקופל על האצבעות (מכסה את הפרק השני באצבע ובאמה).
באופן קלאסי, היד נמצאת מאוגרפת במותן, מחליקים את היד צמוד לגוף וכשהמרפק עובר, מתחילים לסובב את האמה 180 מעלות. פגיעה עם שני המפרקים הראשונים, מתרחשת בדיוק עם סיום סיבוב האמה. האגרוף עצמו מכוון לנקודה הנמצאת מול מרכז החזה של המתאמן. בו זמנית היד השנייה עושה דרך הפוכה בדיוק אל המותן.
כתפיים רפויות, ישרות וגב ישר במשך כל האגרוף. כדי לתרגל נכון, צריך לעמוד בעמידה קלאסית כלשהי, כמו מאבו, שכן אז האגן לא נזרק וישנה שליטה מלאה באגרוף.
אגרוף זה למעשה פונה הצידה (אם תאחזו במקל, תראו שהוא פונה הצידה) ומכיל בתוכו את האגרוף הניצב והאפרקט.
8.4.2 אגרוף רגיל ניצב
זהה לאגרוף האופקי, פרט לכך שסיבוב האמה מתבצע ב 90 מעלות בלבד. אגרוף זה ניתן עם שני הפרקים הראשונים.
אגרוף זה למעשה פונה קדימה (אם תחזיקו מקל, תחזיקו באופן זה).
8.4.3 אגרוף ארוך דרומי
גונגבו על הצד, אגרוף אנכי בגובה הכתף, מרפק כפוף קלות, הכתף מוכנסת, כ 60 - 45 מעלות בין הזרועה לכיוון האגן, יד שניה במותן, כתפיים רפויות וישרות.
המעבר לאגרוף עם היד השנייה מתבצע כך: האגרוף יורד למטה ועולה במעגל עם צד האמה מוביל, כך שצדו הפתוח של האגרוף עובר מול העיניים והאמה ניצבת לקרקע. בשלב זה נמצאים במאבו. בו זמנית האגן מסתובב לצד השני והאגרוף השני יוצא מהמותן צמוד לצלעות. האגן אינו משנה גובה במהלך המעבר.
8.4.4 אגרוף ארוך צפוני
גונגבו על הצד, אגרוף אופקי ישר, טיפה מעל גובה הכתף, מרפק ישר, הכתף יוצאת לחלוטין, הזרועה במישור הגוף, יד שניה במותן.
אגרוף זה פועל כמשקולת ושרשרת, המכה רפויה ומשוחררת לחלוטין ורק ברגע הפגיעה ישנה התקשחות ומיד הרפיה.
המעבר לצד השני מתבצע כך: האגרוף יורד למטה ועולה במעגל, הצד האחורי של האמה וצידו הסגור של האגרוף עוברים טיפה מעל העיניים, מקבילים לקרקע, המרפק מוביל את התנועה (פרט חשוב מאד). בשלב זה נמצאים במאבו והאגרוף השני יוצא לדרכו כמו משקולת.
8.4.5 אגרופי מים
למיטב הבנתי השם נובע מהדימוי המנחה של האגרופים, שבו כאילו היו בידינו שני דליי מים ואין אנו רוצים שהמים ישפכו במהלך התנועה. הדליים כמו משקולות גורמים לכל המשקל להיות בקצה התנועה, והתנועה עצמה משוחררת ואינרציאלית.
גונגבו על הצד, האגרוף מקביל לקרקע והיד מתוחה בכיוון ניצב כמעט למישור הגוף, שהוא עצמו מסובב עם האגן. האגרוף מכה מלמטה למעלה בגובה הסנטר. היד השנייה מתוחה לאחור ומאזנת את הקדמית.
המעבר לצד השני מתבצע ע"י חסימה עם צד האמה מוביל כמו באגרוף הארוך הדרומי, והאגרוף עולה מלמטה למעלה, יד ישרה תוך שמירה על דימוי דליי המים. רפיון ומיקוד חשובים ביותר.
8.4.6 אגרופי אמה (סאו-צ'וי)
אגרוף אמה חיצוני, אגרוף הניתן ע"י צידה החיצוני של האמה וגב האגרוף. תנועה גדולה מעגלית לכיוון החיצוני (פותחת), מרפק בזווית קהה. לרוב המכה תרד מלמעלה למטה ב 45 מעלות, או תעלה מלמטה למעלה ב 45 מעלות. צורה נוספת היא להכות עם להב האמה (עצם האולנה) של צד הפטיש של האגרוף הסגור.
אגרוף אמה פנימי, התנועה ההפוכה לאגרוף האמה החיצוני. המכה מכה מבחוץ פנימה (סוגרת), הפגיעה מתרחשת עם צד האגרוף (הדופן ההפוכה לפטיש) ועם להב האמה שהאגודל מהווה המשך שלו. לרוב המכה תרד ב 45 מעלות מלמעלה למטה.
לצורך תפיסה, או בגרסה ארוכה של אגרוף הוק, ניתן להכות עם הצד הפנימי של האמה.
8.4.7 אגרופי לאופרד (אגרופי נמר, אבל התרגום לעברית שובש)
אגרוף זה שונה מאגרוף רגיל בצורת סגירת האגרוף, ובאזור הפגיעה. סוגרים אצבעות, אבל את האגודל לא מקפלים על האצבעות, אלא, מקפלים אותו מלמעלה, הפגיעה מתבצעת עם מפרקי האצבעות שאינם צמודים לכף היד.
גונגבו על הצד, ידיים מאוגרפות על מותן אחת, המותן של הרגל המקופלת, מעבר למאבו תוך כדי פתיחה של הגוף בתנועת אגרוף אמה חיצוני, בשיא הגובה של האגרוף, בשיא המאבו, היד השניה יוצאת בתנועה כמו אגרוף אמה פנימי, אבל האגרוף השני מכה עם מפרקי האצבעות האמצעיים – לא אלו המתחברים לכף היד, אלא הבאים בתור. המעבר ממשיך לגונגבו לצד השני והאגרופים חוזרים למצב הראשוני אך בצד השני.
באגרוף זה כל המשקל נמצא בקצה האגרוף והאמה, ניתן לפגוע בוואריאציה מסוימת עם האמה ולא האגרוף עצמו.
זהו אגרוף שימושי ביותר, הוא משמש לפתיחה וסגירה של היריב, הסטות, חסימות והתקפות. חשוב להטיל בו משקל נכון לקצוות.
ואריאציה נוספת הינה אגרוף ישיר מהיר הפוגע עם מפרקי הלאופרד ולא באגרוף רגיל, יוצא ממצב של יד מקופלת ובשיא הפגיעה היד עדיין מקופלת בזווית קהה במרפק, נועד לפגיעה מדויקת בנקודות תרפה כמו גשר האף.
8.4.8 אפרקט – סנוקרת
גונגבו על הצד, יד מאוגרפת, צד פנימי של האמה פונה אלינו, האגרוף ניתן בניצב לקו בין העקבים, מרפק מקופל בזווית קצת קהה, פגיעה בגובה הסנטר. היד השנייה מאזנת את הגוף מהצד השני, מאוגרפת ופשוטה לאחור.
המעבר מתבצע כך: היד שנתנה אגרוף עולה למעלה ובתנועה מעגלית, תוך מעבר למאבו ואז לגונגבו לצד השני, היד שהייתה קדמית עוברת להיות האחורית, ואילו היד שהייתה אחורית, משלימה את המעגל מלמטה למעלה ומכה באפרקט.
חשוב לציין שאין שינויי גובה באגן וכמובן האגרוף ניתן עם כל הגוף ולא רק הכתפיים.
כמובן שבצורה קרבית האפרקט מגיעה בטווח קצר ביותר ועם כל הגוף מאחוריו, מכוון ללסת או לסרעפת.
8.4.9 אגרופי פטיש
באגרופי פטיש, יד אחת תופסת ומושכת, ובו זמנית היד השנייה מאוגרפת, מכה עם חלקו השטוח של האגרוף (הצד שליד הזרת), בתנועה מלמעלה למטה, כמו פטיש. המכה רפויה וכל המשקל מופל לראש הפטיש. לאחר אימון רב ושחרור נכון, ניתן לבצע מכה זו ללא תנופה למעשה. התנועה חוזרת על עצמה לפי עקרון השמינייה.
8.4.10 אגרופים מעגליים
אגרוף זה מאפיין למשל את סגנון הווינג צ'ון.
עימדו בשיזן טאי, יד ליד מפתח הלב (הסטרנום) ויד שניה לפנים, מרפק בזווית קהה, כך שנוצר קו אחד בין שתי כפות הידיים והסטרנום. ניתן לאגרף את הידיים ואז לפגוע במטרה עם שני הפרקים הראשונים, או עם שני הפרקים של הזרת והקמיצה, לחילופין ניתן למתוח אצבעות, לסגור אגודל, ולפגוע במטרה עם להב היד, כשהאצבעות פונות למעלה. כל סוג מכה השימושים שלה, על כולן צריך להתאמן בנפרד.
התנועה הינה בו זמנית של היד הקדמית אחורה (יש להתרכז בכך בכוונה מלאה) ושל היד האחורית קדימה, התנועה יוצרת מעין מעגל באוויר, היד החוזרת חוזרת בקו עקום מעט, ואילו האגרוף ניתן במעיין תנועה מעגלית, התחילו לאט ולאט לאט הגבירו קצב, הדבר יידמה לסיבוב דוושות אופניים, הידיים עובדות יחד, והכוונה של ההחזרה עוזרת לאגרוף היוצא להיות מהיר יותר.
אגרוף זה אינו חזק מאד אך מהיר ויעיל, שכן הוא עוקף הגנות כי אינו נע ישר בהכרח, אלא מלמעלה למטה. היד החוזרת יכולה לשמש להורדה של הגנות ומשיכה.
8.4.11 אגרוף קצר
הכוח של אגרוף זה אינו מובע בהכרח מהרגליים, אלא יכול לנבוע מחלק הגוף העליון.
יד מאוגרפת באגרוף אנכי, מרפק ליד הצלעות התחתונות, היד מחוזקת והכוח מובא כמעט לחלוטין מפלג הגוף העליון.
ניתן ואף רצוי לבצע אגרוף זה כשכל הגוף נע כמטוטלת ביחד, רגל אחורית מצמצמת טווח וכל המשקל מוכנס מאחורי האגרוף.
כמובן ניתן לבצע אימון על האגרופים ללא תנועה בשיזן טאי. יד באגרוף קצר ויד שנייה מאוגרפת על המותן, פונה למעלה, פשוט להחליף ביניהן.
בקרב, אגרוף זה ניתן לרוב בליווי היד השנייה, שחוסמת או סוגרת את היריב ומהווה הסחה והטעיה, ובכך מאפשרת הכנסה של האגרוף הקצר בגובה הנמוך.
8.4.12 מכת נחש
מכה בה מכוונים יד מושטת עם אצבעות מתוחות לנקודות רכות כגון הגרון.
עמידה בשיזן טאי, יד מול הסטרנום וליד המרפק השני, אצבעות מתוחות וקרובות, אגודל מקופל, יד שנייה מושטת לפנים, מרפק בזווית קהה, כף יד כמו היד האחרת.
ההחלפה בין הידיים מתבצעת באופן דומה לאגרופי ווינג צ'ון, כלומר, יד מעל יד בתנועה קצת מעגלית. הידיים עצמן נשלחות ישר, אבל הכתפיים יוצאות קדימה ומבצעות את התנועה המעגלית האופקית של הנחש.
קיימת צורה נוספת חשובה ביותר לשימוש בנחש, תנועה מעגלית של היד, סוגרת ופותחת. זוהי תנועה המאפשרת עקיפה של מכשולים, והתלפפות, בדיוק כמו נחש המתלפף סביב ענף, ואז מתיישר להקשה. ראש הנחש, כלומר האצבעות, פועלות כנחש ארסי, כלומר, הכשה מהירה, מדויקת וקלת משקל. גוף הנחש בעת ההכשה מהיר ומצליף, כלומר, אין משקל בזרוע והאמה. לעומת זאת, כשהנחש הוא נחש חנק, הוא נופל מלמעלה, מהעץ, הוא מתלפף עם כל הגוף ועם כל המשקל, כלומר בכניסה לתפיסות והתלפפויות סביב היריב, יש להכניס משקל בכל חלק וחלק של היד, ולעבוד עם כל הגוף וחלקי היד יחד.
היד הקדמית והעליונה, סוגרת בצורה מעגלית ואילו היד התחתונה האחורית פותחת בצורה מעגלית (ניתן גם להיפך). תנועה זו מאפשרת לתפוס יד, לאבטח אותה, להחליף ידיים, מאפשר שחרור של תפיסות ועוד אפליקציות קרביות רבות, אך יש לצאת מהתבנית של האגרוף.
8.4.13 מכת נמר (טיגריס, אבל התרגום לעברית שובש)
מכת נמר (tiger paw) הינה מכה שבה פוגעים תחילה עם שורש כף היד ולאחר מכן עם האצבעות בצורת דקירה או נעיצה.
תפתחו את אצבעות כף היד ותיישרו אותן, קפלו אותן כך שיפנו בניצב למישור כף היד.
ניתן להכות במכה זו בכל איברי הגוף, מטרת הפגיעה הינה נעיצה האצבעות, שריטה ותלישה של חלקים עדינים ובולטים, כמו גידי הברך, חלקי המרפק הפנימיים, אזורי חיבור שרירים, גידי הצוואר, עצמות הבריח, עורקי הצוואר, הגרוגרת וקנה הנשימה.
אזור נוסף שמכה זו נועדה עבורו הוא הראש, מלבד תלישת אוזניים אני אפרט מספר שימושים למכת הנמר:
כניסה מלמטה, כך שהאמה צמודה לגוף היריב, דרך הצוואר ואל הסנטר, כמובן לא לוותר על מכת שורש כף היד על הגרוגרת, דחיפת הסנטר למעלה ונעיצת אצבעות בעיניים.
לשלב הבא ניתן להגיע בדרכים נוספות, אבל הכניסה מלמטה היא הקלאסית.
בשלב הבא ניתן לבצע:
· הורדה לאחור, ע"י דחיפת הסנטר בתנועה מעגלית לאחור ולמעלה.
· נעיצת עמוד השדרה למטה, דוחפים את הסנטר למעלה, את הראש לאחור ואז מבצעים הורדה ישירה של הסנטר למטה, דחיפה בקו ישר ולמעשה דוחסים את עמוד השדרה.
· סיבוב הראש הצידה דרך הסנטר, עם היד השנייה ניתן ואף רצוי לתת התנגדות ותנועה של כל גוף היריב ב 45 מעלות או בסיבוב דרך לאו-מא, מאלץ את היריב ליפול .
· סיבוב הראש דרך הסנטר והתמקדות בסיבוב הראש לצורך שבירת המפרקת.
פירוטים אלו הינם על רגל אחת, ורק נקודת פתיחה לשימושי מכת הנמר.
אופן שימוש נוסף היא מכת הנמר התחתון.
במכה זו למעשה מבצעים כניסה בתנועה מעגלית מלמטה למעלה כאשר האצבעות פונות מטה. נכנסים כך לתפיסות לאזור הבטן והרגליים, למשל לצורך תפיסת המכנס, משיכת הרגל, הכאבה בנקודות תרפה ע"י תפיסה עם האצבעות וכן הלאה.
8.4.14 עין פיניקס
אגרוף ובו האצבע אינה מקופלת עד הסוף, אלא מקופלת כך שהמפרק הלא צמוד שלה לכף היד, ננעץ במטרה, האגודל מקופל כך שיתמוך באצבע.
האגרוף מכוון לנקודות תרפה המגיבות לנעיצה, כמו בלוטות הלימפה בבית השחי, מספר נקודות בצלעות וכדומה.
אימון מתבצע בשיזן טאי, בדומה לאגרוף הקצר.
שימוש קרבי הוא למעשה תפיסת אצבע היריב ע"י אצבע שלנו לצורך שבירה ופגיעה בנקודות תרפה רכות.
8.4.15 צ'אפ-צ'וי
קפלו את שני המפרקים החיצוניים בלבד של האצבעות, אגודל סגור. המכה ניתנת עם הפרק השני של האצבעות, יד ואמה בקו אחד, אחרת תתכן פציעה במפרק היד. המכה מכוונת כמו חנית עדינה לצוואר, כשהיד ניצבת לקרקע, או לאזורים עדינים שדורשים חדירות מסוימת שלאגרוף סגור אין.
עיקר האפליקטיביות של אגרוף זה אינו בכיוון הלוך, אלא בכיוון ההחזרה. בכיוון זה האגרוף משמש למעשה תפיסה, תפיסת עור או בעיקר תפיסת בגד.
8.4.16 אגרוף רוח (fung-choi, בקריאה נכונה – פו צ'וי)
ניתן להתאמן במאבו ואז להתקדם בחצאי צעד, במאבו ולהתאמן מצד לצד, ואף בהתקדמות ע"י לאו-מא אחורי, ניתן גם להתאמן מהמקום להכות קדימה.
אגרוף סגור, מרפק מורם בניצב לגוף מקופל והאגרוף ליד הכתף. המרפק מכוון את המכה ואז מתיישר, כמובן לא ננעל, לאחר הפגיעה האגרוף מוחזר. האגרוף ניקרא אגרוף רוח, כיוון שהוא מהיר וקליל, יש להתרכז במהירות ההחזרה לא פחות ממהירות ההוצאה, אחרת המכה לא תהיה משוחררת ומהירה. היד השנייה לרוב נמצאת במיקום של הגנה ואיזון הגוף.
זוהי מכה שימושית ביותר לטווח בינוני-קרוב, היא יכולה לשמש כהסחה כשם שיכולה לשמש כמכה העיקרית.
ניתן כמובן לבסס על אגרוף זה גם מכות יד פתוחה עם גב היד.
להחזרה משמעות קרבית ולא רק יצור כוח.
8.4.17 אגרוף אמה עליון (גווא צ'וי)
אגרוף המונחת מלמעלה למטה בתנועה מעגלית גדולה למדי, כל הגוף מאחורי המכה וכל המשקל מוכנס לתוך האגרוף והאמה.
האגרוף עצמו סגור, וצדו הפתוח וצדה הפנימי של האמה פונים אלינו.
מצד אחד זוהי מכה שפותחת אותנו, בדומה לאגרוף אמה חיצוני, מצד שני היא מאפשרת לשמש לחסימה ולהתקפה.
תרגול האגרוף מתבצע לרוב במאבו, לצד אחד או בפתיחה לשני הכיוונים בו זמנית.
8.4.18 אגרוף שיכור
זהו אגרוף קשה במיוחד לביצוע ודורש יכולה הרפיה גבוהה ודימוי נכון לתנועה.
מתחילים במאבו, ידיים מוצלבות אחת על השניה על הבטן, גוף רפוי, דרוך אבל רפוי, כמו גומייה אלסטית, דורכים קפיץ, ומשחררים אותו במעבר לגונגבו לצד של היד שהייתה חיצונית. היד שהייתה חיצונית הופכת להיות הקדמית, עולה בקשת עם תנועת האגן ופוגעת עם צידו השני של אגרוף הפטיש, מרפק כפוף בזווית קהה. היד השנייה נמתחת לאחור ולמטה, במקביל לרגל האחורית, כל הגוף נוטה בזווית קדימה במעיין גונגבו על הצד.
8.4.19 אגרופי הוק
התיאור הבא אינו קלאסי.
אגרוף הוק (קרס) מתבצע על ידי תנועה מעגלית של הזרוע כאשר האמה מקבילה לקרקע, האגרוף עצמו יכול להיות ניצב או אופקי, כאשר האגרוף והאמה נעים כיחידה אחת. הכוח של האגרוף נובע מכך שהתנועה הסיבובית נובעת מהקרקע אל הרגליים, דרך האגן והמותניים אל הגוף, משם אל הכתפיים ואל הזרועה.
טווח האגרוף לרוב קצר, האגרוף יוצא וחוזר פחות או יותר לאותו מיקום.
ניתן לתרגל זאת בעמידת קרב או בשיזן טאי.
8.5 הנפות
הנפות הן תרגילים שמעבר ליישום הקרבי שלהם, השימוש העיקרי שלהם הוא לצורך שחרור ופתיחת מפרקי האגן, שחרור התנועה ופיתוח יכולות גופניות של גמישות דינמית ברגליים, קפיציות וקלילות.
למרבית ההנפות אין שימוש קרבי ישיר, אלא בהשלכה על בעיטות, וזאת משום שבחלקן הגדול הברך כמעט נעולה, לכן ההנפות בעלות המשמעות האפליקטיבית והקרבית הן הנפות 3,6,7 ו 11. כמובן שלכל הנפה ניתן לייצר אפליקציות והבנה קרבית, אבל ההנפות המוזכרות למעלה הן אלו שניתן להשתמש בהן כפי שהן.
הנפות אינן בעיטת, בבעיטה הרגל עולה בחלקים, בהנפות כל התנועה נובעת מהאגן, מהירך, והשוק מחוברת בתנועתה לירך, כלומר כשהרגל עולה קדימה, כל הרגל עולה בבת אחת ולא בברך מקופלת, כמו כן, המשקל כולו בקצה התנועה.
8.5.1 הנפה 1
גונגבו, ידיים פשוטות לצדדים, אצבעות מכוונות למעלה, גב ישר, כתפיים רפויות. מניפים את הרגל האחורית כמה שיותר גבוה ישר קדימה, כף רגל בפלקס (אצבעות משוכות לאחור), כששאר הפרמטרים נשארים בלי שינוי, מורידים את הרגל למטה לדנגבו או הויבו ומקדמים את הרגל לגונגבו.
8.5.2 הנפה 2
הנפה זו דומה להנפה 1, אך הרגל עולה לכיוון האוזן הנגדית, במקום לעלות ישר לפנים.
8.5.3 הנפה 3
הנפה זו אני מכנה "הקידה".
עומדים בהויבו, אמות מוצלבות מול החזה, כך שהאמה של הרגל הקדמית היא החיצונית, אגרופים סגורים, פרט לאצבע והאמה שמתוחות לחלוטין. מניפים את הרגל הקדמית לאחור, בקו ישר, ומטים את הגוף קדימה תוך פתיחת הידיים. המצב הסופי הינו כך: רגל שהייתה קדמית מתוחה לאחור ואצבעות כף הרגל פונות לקרקע ידיים פשוטות לצדדים, מרפקים למעלה, הזרועות ניצבות בצורת צלב לגוף, הרגל העומדת כפופה מעט ומכניסה כוח לקרקע, מבט קדימה.
אופציה אחרת הינה "עקרב", ובה הרגל האחורית מתכופפת בברך ומתעקלת לאחור כזנבו של עקרב והגב מתכופף לאחור.
הנפה זו שימושית ביותר ומהווה בסיס לחלק גדול מההפלות.
הפלות רבות דורשות מגע של הירך ברגל היריב, וההפלה מתבצעת ע"י הנפת הירך בדיוק כמו בהנפה, להפלות אלו יתרון של קלות ביצוע. עקב המנוף הקצר בו משתמשים, הירך, דרוש פחות כוח לביצוען.
8.5.4 הנפה 4
גונגבו, יד נגדית לרגל באגרוף קדימה, והשנייה מאוגרפת במותן. בו זמנית מכים באגרוף עם היד שהייתה במותן, היד השנייה עוברת למותן, והרגל שהייתה אחרית מונפת קדימה גבוה בפוינט, מורידים את הרגל למטה להויבו וחזרה לגונגבו.
8.5.5 הנפה 5
קפיצה עם מספרת, כלומר רגל רגל בפוינט כמה שיותר גבוה, גם בהנפה וגם בקפיצה, בשיא של כל אחת מההנפות, הרגל נוגעת בידיים המושטות אל גב כף הרגל.
8.5.6 הנפה 6
גונגבו, ידיים פשוטות לצדדים, גב ישר וכתפיים רפויות, כפות ידיים פתוחות פונות קדימה, רגל אחורית עולה למעלה בפלקס, בשיא הגובה הרגל מוטית ומונחתת בכוונה לסתור בכף היד של הרגל המונפת, כלומר פותחים את הגוף, כמובן מביאים את הרגל ליד בלי לכופף את הגב ולא את היד לרגל. מחזירים את הרגל להויבו, וחזרה לגונגבו.
הנפה זו משמשת כבעיטת סתירה בצורתה הפשוטה ביותר.
8.5.7 הנפה 7
גונגבו, ידיים פשוטות לצדדים, גב ישר וכתפיים רפויות, כפות ידיים פתוחות פונות קדימה, רגל אחורית עולה למעלה בפלקס, בשיא הגובה הרגל מוטית ומונחתת בכוונה לסתור בכף היד הנגדית, כלומר סוגרים את הגוף, כמובן מביאים את הרגל ליד בלי לכופף את הגב ולא את היד לרגל. מחזירים את הרגל להויבו, וחזרה לגונגבו.
הנפה זו משמשת כבעיטת סתירה בצורתה הפשוטה ביותר.
8.5.8 הנפה 8
שיזן טאי, רגל קדימה לגונגבו ובו זמנית אותה יד של הרגל עולה קדימה אצבעות צמודות פתוחות לפנים, היד השניה עושה מעגל מלמטה קדימה למעלה ולאחור, נפרשת בהמשך ליד הקדמית. היד האחורית משלימה את הסיבוב ופוגעת ביד הקדמית מלמטה, גב יד לכף יד והרגל האחורית מונפת בפוינט, גבוה, בשיא הגובה מכים בגב הרגל עם היד שהייתה אחורית. ירידה להויבו מעבר לגונגבו עם פשיטת הידיים וכן הלאה...
8.5.9 הנפה 9
לאו-מא, היד של הרגל הקדמית מאוגרפת לאחור באגרוף אמה חיצוני, היד של הרגל האחורית מוקשתת אל מעל הראש בחסימה. בו זמנית הרגל האחורית מונפת למעלה והצידה, כך שהאצבעות פונות למעלה, היד שהייתה לאחור עוברת להיות היד החוסמת למעלה, ואילו היד שחסמה יורדת בקשת הניצבת למישור הגוף עד למצב שהיא הפוכה כמו מראה למצבה הקודם, כלומר, אגרוף ליד המותן, פונה למעלה עם צידו הפתוח, והמרפק מקופל בזווית קהה. הורדת הרגל להויבו, כניסה ללאו-מא לצד השני והיד שהייתה על הבטן נפתחת באגרוף אמה חיצוני לאחור.
8.5.10 הנפה 10
חיבור הנפות 7 ו 6, ראשית מבצעים את הנפה 7 נוחתים ומשלימים את המעגל 360 מעלות עם הנפה 6, כלומר סוגרים ואז פותחים.
8.5.11 הנפה 11
עמידה עם רגליים צמודות, ידיים פשוטות לפנים, מרפקים נוטים החוצה ובזווית קהה, אצבעות הידיים סוגרות מעין אליפסה עם הזרועות, אצבעות צמודות ואגודלים סגורים, גב יד פונה אלינו, גב ישר וכתפיים רפויות. יד אחת מבצעת מעגל, מרפק יורד למטה ניצב לקרקע ומשלימים תנועה מעגלית עד שהיד חוזרת למקומה הראשון. ניתן לבצע מעגלים בגדלים שונים. בו זמנית הרגל הנגדית מונפת בפוינט ובשיא הגובה מכים בה עם היד של הרגל שמתיישרת ומכה ישר מלמעלה בגב כף הרגל. יורדים עם הרגל מונפת קדימה בצעד קטן ומבצעים לצד השני (כך מבוצע בהתקדמות), ללא התקדמות פשוט מורידים את הרגל חזרה למקום.
התנועה המעגלית של היד, בהנפה זו, הינה תנועת מפתח ומחברת את המעגל האנכי עם המעגל האופקי. פירוט בפרק 9.3.
8.6 מעברים
מעברים, כשמם כן, הם רצף של מעברים בין תנוחות, מעמידה לעמידה, הרעיון הוא לתרגל את המוטוריקה של התנועה ובשלב מתקדם יותר את ה motion, את הזרימה מעמידה לעמידה, ובהיעדר מילה מתאימה יותר, את המעברים בין המצבים השונים.
8.6.1 גונגבו לגונגבו דרומי
ניתן לביצוע יד נגדית לרגל או אותה יד ואותה רגל, אני אפרט את הנגדי, אותו צד מבוצע באופן דומה.
רגיל, גונגבו אך כף הרגל הקדמית אינה סגורה, אלא פונה ישר לכיוון ההתקדמות, יד של רגל אחורית באגרוף אופקי רגיל, גב ישר וזקוף (ניתן גם גב נוטה מעט קדימה, שתי הדרכים נכונות, תלוי בסגנון), אגן מוכנס כמעט עד הסוף (פונה ישר קדימה), יד שנייה על המותן, מאוגרפת, כתפיים רפויות.
המעבר מורכב משני חלקים, האגרוף מתחלף כמו החלפת האגרוף הרגיל האופקי, צמוד לצלעות וכן הלאה (8.4.1).
החלק השני הינו החלק של הרגליים, והוא מתבצע כך:
ללא שינוי בגובה האגן, הרגל האחורית מתקרבת אל הרגל הקדמית עד למצב שהן מקבילות ובמרחק של כ 5 סנטימטרים אחת מהשנייה, הרגל ממשיכה קדימה ומבצעת קשת עד שהיא מגיעה למצב בו היא הרגל הקדמית של הגונגבו, רוחב כתפיים בין הרגליים. האגן פונה ישר במשך כל התנועה. חשוב לציין כי העקבים של שתי הרגליים על הקרקע בסיום המעבר. נעילת העקב האחורי וקצה האגרוף מתרחשים בו זמנית, על מנת להשיג זאת, החלפת האגרופים מתחילה בו ברגע שמתחילה התנועה לפנים.
מהיר, במעבר המהיר, עקרון המעבר דומה לרגיל, אבל לאחר החלפת הרגליים מצמצמים את הרגל האחורית (החדשה) אל הרגל הקדמית בעמידה קרבית המנצלת את עקרון המטוטלת, כל המשקל מועבר לאגרוף וכף הרגל האחורית אינה כולה על הקרקע.
כוחני, מתחלים כמו הרגיל, בגונגבו עם רגל קדמית פתוחה, לאחר קירוב הרגל, הרגל נפתחת בקשת למאבו בזווית לכיוון ההתקדמות, מרחק אופקי של כשלושת רבעי רוחב כתפיים בין העקבים, בשלב זה עוברים מהמאבו לגונגבו ומשחררים את האגרוף, עד שלב זה היד הקדמית ממשיכה להיות קדמית. באגרוף זה מוכנס כל כוח הסיבוב של האגן, אך הוא איטי יחסית.
8.6.2 גונגבו לגונגבו צפוני
ניתן לביצוע יד נגדית לרגל או אותה יד ואותה רגל, אני אפרט את הנגדי, אותו צד מבוצע באופן דומה.
קלאסי, גונגבו, רגל קדמית פתוחה, כיאה לאגרוף צפוני, האגן סגור כמעט עד הסוף, הכתף של הרגל האחורית מוצאת החוצה, כלומר, הכתפיים ממשיכות בסגירת האגן מעבר לסגירה של האגן עצמו, כלומר הכתף של האגרוף ממוקמת קדימה יותר מאשר הכתף השנייה. האגרוף רפוי לפי חוקי האגרוף הצפוני הארוך (8.4.4). ניתן לבצע מעבר זה עם אגרוף אופקי או אנכי. ביצוע המעבר: הרגל האחורית דוחפת את הקרקע והעקב עולה אל הישבן, בו זמנית הידיים מתחילות בחילוף, ברגע המתאים מבחינת שיווי המשקל, הרגליים מתחלפות ונכנסים לגונגבו, הרגל האחורית לחלוטין על הקרקע נסגרת בו זמנית עם פגיעת האגרוף.
במעבר זה ישנה תנועה גלית של האגן, עלייה וירידה, תנועת סינוס, ובה האגרוף ניתן במהלך הירידה, מלמעלה למטה.
מעבר צפוני מנצל את המהירות, את השחרור והקפיציות של הגוף ולא כוחנות, כדור ושרשרת, זהו העיקרון המנחה.
קצר, במעבר הקצר, המכה פוגעת דרך המטרה, אך נעצרת, עניין של דימוי כמובן, זוהי מכה משטחית ומזיקה פחות מהמכה ההמשכית.
המשכי, הדימוי של המכה ההמשכית הו דימוי בו המכה עוברת הלאה ולא נעצרת, ממשיכה עוד ועוד, צליל שלא נגמר, המכה חודרת דרך המטרה, התנועה אינה נעצרת אלא ממשיכה, גם אם נתקלה במכשול.
קונספט זה הינו קריטי, כי בקרב לא נרצה לעצור ולקחת צעד לאחור, אם נוצר מגע, נרצה שהוא ימשך עד שהיריב מנוצח.
מהיר, ניתן לבצע גם את ההמשכי וגם את הקצר באופן מהיר, בדיוק כמו בגונגבו לגונגבו דרומי (8.6.1) המהיר, עם הרגל המצמצמת ועקרון המטוטלת.
8.6.3 מאבו למאבו דרומי
מאבו, יד מאוגרפת על המותן, יד שניה באגרוף רגיל אופקי הצידה, כלומר ממשיך את הקו המחבר את העקבים. מבחינת המאבו, האגרוף מציין את כיוון ההתקדמות ולכן ניתן להגיד כי זהו הכיוון קדימה.
המעבר: פתיחת הרגל של האגרוף, מעבר לגונגבו, העברת הרגל האחורית קדימה בלי שינוי בגובה, בדומה לגונגבו לגונגבו, המשך התנועה לגונגבו, בשלב זה הרגליים התחלפו והידיים עדיין לא, מתוך הגונגבו מסובבים את האגן 90 מעלות, בניצב לכיוון ההתקדמות ונכנסים למאבו לצד השני ובו זמנית הידיים מתחלפות וניתן אגרוף רגיל אופקי לצד השני. האגרוף נסגר ביחד עם עצירת סיבוב האגן. מבט לכיוון האגרוף.
8.6.4 מאבו למאבו צפוני
מעבר צפוני, כלומר קפיצי משוחרר ומהיר. עומדים במאבו, אגרוף רגיל אנכי הצידה, יד שניה מעל הראש בחסימה (כף יד פתוחה פונה החוצה, אצבעות ביחד מתוחות מעל הראש, אגודל סגור, מרפק בזווית של כ 100 מעלות, יד חזקה, ולא תלויה כמו אטרייה).
המעבר: היד שמהווה את האגרוף, נפתחת ומסתובבת סביב ציר האמה מבחוץ פנימה (כלומר אם יד ימין הייתה באגרוף, אז כף היד נפתחת והאצבעות מציירות חצי מעגל נגד כיוון השעון), בו זמנית הרגל של האגרוף נפתחת כ 45 מעלות לכיוון ההתקדמות ונעמדים במעיין לאו-מא פתוח, דוחפים עם הרגל האחורית, מקפיצים אותה אל הישבן, ומתחילים להחליף צד בתנועה לפנים, היד שהייתה מאוגרפת נשארת כמעט במקום אבל עוברת למעלה לחסימה במשיכה קצת מעגלית, ואילו היד שהייתה בחסימה יורדת ומכה באגרוף רגיל אנכי בו זמנית עם הכניסה למאבו. ניתן להחזירה למותן ואז לתת את האגרוף או ישר מהמקום (יותר מהיר).על שתי הוואריאציות כדאי להתאמן.
8.6.5 אפרקטים במאבו
מעבר צפוני, כלומר הרגליים מבצעות אותן תנועות כמו במאבו למאבו צפוני.
מתחילים כמו במאבו למבאבו צפוני, רק שבמקום אגרוף רגיל אנכי, נותנים אפרקט.
המעבר: הרגליים הוסברו. הידיים מבצעות תנועה מעגלית שמשלימה את תנועת האפרקט מלמטה למעלה ולאחור, בסוף המעגל האגן פונה לצד השני לעומת ההתחלה, והידיים מתחלפות, זו שהייתה מאוגרפת, עכשיו בחסימה וזו שהייתה בחסימה עכשיו באפרקט. התנועה נגמרת ביחד עם הכניסה למאבו.
תרגיל זה גם מדמה כניסה להטלה, ולכן התנועה המעגלית הינה תנועת העמסה של היריב וחשוב להיכנס מלמטה למעלה ולהתייצב במאבו נמוך, הנושא במשקל, לכן גם חשוב להקפיד על יד מגינה חזקה, היא ציר ההיפוך.
8.6.6 הויבו לאו-מא
הויבו, יד של הרגל הקדמית מושטת קדימה, כף יד פתוחה, יד אחורית בהגנה, היד הקדמית מבצעת תנועת קריעה (מבחוץ פנימה , כלומר אם זו היד הימנית, אז סיבוב האמה נגד השעון) או תנועת תפיסה (מבפנים החוצה, כלומר אם היד הקדמית היא הימנית, אז האמה מסתובבת עם כיוון השעון), תוך כדי משיכת היד אל מתחת לבית השחי, על הצלעות להגנה, היד השניה יוצאת באגרוף ארוך דרומי, או בעין פיניקס, או באגרוף קצר, כיוון אל הלימפה מתחת לבית השחי, אל הצלעות, אל הבטן, אל הגרון ממתחת ליד היריב.
הרגליים, באותו הזמן (למעשה המעבר הוא המכניס את האגרוף ומחזיר את היד המושכת להגנה), מתברגות ללאו-מא, הרגל שהייתה קדמית, נשארת קדמית ומסתובבת החוצה ב 90 מעלות, הברך האחורית מתברגת לתוך הקדמית.
לאחר המעבר חוזרים למצב ההתחלתי כשהרגליים מתחלפות. (קריעה ומשיכה 9.6)
המעבר ניתן ליישום כפשוטו ובו אנו מושכים עצמנו לתוך המעגל הפנימי של היריב (9.4.1) או שאנו מושכים את היריב אלינו.
המעבר מכיל בתוכו טכניקות רבות העוסקות בנושאי הקריעה, המשיכה, והשימוש בלאו-מא.
8.6.7 גונגבו פופבו
מתחילים בהנפה 8 (8.5.8), לאחר המכה ברגל, הרגל שהונפה, עוברת קדימה ויורדים לתוך פופבו (8.2.7), היד של הרגל הקדמית מוברגת פנימה ומושטת במקביל לרגל הקדמית, היד האחורית מותחת את הגוף ומבצעת חסימה מעגלית ונעצרת בפתיחה של 45 מעלות של הגוף. ממצב נמוך זה בפופבו, עוברים לגונגבו, ידיים מכות אחת בשניה כמו בהנפה 8, מניפים רגל כמו בסיום הנפה 8 ויורדים שוב לפופבו בצד השני, וכן הלאה.
התרגיל מגמיש את הגוף ומתרגל שינויי גבהים וכניסה להטלה.
8.6.8 פופבו פופבו
פופבו, יד של רגל קדמית מושטת מעל הרגל הקדמית, בתנועה פתוחה כמו חוסמת, יד שניה פותחת את הגוף ב"כמו חסימה" מעל הראש. מכניסים את הידיים פנימה בהצלבה מול החזה, היד שהייתה קדמית היא החיצונית עכשיו, עולים ומבצעים קפיצה על הרגל האחורית ובאוויר מחליפים רגליים, נוחתים לתוך פופבו כמו קודם, הרגליים והידיים התחלפו.
תרגיל שבעיקר מחזק את הרגליים, ובמינון גבוה, את הרוח.
8.6.9 מעברי קונג ליי קיון
מעברים אלו לקוחים מתוך תבנית צפונית, קונג ליי קיון (ויסלחו לי על התעתיק), ולכן אופיים הינו משוחרר, רפוי, משקולת וחבל, בעל נטייה לשמוש בכוח מתפרץ (פה ג'ינג).
מעבר פנימי, מתחילים בעמידת גונגבו גבוהה, כמעט קרבית, עוברים לדיומא על הרגל האחורית. כל הגוף נע כמטוטלת (7.6.5) ומעביר את המשקל לאחור, היד האחורית עולה לאחור כמטוטלת בו זמנית עם תנועת הגוף לאחור ומכה באגרוף אנכי מלמטה למעלה, מבט אל האגרוף, בעקבות המבט באה הכוונה, בו זמנית יד שניה מתאגרפת מול הבטן, מרפק מקופל, ברך של הרגל העומדת כפופה מעט וכף הרגל השנייה נמצאת ליד הברך העומדת, ברך מקופלת מכוונת לכיוון ההתקדמות.
הרגל המקופלת יורדת לפנים ונכנסים לעמידת גונגבו, בו זמנית היד שהייתה על הבטן, פותחת את הגוף באגרוף אמה חיצוני מלמעלה למטה והיד האחורית מאזנת מאחור. בסוף התנועה הגוף פתוח, החזה פתוח ונמצאים בגונגבו מלא, אגן סגור.
הרגליים מבצעות מעבר צפוני גונגבו – למאבו, כלומר הרגל האחורית מקפיצה את הגוף, עולה לישבן ועוברת להיות הרגל הקדמית במאבו, בו זמנית היד שביצעה את אגרוף האמה החיצוני, ממשיכה בתנועה מעגלית והאגרוף עולה למעלה ונעצר ליד הראש כשצדו הפתוח פונה קדימה, בו זמנית היד שאיזנה מאחור מבצעת מעיין אגרוף פטיש אבל ראש הפטיש הפוך, האגרוף נעצר ליד המותן וצידו הפתוח פונה לאחור. עכשיו היד הקדמית ליד המותן והאחורית ליד הראש.
מבצעים מעבר מהמבאבו לתוך גונגבו, ע"י סיבוב האגן וסגירת הרגל האחורית, הידיים באותו הזמן, מבצעות תנועה פנימה, כלומר היד התחתונה עולה והעליונה יורדת, מול החזה הן כמעט נפגשות, היד שהייתה למטה יוצאת באגרוף רגיל אנכי מהחזה והיד שהייתה למעלה ממשיכה בדרכה מטה ונעצרת מתוחה ליד האגן, צידו הפתוח של האגרוף פונה לאחור.
בתנועה פנימה ישנו פיתול של קפיץ סלילי המשתחרר עם האגרוף והמעבר לגונגבו.
מעבר חיצוני, מתחילים בעמידת גונגבו גבוהה, כמעט קרבית, עוברים לדיומא על הרגל האחורית. כל הגוף נע כמטוטלת (7.6.5) ומעביר את המשקל לאחור, היד האחורית עולה לאחור כמטוטלת בו זמנית עם תנועת הגוף לאחור ומכה באגרוף אנכי מלמטה למעלה, מבט אל האגרוף, בעקבות המבט באה הכוונה, בו זמנית יד שניה מתאגרפת מול הבטן, מרפק מקופל, ברך של הרגל העומדת כפופה מעט, וכף הרגל השנייה נמצאת ליד הברך העומדת, ברך מקופלת מכוונת לכיוון ההתקדמות.
הרגל המקופלת יורדת לפנים ונכנסים לעמידת גונגבו, בו זמנית היד שהייתה על הבטן, פותחת את הגוף באגרוף אמה חיצוני מלמעלה למטה והיד האחורית מאזנת מאחור. בסוף התנועה הגוף פתוח, החזה פתוח ונמצאים בגונגבו מלא אגן סגור.
הרגליים מבצעות מעבר צפוני גונגבו – למאבו, כלומר הרגל האחורית מקפיצה את הגוף, עולה לישבן ועוברת להיות הרגל הקדמית בגונגבו וממנו מתברגים לתוך מאבו, בו זמנית היד שהייתה באגרוף אמה חיצוני עוברת למותן והיד שהייתה מאזנת מאחור מבצעת תנועת שבירה, בסגנון אגרוף פטיש, ונעצרת מעל הברך, כל המשקל מורד למטה, מקלילות המעבר הצפוני לתוך הכובד של הפטיש.
מהמאבו עוברים לגונגבו ע"י הכנסת האגן וסיבוב הרגל האחורית, ובו זמנית שתי הידים מכות באגרוף ארוך צפוני (ביחד, שניה האגרופים מכים באותו מישור), כלומר אגרופים אופקיים ומשוחררים, כמו משקולות בקצה חבל, ומיד עם סיום האגרוף, מרפים את הידיים (האגרופים סגורים אבל הידיים לא מתוחות).
אלו מעברים מורכבים ביותר ומלאים באפליקציות, מהשתלבות עם תנועת היריב, הפלות, כניסות וצמצומי טווח, בריחים, שבירות, שימוש בכוח מתפרץ – פא ג'ינג, חמיקה מהפלה ועוד רבים הדברים הניתנים ללמידה ותרגול ממעברים אלו, אין טעם לפרט מעבר לכך בכתב, ישנם דברים שצריכים לעבור ממורה לתלמיד בעל פה. או לפחות באיורים.
8.7 הפלות
הפלות, התרגילים נועדו ללמד את התנועה הבסיסית של ההפלה הקלאסית, מרבית ההפלות באפליקציות הן שונות ומנצלות דווקא הנפות ובעיטות, אך הפלות אלו הן ישימות לחלוטין, בעיטוי הנכון, ובוואריאציות קצת פחות קלאסיות.
8.7.1 180 קדמית
גונגבו, דוחפים עם הרגל האחורית בתנועה מעגלית גדולה קדימה, אצבעות בפוינט, תוך כדי מבצעים ירידה עם הישבן אל העקב של הרגל הקדמית, היא ציר הסיבוב, מסתובבים על כריות האצבעות של הרגל, העקב באוויר. הרגל הפוגעת מקבילה לקרקע וישרה. פגיעה עם השוק וגב כף הרגל. ידיים נכנסות פנימה, להקטנת רדיוס הגוף והאצת הסיבוב. הרגל הבועטת נוחתת על הקרקע ועכשיו היא הקדמית (180 מעלות).
8.7.2 180 אחורית
גונגבו, מעבירים את כל המשקל אל הרגל הקדמית, מסובבים אותה פנימה ובכך דורכים קפיץ מפותל באגן, מורידים ישבן אל העקב של הרגל הקדמית, היא ציר הסיבוב, על כריות האצבעות. הרגל שהייתה אחורית מבצעת חצי מעגל לאחור, העקב מובילה, כף רגל מקבילה לקרקע אצבעות בפלקס. פגיעה עם העקב והחלק האחורי של השוק. נחיתה עם הרגל על הקרקע כאשר הרגל שהייתה אחורית עכשיו קדמית (180 מעלות).
8.7.3 360 קדמית
כמו 180 קדמית, אבל משלימים סיבוב מלא, הרגל האחורית חוזרת להיות אחורית.
8.7.4 360 אחורית
כמו 180 אחורית, אבל משלימים סיבוב מלא, הרגל האחורית חוזרת להיות אחורית.
8.8 הגנות ידיים בסיסיות
הגנות הידיים מבוססות על הגיאומטריה של הידיים ושל התנועות האפשריות במגבלות הגוף. אני אסקור את התנועה הבסיסית, תנועה של כל הגנה מתוחכמת יותר מבוססת על אחת מהבסיסיות בוואריאציה שונה.
מרבית ההגנות ניתנות לביצוע עם המרפקים ולא מחייבות את כל היד, עניין של טווח ותכנון טקטי.
8.8.1 חסימת סו ( מאסטר סו דונג צ'ן)
חסימה המבוססת על הרעיון הסטטיסטי כי מרבית המכות תכוונה לפנים ועל האינסטינקט להרים ידיים כדי להגן על הפנים. אם יכוונו גומייה לפנים שלכם, תרימו ידיים בצורה אינסטינקטיבית, ותפתחו אצבעות כדי להגדיל את השטח המגן.
החסימה היא בדיוק פעולה זו, מרימים ידיים לגובה הפנים, אצבעות פרושות וחזקות, לא מתוחות לחלוטין אלא נוטות לתפוס, יד קדימה מרפק ב כ 160 מעלות, יד שניה ליד המרפק הראשון, ישנו שטח חפיפה מסוים בכיסוי בין הידיים, הראש זז.
זו חסימה של מכות לפנים בלבד. ניתן לתפוס באמצעותה אגרוף, אם יד אחת מפספסת, היד השנייה מחפה. אפליקציות מחסימה זו הן רבות ביותר, והמעבר ממנה למכות יד פתוחה חשוב ביותר, אפליקטיבי ויעיל.
החסימה מבוססת על מהירות, לא עומדים בחסימה זו בתחילת הקרב שכן אז פשוט יתפסו לכם את האצבעות וישברו אותן.
תרגיל פיתוח המהירות הוא פיתוח הכוח המשולש (9.3).
הידיים עולות, אבל זה רק חצי מהחסימה, החלק השני הוא הדחיפה קדימה, לצמצום הטווח.
נקודה נוספת, אם יש לכם משהו בידיים ואתם רוצים לזרוק אותו על היריב, כניסה לחסימה זו מאפשר לזרוק את החפץ לפנים של היריב.
8.8.2 הגנת S
השם של ההגנה נובע מכך, שאם תבצעו את ההגנה העילית, האמצעית והתחתית ביד אחת בתנועה מחוברת, תציירו מעין האות S באוויר.
חשוב לציין שהגנה זו ניתן לבצע גם עם אגרופים סגורים ואף באופן מסוים עם מרפקים. הגנה זו מהווה את הבסיס לרוב ההגנות עם הידיים.
דבר נוסף, השם הנפוץ – חסימה, שגוי ומטעה, השם צריך להיות הגנה והסטה, בעוד שחסימת סו באמת חוסמת את האגרוף, תופסת אותו כמו כדור בייסבול בכפת בייסבול, הגנת S מבצעת ליווי של ידי התוקף, או הסטה ולא חסימה ישירה.
הגנה עלית, התנועה הבסיסית היא זו: כף יד ליד כתף נגדית, פתוחה ואצבעות פונות למעלה. בתנועה מעגלית בכיוון שאליו מצביעות האצבעות, היד עולה, מרפק נשאר כפוף, תוך כדי האמה מסתובבת 180 מעלות, האצבעות נמתחות ובשיא הגובה גב היד פונה אלינו, מעל הראש וקצת לפני הגוף, המעגל ממשיך עד שהיד בגובה המותן, ומשם עולה חזרה לכתף הנגדית.
כל התנועה הינה תנועה מעגלית אחת שלמה.
נקודת המגע ביריב היא עם החלק הפנימי של האמה, או עם הצד עם עצם האמה במקרה של הסטה ע"י הקפצה ללא ליווי. כמובן התנועה מיירטת מכות גבוהות, מגובה החזה ומעלה.
מספר שימושים לחסימה זו:
· כניסה מלמטה
· הסטת היריב ע"י כניסה וליווי במשיכה
· כניסה ופתיחת היריב
· כניסה וסגירת היריב
· הסתרה ליריב
· תפיסה להטלה
· תפיסה להפלה
אלו כמובן רק דוגמאות על קצה המזלג. בכל אופן, תנועה זו לעולם תתבצע בתנועה, למשל בתנועה קדימה כמו במעבר מאבו למאבו צפוני, אך לרוב התנועה תתבצע הצידה, החוצה מכיוון התנועה של היריב, או פנימה למעגל הפנימי.
כמובן שכל הגוף מעורב בתנועה ולא רק תנועה של היד, כל הגוף מוכנס מאחורי התנועה ובכך מאפשר משחק עם המשקל, למשל, לצורך משיכה ודחיפה.
הגנה מהצד (יד פונה למעלה),מרפק מקופל בין 90 ל 100 מעלות, אצבעות פונות למעלה וכף היד בזווית לאחורי האמה, להב היד פונה קדימה. האגן מתחיל בתנועת פיתול פנימה, שרירי הצלעות וצדי הבטן מכווצים מעט, תוך כדי היד מבצעת תנועה פנימה, האצבעות נשארות למעלה, אך האמה מתפתלת, האצבעות מתחזקות, ובסוף התנועה כף היד פונה אלינו.
כמובן שניתן ורצוי לבצע חסימה זו עם תנועה החוצה מקו המכה. להכניס את כל הגוף מאחורי התנועה.
ההגנה נועדה למכות בין גובה העיניים לבטן העליונה.
ניתן לבצע תפיסות, הדיפות, דחיפות, הסטות, השתחלות, כניסה ויציאה ופעולות רבות נוספות מתוך תנועת בסיס זו, כולל כניסה לבריחים ושבירות, בדומה לאגרוף פטיש.
הגנה מהצד (יד פונה למטה), טווח ההגנה הוא מהבטן לאגן.
עומדים בשיזן טאי או מאבו גבוה. היד מתברגת פנימה (ניתן להתחיל עם יד במותן או בעמידה קרבית) האצבעות פונות מטה ומחוזקות, מרפק בסוף התנועה פונה קדימה, וכל הזרוע מחוץ למישור הגוף, ההסטה מתרחשת כמובן מחוץ למישור הגוף. רצוי להוסיף תנועה להסטה זו.
התנועה מהווה בסיס לחסימה הבסיסית ביותר לבעיטה קדמית.
תנועה זו מהווה גם בסיס לכניסות וצמצומי טווח, בריחים שבירות, הגנות לבעיטות ועוד.
הגנה למטה עם אמה פנימית, ההופכי של ההגנה העילית. מתחילים עם היד בכתף הנגדית, כף היד פונה מטה, מבצעים תנועה מעגלית, בה היד כמו מחליקה אל המפשעה, אצבעות חזקות, פגיעה עם החלק הפנימי של האמה או כף היד (ניתן גם עם אגרוף ואז הפגיעה מתרחשת עם האגרוף).
כמובן היד חוזרת להתחלה לאחר מכן, והתנועה מבוצעת עם כל הגוף.
תנועה זו יכולה לשמש להדיפת היריב ולרוב תתלווה אליה היד השנייה מלמעלה.
הגנה למטה עם אמה חיצונית, כמו ההגנה למטה עם האמה הפנימית, אבל את המגע עם היריב יוצרים עם החלק החיצוני של האמה, אצבעות כף היד מתוחות ונוטות בזווית כלפי החלק החיצוני של האמה. כל היתר זהה.
(שתי ההגנות התחתונות הן תנועות משלימות, אם בצעתם הגנה תחתונה פנימית, המשך התנועה עם היד השנייה בחסימה חיצונית תהפוך את כיוון התנועה).
8.8.3 הגנת החלקה אנכית
בדומה לחסימת סו, הידיים עולות, אך בהגנה זו להב היד פונה אל היריב, ומשחילים את הידיים לצד האגרוף המכה, מלמטה למעלה שומרים על מגע. ניתן לבצע זאת גם רק עם מרפקים. התנועה נועדה לאפשר לצמצם טווח ולהשתחל בבטחה. תנועה זו הינה בסיסית ביותר בהגנה מול מקל בינוני (60 ס"מ). תנועת פיתוח הכוח והמהירות היא המשולש.
הידיים יכולות לעולת ביחד ולהמשיך להפרדת היריב לשתיים, או יד אחת העולה ולרוב היד השנייה תכנס בצורה ישירה או מלמטה בתצורה של יד רודפת יד.
ניתן לבצע את החסימה באופן חלקי רק ע"י קיפול המרפק ולא העלאת כל הזרוע.
8.9 הגנות בסיס לבעיטה
בחלק זה אפרט פחות תנועות מדויקות ויותר עקרונות הביצוע של ההגנות.
כלל האצבע הוא זה: מתחת לגובה האגן נעדיף רגל מול רגל, מעל גובה האגן נעדיף יד מול רגל.
8.9.1 חסימת רגל לרגל
בעיטה לרגל מלמטה, חריגה מכלל האצבע. היריב בעט, חמקנו, הרגל שלו למעלה, נבעט בו בחלק האחורי של הירך, מלמטה, גם אם נאלץ לרדת בגובה לשם כך.
הנזק הפוטנציאלי לשריר הירך האחורי הינו גבוה, בנוסף הפעולה תוציא את היריב משיווי משקל ועשויה אף להפילו.
בעיטת עצירה לרגל מלמעלה, היריב מתחיל להוציא בעיטה לעברינו, נבעט לו בשוק או בירך, בעיטה צולפת או בעיטת עצירה, או לחילופין בעיטה עם המשקל ולמעשה נדרוך עליו כעל מדרגה. ניתן גם לבצע חסימה זו עם רגל קטנה מאחור (עמידה על רגל אחת והרגל השנייה עוברת מאחוריה ופוגעת ביריב כשאנו עם הצד אליו).
הוק נגד סיבובית, חריגה מכלל האצבע, עומדים רגל מול רגל, היריב בעט בעיטה סיבובית, כמעט בו זמנית אנו נבצע בעיטת הוק בגובה נמוך, הטיית הגוף לאחור תהווה חמיקה מהבעיטה הסיבובית, את ההוק נעביר ממתחת לבעיטת היריב, ונתלפף סביב הרגל שלו. יש לרדת מהר קדימה לתוך גונגבו משום שהמצב סימטרי והראשון שמתייצב זוכה ביתרון.
8.9.2 הגנת לאו קיק
הוצאת ירך, החסימה מבוססת על ספיגה, מוציאים את הרגל שאליה מכוון הלאו קיק החוצה לכיוון היריב, ומחזקים את השריר הארבע-ראשי. לא חכם ולא הכי יעיל. עוזר קצת רק נגד לאו קיק המכוון ישירות לארבע ראשי מלמעלה.
סיבוב הרגל וקבלת תנועה, סיבוב הרגל הסופגת פנימה והרפייתה בדיוק עם הפגיעה, כך האנרגיה הקינטית נספגת בתנועה והרפיית הרקמות מונעת פגיעה בשרירים וגידים מתוחים. זוהי הגנה קשה ביותר לביצוע שכן מדובר על הרפיה, תנועה ותזמון מדויקים להפליא.
רגל קטנה מאחורה, הרעיון פשוט להשתמש ברגל הקטנה (8.9.1) כדי לעצור את הבעיטה בעודה בדרכה אלינה. חסימת רגל על רגל.
רגל על רגל, חסימת רגל על רגל פשוטה, למנוע מהיריב להוציא את הבעיטה.
הרמת רגל ולתת לבעיטה לחלוף עם ירידה קדימה, מרימים את הרגל שאליה בועטים, מושכים חזק ומהר אלינו, גבוה ומשכיבים אותה על הצד, אצבעות בפלקס. מנח האצבעות מחזק את שריר השוק הקדמי כך שאם ישנה פגיעה, הנזק מופחת, הרגל מושכבת על צידה כדי לאפשר לרגל הבועטת של היריב לעבור מתחתיה. לאחר שהיריב פספס כי זזנו, היוזמה עוברת אלינו, ניתן ואף רצוי לרדת קדימה ולצמצמם טווח למגע.
הרמת רגל, קבלה והסטה, מרימים את הרגל הסופגת גבוה בפלקס, השוק נשארת אנכית לקרקע (פחות או יותר), ברגע המגע בין הרגליים, מקבלים את תנועת הבועט, מפנים את הרגל הבועטת לכיוון אחר, או מאטים אותה לעצירה ודוחפים חזרה ע"י פשיטת הרגל הסופגת.
8.9.3 הגנה לבעיטה קדמית
בלי להיכנס לצעדי הטכניקות כי היישום ניתן בדרכים רבות, אפרט רק את העקרונות.
במקרים מסוימים תעדיפו להגדיל את הטווח, לבצע את ההגנה ואז לצמצם, בפעמים אחרות דווקא צמצום הטווח תוך כדי ההגנה יהיה יעיל יותר.
הסטות לכיוונים, מסיטים את הבעיטה פנימה או החוצה, ימינה או שמאלה אם תרצו. דרך שניה היא הסטה למטה או למעלה, ההסטה למטה היא מסוכנת ובעייתית, לא מומלץ. ההסטה למעלה היא למעשה המשך מתפיסה.
תפיסה והחלפת ידיים, תופסים את הרגל מבפנים או מבחוץ, בשלב זה ניתן להחליף ידיים (בלי לשחרר את הרגל) ומסיטים אותה למעלה, או מושכים, או דוחפים.
8.9.4 הגנה לבעיטה סיבובית
הנחתה למטה, כניסה פנימה למעגל הפנימי של היריב, תוך כדי הבעיטה שלו, קבלת הבעיטה ע"י החלק הפנימי של האמות, ובתנועה מעגלית של האמות למעלה-אלינו-למטה, תנועה קטנה מאד, כמעט בלתי נראית, אבל מסיטה את האנרגיה הקינטית של הבעיטה ואת הרגל למטה אל הקרקע.
כניסה ותפיסה, כניסה למעגל הפנימי (9.4.1) של הבועט, תפיסה של הרגל הבועטת עם יד אחת ויד שניה פנויה לתפוס ולהכות את הבועט. ניתן להמשיך בדרכים רבות, ברוטליות יותר וברוטאליות פחות.
התרחקות והסטה, הגדלת הטווח ע"י חצי צעד לאחור והסטת הבעיטה בהמשך לכיוון תנועתה של הרגל, היריב לא עוצר והגב שלו פונה לכיוונינו. מכאן יש לצמצם טווח למעגל החיצוני של היריב ולנטרלו במהירות.
התכופפות, אופציה מסוכנת של התכופפות מתחת לבעיטה, אפשרי רק במקרה של בעיטה סיבובית מלאה, שלא ניתנת לעצירה מהירה ע"י הבועט. מתכופפים מתחת לרגל ובועטים ביריב מלמטה.
8.9.5 הגנה לבעיטה צדית
הסטת כיוון, הסטות כמו עבור הבעיטה הקדמית.
השתלבות, כניסה למעגל החיצוני של הבועט וצמוד אליו. משם נותר לנטרל את הבועט.
הנחתה מלמעלה ובריח, ניתן להוריד את הבעיטה כשיד אחת מעל הברך והשנייה מתחת, תפיסה מהירה וכניסה לבריח ע"י סיבוב הרגל. מסובך לביצוע באמת, אבל אפשרי.
8.9.6 הגנה לבעיטת הוק
חומקים מהבעיטה בתנועה המשתלבת בתנועה הסיבובית של הבועט, נכנסים למעגל החיצוני של היריב לא רחוק מהרדיוס של הירך שלו ממנו. מרגע שצמצמנו טווח ניתן לנטרל בדרכים רבות, הנה מספר דוגמאות:
· תפיסת הבועט בפלג גופו העליון ומשיכה בסיבוב הפוך בכיוונו לכיוון הסיבוב של הבעיטה (9.4.9).
· חניקות
· הפרדת הגוף לשני כיוונים מנוגדים
· הפלות
· בעיטה לברך
· ברך לעמוד השדרה
מעט דוגמאות, חייבים לחשוב ולהתאים את רמת האלימות והברוטאליות לתוצאה הרצויה.
8.10 טרפינג לג – רגל לוכדת
פשוט כניסה עם הרגל אל מאחורי רגל היריב, ניתן להיכנס מקדימה או מאחורה, כף רגל שלנו לכף רגל היריב או לקרסולו (לעיטים אפשר לברך), הכניסה מתבצעת למשל, ע"י מחוגה, מיד עם הכניסה יש להצמיד שוק לשוק ובכך משלימים את הנעילה. הנעילה למעשה מתרחש ע"י אזור הקרסול, גב הרגל והשוק. זכרו שכשיש נעילה היא לשני הכיוונים, גם אתם תהיו לכודים, היתרון שלכם נובע מתכנון המשך ללכידה ודריכת קפיץ מפותל בגוף.
המנח עצמו דורך קפיץ ברגל הלוכדת, שכן היא מתפתלת ביחס לגוף.
8.11 ברכיות
ברכיה היא אחת המכות החשובות, היעילות והניתנות לביצוע ביותר, היא רב תכליתית, מגוונת ומסוכנת ביותר.
אני אסקור את הברכיות הקלאסיות, ולאחר מכן אתן מספר רעיונות לאופנים נוספים.
ברכיה קדמית קלאסית, תופסים את היריב בשתי ידיים, רגל קדימה רגל אחורה, תוך כדי קפיצה קטנה על הרגל הקדמית (במהלכה הרגל זזה מעט לאחור ומסתובבת כ 20 מעלות החוצה)מרימים את הברך האחורית ונועצים אותה לתוך המטרה, הגב מתקמר מעט לאחור ודוחפים את הברך לתוך המטרה. הפגיעה מתרחשת עם הברך עצמה, אם הפגיעה הינה מלמטה למעלה ולא בנעיצה ישירה, הפגיעה תתרחש עם איזור חיבור השריר הארבע ראשי לברך.
ברכיה סיבובית קלאסית, תפיסת ומשיכה כנגד היריב, אנו עוברים מצידו, ובו זמנית הברך עולה הצידה, כמו התחלה של בעיטה סיבובית, ונועצים את חיבור הארבע ראשי עם הברך, לתוך היריב.
ברכיה להטעיה, תרגיל בו עומדים במרחק אגרוף מהיריב, מרימים ברך כמו לברכיה, אך זוהי הטעיה, כשהיריב מתכופף להגנה מהברך, מותחים את הרגל שעלתה בבעיטה לאחור ונותנים אגרוף קדימה.
התנועה אגרסיבית ומשמשת להטעיה וסגירת טווח.
ברכיה עם הרגל הקדמית, בטווח צמוד, לעיתים לא נוכל לתת ברכיה עם הרגל "האחורית", ולרוב אנשים לא יצפו לקבל ברכיה מהרגל שצמודה אליהם, הרגל ה"קדמית". נצלו זאת, כמעט תמיד הברך תכנס ותפגע היכן שתרצו.
ברך לראש, לעיתים ברך לראש האויב תסיים את העבודה. קפיצה תוך היעזרות בגוף האויב והכנסת ברך קדמית או סיבובית לראש. ברכיה היא מכה יוצאת דופן, שכן לרוב לא מומלץ לבצע קפיצות ולעזוב את הקרקע.
ברכיה לירך, ברכיה לירך אינה דורשת מאמץ רב, מעולה לטווח קרוב כשאין מרווח תמרון, הנזק הנגרם אפילו מהמכה החלשה ביותר הינו שיתוק שרירי הירך של האויב למשך זמן של עד כשבועיים. לא לבצע על חברים. זוהי מכה מתבקשת כשנמצאים בקלינץ', בהצמדות ותפיסה הדדית.
ברכיה לעמוד השדרה, אם הגעתם לגב האויב, או לצדו, אחת הדרכים המהירות, הברוטאליות, היעילות והקטלניות לסיים את המהלך, היא ברכיה לגב, לעמוד השדרה של האויב במטרה לשבור או לכל הפחות לגרום נזק חמור.
ברכיה לסטרנום, הסטרנום היא העצם המחברת את הצלעות בחזה, "מפתח הלב". ברכיה הננעצת עמוק, דוחפת את הסטרנום פנימה, רקמת הלב באה במגע עם הרקמות סביבה, שריר הלב נלחץ באלימות, והסיכוי לדום לב גבוה. זוהי מכה הורגת, מטרתה אחת.
8.12 מרפקים
8.12.1 בסיס
מרפק ניתן כשכף היד פתוחה וממשיכה את האמה או מאוגרפת, לרוב, היד פתוחה וממשיכה את האמה, להב היד מוביל את המרפק.
תרגיל הבסיס שבע מרפקים:
1) גונגבו, יד של הרגל האחורית קדימה פתוחה ומרפק כפוף, יד של רגל קדמית מאוגרפת במותן. בחצי צעד (הרגליים לא מתחלפות) נכנסים למאבו, תוך כדי היד עולה מהמותן אל ליד שקע הכתף, המרפק עולה בניצב לגוף כך שמישור הזרוע והאמה מקבילים לקרקע, עם הכניסה למאבו המותן מסתובבת, אתה כל הגוף ורצועת הכתפיים. סיבוב רצועת הכתפיים מכניס את המרפק (המכה מתבצעת עם כל הגוף ולא עם שרירי הכתף בלבד), המרפק פוגע בכף היד השנייה.
2) ממצב המאבו שבו המרפק בכף היד השנייה, חצי צעד עם הרגל הקדמית (הרגל שהייתה קדמית בגונגבו) ונעיצת המרפק למטרה תוך כדי תנועת הפרדה לאורך בין הידיים (תנועת יד כנגד יד). עכשיו שתי הידיים בתצורת מרפק במישור אחד.
3) לאומה אחורית (הרגל האחורית עוברת מאחורי הקדמית) סיבוב האגן עד לגונגבו, המרפק של הרגל שעכשיו קדמית פוגע עם החלק של הזרוע בגובה הפנים. הידיים יוצרות מישור משופע. היד השנייה בתצורת מכת מרפק.
4) היפוך זווית ההטיה של מישור הידיים, הכנסת אגן וכניסה עם המרפק השני לגובה הפנים קדימה (כמו אגרוף עם היד האחורית), פגיעה עם החלק של האמה.
5) מבצעים מרפק כמו מרפק 4 (היפוך הטיה וכניסה בגובה הפנים) עם המרפק של הרגל הקדמית, בו זמנית הרגל האחורית עולה לברכיה קדמית.
6) מורידים את הרגל שהכתה בברכיה לאחור לגונגבו ומכים עם מרפק כמו במרפק 4, למעשה חוזרים למצב שבסוף מרפק 4.
7) היד של הרגל האחורית יורדת למטה ונותנת קונטרה לתנועת היד הקדמית. היד הקדמית מכה במרפק אנכי מלמטה למעלה לגובה הלסת, כף יד ליד האוזן בסוף התנועה, כל המרפק השביעי מתבצע בחצי צעד.
8.12.2 יישומים
למרפקים מספר יישומים בלתי נדלה, הנה סריקה קצרה ובהחלט חלקית:
· כמעט כל אפליקציה ניתן לקצר בטווח קרוב למרפקים
· הגנות
· שבירות, בריחים ונעילות
· התקפות
· תמיכה בהטלה
הסוד במרפקים הוא לדעת מתי וכיצד לנוע עם כל הגוף ובאיזה אופן, על מנת לבצע מהלך מסוים. תמיד כל הגוף מעורב בתנועה, למשל, קיצור החסימה בהחלקה, הינו הרמת מרפק, כך מגנים על הראש ובהמשך מתלפפים סביב היריב ומגיעים לטווח קרוב ושליטה (נפוץ מאד בווינג-צ'ון), אך התנועה המשתחלת מתבצעת עם כל הגוף.
כמעט לא ניתן לבצע דבר בקרב ללא תנועה, ללא תזוזה, ללא מעברים ועמידות.
בעיקרו של דבר, ניתן להשתמש במרפקים בכל דרך כמעט, ורק הדמיון מגביל זאת.
8.13 מכות כף יד פתוחה
במקרים רבים לכף יד יתרונות רבים על פני אגרופים, גמישות יישומית (תפיסות, קריעות, מניפולציה), מכת כף יד לא תשבור לנו את כלי העבודה, לעומת אגרוף שעלול להיגמר בפציעה שלנו, משטח מגע גדול יותר, ניתן להעביר מכה שתהדהד בתוך היריב.
כדי שמכת כף יד פתוחה תבוצע נכון, יש להבין את הדימוי הנכון. חלק מהמכות מתבססות על כוח המטוטלת שכל הגוף מאחורי היד, בחלק יעשה שימוש פיתול האגן (סיבובית) ושחרור הקפיץ הדרוך, ברובן המשקל כולו יהיה בכף היד.
התנועה עם כל הגוף הכרחית כדי להיות אפקטיבית, וכך גם מתאפשרת זרימה חלקה ממכה אחת לחברתה והיפוכי כיוון מהירים.
דחיפה קדמית רגילה, דחיפה פשוטה, היד באה במגע עם המטרה, לרוב במצב דיי ישר, מרפק לא נעול, מכניסים את כל משקל הגוף מאחורי היד, דוחפים עם הרגליים ומתקרקעים חזק.
מכה קדמית מהדהדת, מכה המבוצעת אפילו מטווח אפס, עובדת על פא-ג'ינג (כוח מתפרץ). בחלקיק שניה כל המשקל מוכנס לכף היד והתנע מועבר ליריב. מטרת המכה ליצור הדהוד מתמשך בתוך היריב. דימוי זה עוזר ללמוד לבצע את המכה נכון, וכך אכן מרגיש מי שמקבל אותה.
איקס, מכות המגיעות באלכסון מלמעלה ולמטה בזוויות של כ 45 מעלות ביחס לאנך מהקרקע (ביחס למבצע ולא ביחס למטרה). המכות מבוצעות עם כף היד ושורש כף היד, תלוי בזווית ובנזק הרצוי, ואו ע"י גב היד.
תנועה זו משמשת להתקפה כשמדובר בתקיפה לפנים, לבטן, לצלעות והסרעפת, לעמוד השדרה וכן לידיים. להגנה ניתן להשתמש בעיקר כהכנה לתפיסה, יד רודפת יד (9.3.2), כניסה וצמצום טווח, החלקה והסטה של התקפות היריב.
במכות לראש ולגוף ישנו יתרון של ממש על פני אגרופים, כאשר מבצעים מכה יד מול יד, כלומר מכה מצד אחד ובו זמנית מהצד השני. פגיעה ישירה נותנת התנגדות ולמעשה מכפילה את כוח המכה, פגיעה בהיסט בין הידיים גורמת למומנט סיבוב וכניסה, למשל, לסיבוב המפרקת.
התנועה מבוצעת כשכל המשקל מוכנס לכף היד אם מדובר בתנועה סיבובית, או בעקרון המטוטלת.
הנחתה מלמעלה, בדומה למכה הקדמית, גם זו ניתנת לביצוע מטווח אפס. כל המשקל מרוכז בכף היד, ניתן ורצוי להוסיף את כל משקל הגוף לתנועה, אך לרכזו בכף היד, התנועה הינה אנכית מלמעלה למטה. ניתן לבצע מכה זו לגוף, אך מיטב ההשפעה הינה במכות לראש מעל עמוד השדרה.
גם מכה זו משמשת להסטה כאשר מנחיתים אותה על היד או רגל היריב.
המכה גורמת הדהוד פנימי, וצליל המכה הוא הממממממ... מהדהד מתכתי (דימוי כמובן).
מכה תחתית, מכה אנכית מלמטה למעלה, כל משקל הגוף מוכנס מאחוריה בעיקרון המטוטלת, או מכה קלה וצולפת.
התנועה משמת להסטת ידיים ורגליים, לכניסה לסנטר, למפשעה.
מכה צידית פנימית, מכה עם גב היד המוכנסת כשכל משקל הגוף מאחוריה בעקרון המטוטלת, עם הכנסת אגן תוך כדי. לרוב המכה נכנסת מתחת ליד היריב לצלעות והבטן, או מעל היד, לפנים והצוואר.
מכה זו אינה מכה ראשונה אלא מהווה מכת המשך למהלך אחר, תפיסה, מכה פתוחה מהאיקס, וכן הלאה, שכן מדובר במכה הניתנת מטווח קרוב , כמעט צמוד.
מכה זו אמורה לגרום הדהוד פנימי ביריב, זהו הדימוי המנחה וכן התחושה כשנפגעים.
מכה צידית חיצונית, אחותה של המכה הפנימית, אותם עקרונות ושימושים, אך בנוסף ניתן לבצע עם היד השנייה בו זמנית מכה מהצד השני של היריב, יד כנגד יד להכפלת הנזק.
גם מכה זו גורמת להדהוד פנימי.
דימוי נוסף שניתן להיעזר בו, הוא דימוי זריקת כדור בסיס.
8.14 מכות להב כף יד
ישנם שני מצבי מכה עם להב כף היד (הצד הנגדי לצד האגודל).
הראשון מכה כמכת פטיש, כלומר, כל המשקל מוכנס בלהב היד, רפוי וכבד. במצב זה תצורת היד תהיה כבנינג'וטסו: האצבעות ישרות וצמודות, אבל ביניהן לבין כף היד ישנה זווית קהה כ 120-135 מעלות, מעין מבנה משולש.
השני, כאשר המכה מתנהגת כלהב חד או את חפירה. תצורת היד כבקונג-פו, כלומר ישרה ואצבעות צמודות. במקרה זה המכה אינה בהכרח מכניסה משקל לתוך הלהב.
בכל מקרה האגודל סגור, כלומר צמוד ומוחזק כך שלא יפגע וישבר.
לרוב המכה תכוון אל הצוואר, הזרוע, גב וראש.
8.14.1 סיבובית
מכת הלהב הסיבובית מנצלת תנועה סיבובית של כל הגוף, לרוב מבחוץ, אך תיתכן גם מבפנים. המרפק מכופף במידת מה, בהתאם לטווח, היד השנייה לרוב תתפוס. התנועה משמשת הרבה לשבירה כנגד מנוף, בעיקר מכה על הזרוע ודחיפה למטה כנגד משיכת האמה למעלה.
8.14.2 מתברגת
במכה המתברגת היד נעה בקו דיי ישר אל המטרה, אבל כף היד מבצעת תנועת הברגה (כף היד הופך מפניה אל הקרקע לפניה אל השמים). תנועת ההברגה תהיה חיצונית כשמכים מבחוץ ופנימית כשמכים מבפנים.
8.14.3 ישירה
היד נעה ישר אל המטרה, כמו את חפירה, לרוב מלמטה למעלה אל הגרון במטרה לשבור את הגרוגרת ולפגוע בקנה הנשימה.
8.15 נגיחות ומכות ראש
נגיחות הן כלי שימושי מאד לטווח הקצר, במיוחד במצב בו הידיים לא זמינות.
אזורי הפגיעה המועדפים הן נקודות רכות, שכן לא נרצה לנגוח במטרה קשה בגלל החוק השלישי של ניוטון (גם לנו יכאב).
אם מכוונים לראש האויב, כוונו לאף או לרכות.
עדיף לא לנגוח ראש בראש, אזורי פגיעה מועדפים הם הצוואר, ומכה עם הקדקוד שלכם בסטרנום של האויב. שימו לב, נגיחה לסטרנום עלולה להרוג ממש כמו ברך לסטרנום.
בנגיחה לפנים של האויב ננגח עם המצח. היה ותפסו אתכם מאחור, ניגחו אחורה עם אחורי הראש, כוונו לאף (או בתקווה היכן שהוא נמצא, בכל זאת הוא מאחוריכם), ודחפו אותו ע"י הקפצת האגן (דחיפה עם הישבן).
8.16 טכניקות חניקה
פרק זה יפרט חניקות שונות. נושא החניקות הינו חשוב, גם כדי להכיר מה קיים ולהכיר את ההרגשה (על מנת לא להילחץ, להימנע משוק במקרה וחונקים אתכם), וכדי לדעת מה ניתן לעשות ולהכיר את מידת הנזק שאתם יכולים ובוחרים ולגרום.
חניקות הינן מסוכנות ביותר ולכן חשוב להיזהר ולברור את הפעולה.
אני אפרט מספר חניקות עיקריות, ישנן עוד כמה ואריאציות שלא יזכו אפילו להזכרתן.
אם ישנה שיטת מילוט ספציפית אני אנסה לפרט.
8.16.1 חניקות דם
חניקות דם הן חניקות העוצרות את זרימת הדם אל הראש, חניקות אלו עלולות לגרום ליריב לאבד הכרה לאחר מספר שניות דיי מועט, אך ההתאוששות מהירה, אז אם האויב איבד הכרה בדרך זו, יש לסיים את המהלך עם מכה נוספת. חניקת דם עלולה לגרום לנזק מוחי לאחר זמן רב מידי. בכל אופן ילדים מתחת לגיל 14 רגישים במיוחד לתופעות החניקה ארוכות הטווח, וזאת כיון שהמערוכת שלהם עדיין בשלבי בנייה.
לפיתת שינה – משולש, זוהי החניקה הקלאסית והמוכרת לרוב. אתם מאחורי היריב, הזרוע מקיפה את צוואר היריב באופן הבא: קיבורת הזרוע (השריר הפנימי של החלק העליון בזרוע) מצד אחד של הצוואר, האמה מהצד השני, וקנה הנשימה מצוי בקיפול המרפק. לרוב ורצוי שכף היד החונקת תיעזר בקיפול המרפק השני לצורכי התנגדות ונעילה, ראש מוצמד לדלתא של היריב כדי להימנע מנגיחות, גוף מופנה כך שצד הגוף של היד החונקת מופנה אל גב היריב, להגנה מבעיטת ומכות לאשכים.
היה וחונקים אתכם, דחפו יד בין הצוואר לזרוע היריב ונסו להימנע מהחניקה, אם החניקה ננעלה כבר, דחפו את מרפק הזרוע התומכת לאחור, הדבר ייתן לכם מעט פתח ויאפשר ניסיון מילוט.
חניקה זו ניתנת לביצוע עם הרגליים, כאשר אתם מתחלים בגארד – גב על הריצפה והיריב בין הרגליים. בסופו של תהליך רגל תלויה על צוואר היריב והרגל השנייה נועלת את החניקה. טכניקות קרקע אינן מועדפות למלחמה על החיים ברחוב, הן מתאימות יותר לזירה ולכן לא אפרט יותר.
וואריאציה נוספת היא הגליוטינה, ובה תופסים את הראש מתחת לבית השחי ומתלפפים סביבו לחניקת דם עם הקיבורת והאמה. שימו לב שאם בקרב תורידו את הראש למטה, גיליוטינה תהיה התגובה המתבקשת של היריב. הגליוטינה יכולה להתבצע בקלות יותר כחניקת אוויר.
לחיצת כתף וזרוע, בחניקה זו אנו לוכדים את אגרוף היריב ולוחצים את הכתף שלו לצווארו מצד אחד ואת הקיבורת שלנו מהצד השני. ניתן לבצע חניקה זו לא רק מאגרוף, אלא גם מהקרקע ולמעשה מה שחשוב זה המנח הסופי – יריב לכוד והצוואר שלו נמחץ בין הכתף של עצמו לקיבורת של החונק.
לחיצה בין אמות, חניקה זו הינה שדרוג של לפיתת השינה, בלפיתת שינה המבצע לכוד בעצמו בתוך החניקה, אך ניתן לבצע תפיסה מאחור וחניקה של היריב גם מבלי להילכד בעצמנו.
החונק ממוקם מאחורי הנחנק, אמה ממוקמת על הצוואר של הנחנק ופונה למעלה עם כף היד, היד השנייה מקיפה את הצוואר מהצד השני וכף היד פונה מטה. אצבעות הידיים נסגרות אלו באלו ומבצעים פעולת סחיטה המצמידה את האמות לצדי הצוואר ובכך סוגרות חניקת דם, בעוד החונק יכול להשתחרר במהירות ולהמשיך בפעולה, כמובן גם במצב זה יש למקם את הראש במצב מוגן מנגיחות ואת צד הגוף אל הנחנק.
משיכת גידים וכלי דם מאחור, תופסים את צוואר היריב מאחור, אצבעות מתחפרות לצדי קנה הנשימה, ואגודלים לוחצים בעורף. מבצעים משיכה עמוקה עם האצבעות, כך שגידי הצוואר וכלי הדם נמחצים. הדבר גם חונק וגם מכאיב מאד, עקב משיכת הגידים.
במקרה של חניקה מאחור עם שתי הידיים, יש להסתובב על רגל ציר, לבצע סיבוב לאחור עם היד ולהתלפף סביב ידי האויב ומשם להמשיך כרצונכם. כמובן רצוי לבצע לפני שהחניקה ננעלת סופית.
לחיצה כללית, באופן כללי ניתן לבצע חניקת דם ע"י הפעלת לחץ משני צדי הצוואר בו זמנית, למשל על ידי כפות ידיים ושורשי כף יד בלבד, מקל ויד וכן הלאה, האפשרויות בלתי מוגבלות.
8.16.2 חניקות אוויר
חניקת אוויר עוצרת את זרימת האוויר לריאות. חניקה זו לוקחת זמן רב עד שהיא משפיעה, ולרוב ההתאוששות ממנה כרוכה בשיעולים והתנשפויות. האפקט המידי הינו כאב, ורפלקס המצלצל בראש כפעמוני אזעקה "אוויר! אוויר!". פעמוני אזעקה אלו גורמים לנחנק להילחץ, לבזבז את שאריות החמצן ולהגביר את אפקט החניקה, בנוסף הפעולה מהווה הסחת דעת ומאפשר לבצע פעולה משמעותית יותר. אפקט נוסף הינו אפקט הפחד, כשאדם נחנק הוא נכנס למצב ראשוני של פחד, מאבד את קור רוחו וניתן לבצע מניפולציות של רצונו ולכפות עליו את רצוננו, כמו לשבור את רוח הלחימה שלו ולגרום לו להסתלק, למשל.
חניקה עם יד אחת, חניקה פשוטה ביותר ובה תופסים את הגרון של היריב עם היד ולוחצים על קנה הנשימה, ניתן כמובן לשדרג את הלפיתה כך: אגודל בבלוטת רוק בצד אחד, אמה וקמיצה בבלוטת הרוק בצד השני, פעולה זו כואבת וחונקת, אצבע בבלוטת הלימפה מתחת לאוזן בחיבור עם הלסת, דבר שרק מגביר את הכאב וזרת היכן שתרצו.
צורת חניקה נוספת עם יד אחת היא פשוט לתקוע אצבעות (מכת נחש) בשקע הרך בחיבור הצוואר והחזה, החניקה כמובן אינה אפקטיבית לאורך זמן, אלא נועדה להרחקת היריב, לעצירתו ולהוות הסחה.
שיטת המילוט מחניקה קדמית ביד אחת, היא לבצע תנועת סיבוב יד לפנים, או עם כל הזרוע או רק עם המרפק (תלוי בטווח), וכך לנעול את היד מתחת לזרוע, ומשם להמשיך כראות עיניכם.
חניקת אגודלים, חניקה ישירה נוספת מקדימה, שתי הידיים לופתות את צוואר הנחנק, אגודל ימין מצד שמאל של הקנה ואגודל שמאל מצד ימין של הקנה, האגודלים אחד מעל השני. הידיים מבצעות פעולת גזירה עם האגודלים, כך שהאצבעות מושכות את האגודלים כלומר האגודלים נמשכים זה כנגד זה, וביניהם קנה הנשימה.
צורת המילוט כמו בחניקה עם יד אחת, אבל הבונוס הוא כי שתי ידי היריב לכודות עתה.
צורת מילוט נוספת היא הפרדת הידיים או ע"י מכה עם יד אחת מלמעלה והשנייה מלמטה, או מבפנים החוצה עם שתי הידיים או מבחוץ פנימה עם שתי הידיים.
לפיתה מאחור עם האמה, דומה ללפיתת שינה או ללחיצה בין אמות, אך לא משאירים מקום לקנה בשקע המרפק, אלא מוחצים את הקנה עם האמה, הדבר כמובן לא מאפשר ביצוע חניקת דם באותו הזמן.
חסימת הקנה עם האמה ניתן לבצע גם בגיליוטינה, במאונט ובגארד, על הקרקע כשאתם מעל היריב ולוחצים עם כל משקלכם את היריב לרצפה, או בעמידה ודחיפה כנגד קיר.
חסימת פתחי נשימה, חניקה קשה לביצוע אבל יעלה ביותר, פשוט לחסום את פתחי הנשימה, אם באמצעות כף היד (לסגור את האף ולחסום את הפה) או בעזרת כלים כמו שקית פלסטיק.
8.16.3 חניקות משולבות
חניקות המשלבות חניקת דם וחניקת אוויר.
נשק חניקה (שרוך), שימוש בנשק הנועד לחנוק, כמו חבל או שרוך נעל. הנשק נכרך סביב כל הצוואר ולכן מפעיל לחץ גם על כלי הדם וגם על קנה הנשימה.
חניקת אגודלים מתקדמת, כמו חניקת אגודלים קדמית, המשמשת כחניקת אוויר, רק שתופסים את הצוואר עם האצבעות חזק, ולא מסתפקים בסגירת האצבעות למטרת הזזת האגודלים, אלא מבצעות סגירת כף היד לאגרוף ותוך כדי מושכים את גידי הצוואר וכלי הדם בצוואר כמו בחניקת הדם "משיכת גידים וכלי דם".
משיכה מאחור מתקדמת, כמו חניקת הדם "משיכת הגידים וכלי הדם", אך בנוסף מושכים את העור שעל קנה הנשימה, הימתחות העור מפעילה לחץ חניקה על קנה הנשימה.
לפיתה מתקדמת מאחור,
שדרוג של "לחיצה בין אמות", וחיבור עם ל"פיתה מאחור עם האמה", כלומר אמה אחת מונחת פונה למעלה לצד הצוואר, אמה שניה סוגרת מהצד השני, אצבעות מחוברות ומופעל לחץ לחניקת דם, בנוסף משתמשים בשורש כף היד לביצוע חניקת אוויר.
חניקה יעלה ביותר ומשאירה את החונק מוכן לניתוק מהיר ותנועה.
חניקת הצלבה
חניקה המתבצעת ע"י הצלבת הידיים, או הבגד או בעזרת מקל. ההצלבה יוצרת לחץ על כלי הדם, אם היא סגורה מספיק ניתן גם לחסום את זרימת האוויר.
דרך נוספת לבצע היא ע"י סגירת הבגד והחלקת אגרוף אנכי רגיל על היד שתופסת את הבגד ישירות לתוך קנה הנשימה של היריב.
8.16.4 שבירת קנה הנשימה
שבירת קנה הנשימה הינה פעולה קטלנית ואין לבצעה כלאחר יד, ללא שיקול דעת והחלטה מכוונת להרוג.
תלישה בתנועה סיבובית, כמו בחניקת אוויר עם יד אחת, אבל מתחפרים עם האגודל והאצבעות עמוק סביב קנה הנשימה, ומבצעם סיבוב של 90 מעלות עם פרק כף היד, ותנועת תלישה. כמובן זוהי אפליקציה ישירה של מכת נמר.
לחיצה ישירה ומכת כף יד, חניקת אגודלים יכולה לשבור את הקנה.
דרך נוספת הינה מכה ישירה עם ע"י כלי או מכה ישירה ע"י אגרוף או מכת יד פתוחה עם הלהב.
אם יצא לכם לבצע מכת נמר והרמתם את ראש האויב דרך הסנטר, עכשיו שורש כף היד ממוקם על קנה הנשימה המתוח של האויב, הכנסת שורש כף היד לתוך קנה הנשימה יכולה לגרום לשבירה שלו.
8.17 בריחים ונעילות
על בריחים אין יותר מידי אפשרות לפרט על נייר. צריך לחוות להתנסות להרגיש ולהבין את הביו-מכניקה של הגוף. ישנם בריחים רבים, אך מספר מוגבל של השפעות. ריבוי הבריחים נובע מאופני הכניסה השונים והרבים האפשריים לכל בריח. כעיקרון ישנם חמישה מפרקים עליהם מופעלים בריחים ומפרק הירך (ששת ההרמוניות). בריחים על מפרק הירך לא ממש קיימים, ואם הקיימים אז לרוב לא ניתנים לביצוע.
בקרב, לרוב לא נצליח להיכנס לבריחים, וזאת מכיוון שהגוף חלק מזיעה, היריב יודע להימנע מהם, קשה לתפוס, ומרוב התמקדות בבריח פספסנו את המטרה, שהיא נטרול היריב. על מנת להצליח לבצע בריח יש לבצע איזושהי הסחה.
מספר דגשים על ביצוע בריח:
1. יש לשים לב למיקום במרחב ביחס ליריב ותמיד להימצא בעמדה דומיננטית.
2. מי שמבצע את הבריח לא מתעוות לשם כך. גב ישר ועמידה דומיננטית. מי שמקבל את הבריח אמור להתעוות ולכאוב.
3. יש לנוע בהתאם למצב, לנצל מנופים ותנועה.
שמו של הבריח בספר זה נובע מהאזור בו מפעילים את הלחץ ולאו דווקא לפי המקום הנפגע, בו חשים בכאב.
בריחים ונעילות ניתן לבצע בעמידה או על הקרקע ולגרום רמות נזק שונות, מכניעה עד פציעות חמורות כשבירת מפרקים.
אני אסרוק את העקרונות של הבריחים ולא את הטכניקות.
8.17.1 בריחי כף יד
בריחים קשים מאד לביצוע בקרב, עקב הגודל הקטן של אזורי התפיסה והחלקלקות הרבה שלהם.
90 מעלות, כיפוף של כף היד אל האמה, כך שביניהם נוצרת זווית ישרה. הפעלת לחץ על שורשי האצבעות יגרור לחץ גבוה בשורש כף היד. מומלץ לבצע לחיצה נגדית על המרפק כשהמרפק מקופל.
45 מעלות, סיבוב פנימה או החוצה של כף היד ב 45 מעלות ביחס לאמה וב45 מעלות ביחס לציר המשותף של האמה וכף היד.
ניתן לשלב עם כיפוף המרפק וסיבוב שלו ב 45 מעלות מהציר המשותף ליצירת בריח משולש. לבריח זה וואריאציות רבות מספור.
8.17.2 בריחי כתף
בריחי הכתף הם הבריחים האפשריים ביותר לביצוע, משום שהמנוף המפעיל גדול וקל יחסית לתפוס (הזרוע). בעיקרו מדובר על תפיסת הזרוע באופן כלשהו והוצאת הכתף מהמקום על ידי סיבוב או לחץ כנגד התנגדות.
8.17.3 בריחי מרפק
חלק מבריחי המרפק ניתנים לביצוע די בקלות בתנאי קרב
סיבוב, בריחים המבוצעים ע"י קיפול וסיבוב המרפק פנימה או החוצה, בריח שוטרים למשל. תנועת הסיבוב מתבצעת או ע"י לחץ ישיר על המרפק בניצב לכיוון הכיפוף (דחיפה או משיכה), או ע"י הפעלת מומנט סיבוב על האמה והזרוע בו זמנית, מומנט הפוך ייתן תוצאה שונה ממומנט זהה.
נעילה, כל בריח שעובד על עקרון דחיפת האמה והזרוע זו כנגד זו, ובכך ניתן להביא לשבירת המרפק. בנוסף קיים בריח בו דוחפים את היד ישרה לתוך הכתף, בריח זה מופעל למעשה מהמרפק.
8.17.4 בריחי קרסול
סיבוב הקרסול וקיפולו הצידה. לרוב בא לידי ביטוי בעבודת קרקע או במקרים של תפיסת בעיטה
8.17.5 בריחי ברך
דומים בעיקרון לבריחי המרפק, קשים יותר לביצוע, גם התנגדות שרירי הרגל חזקה יותר. לרוב יש לתפוס רגל מתוך בעיטה או בעבודת קרקע, אך ניתן גם לבצע מספר בריחים על ידי הרגליים.
8.18 הטלות מול הפלות
8.18.1 הטלות
הטלה היא מצב בו המטיל מכניס את מרכז הכובד שלו מתחת למרכז הכובד של המוטל (לרוב דרוש להיצמד), מניף והופך את המוטל מעבר לגוף המטיל, כשגוף המטיל משמש נקודת המשען.
דגשים בהטלה:
· על המטיל להיות יציב (אלא אם מדובר בסופלקסים בהם כל הגוף חובק ומטיל, ונופלים ביחד).
· מרכז כובד המטיל מתחת למוטל (לכן לנמוך מומלץ להטיל גבוהים ולגבוהים מומלץ להפיל נמוכים).
· הצמדות, לרוב על מרכזי הכובד להיות על אותו ציר אנכי, אם ניתן (בהטלה מבפנים, עליכם לדמיין כי אתם לובשים את חולצת היריב).
· הכניסה חייבת להיות מהירה כדי להצליח במציאות.
· יש לנסות לא לעצור את תנועת היריב, את תנופתו ואת כיוון תנועתו כמיטב יכולתכם, כך יקל עליכם הביצוע, וההפתעה תהיה רבה יותר וההתנגדות פחותה.
· כמעט כל הטלה דורשת קוזושי (3.4) לפניה על מנת להצליח.
8.18.2 הפלות
הפלה היא מצב בו המפיל יוצר נקודת מגע עם המופל, כך שנקודת המגע מהווה נקודת משען. נקודת משען זו גורמת להפיכת תנועה קווית לסיבובית וכך מרכז הכובד נע מקו ישר למעגל. את המעגל הזה יש לכוון לתוך הקרקע.
לרוב הפלות תתרחשנה כך שנקודת המשען על לפחות רגל אחת (ניתן גם על שתיהן).
דגשים בהפלה:
· על המפיל להיות יציב, אלא אם תכנן מראש לרדת לקרקע עם המופל.
· על המפיל לשמור על עמידה ועמדה דומיננטיות, לכן אין חשיבות להורדת מרכז הכובד, לכן בהפרש גבהים ניכר, על הגבוה לא לנסות לבצע הטלות אלא הפלות.
· עדיף להמשיך בכיוון התנועה של המופל ולהפריע לתנועה זו ע"י נקודת המשען.
· רצוי לא לנסות להפיל בקו ישר, אלא ב 45 מעלות ובסיבוב.
· דרושה אחיזה טובה במופל ולחוש את מיקום מרכז הכובד שלו ושיווי משקלו.
· כמעט כל הפלה דורשת קוזושי (3.4) לפניה על מנת להצליח.
8.19 שחרורים מחביקות ותפיסות
8.19.1 שחרורים מחביקות
חביקה זה המצב בו מישהו תופס אותנו ומונע מאתנו להניע את הזרועות, חיבוק דוב למשל, הינו חביקה.
על מנת להשתחרר מחביקה, עלינו להשתמש באיברים החופשיים, כלומר, רגליים, ראש ואגן. בעיטות ודריכות על הרגליים, נגיחות קדימה ואחורה וכן שימוש באגן לשם שינוי מרכז הכובד ומכות עם הכתפיים. יש לנסות לשחרר את הזרועות ולאפשר תנועה מינימלית לשם השגת שליטה כלשהי בנעשה.
ממצב זה ניתן להמשיך בדרכים רבות שאינן ניתנות לתיאור על הנייר.
חביקה קדמית, לעומת זאת, שבה הידיים גם תפוסות, היא מצב מהגרועים להימצא בו. עדיף להימנע מלהיתפס כך.
8.19.2 שחרורים מתפיסות
תפיסה זה המצב בו תפסו לנו את היד או הזרוע ביד אחת, את שתי הידיים או הזרועות בשתי ידיים או את הגוף ביד אחת או שתיים.
גם כאן אין טעם לפרט את הטכניקות אלא את העקרונות (ואם לא ברור לכם מה הכוונה, זה מה יש, תשאלו את המורים).
תפיסה של יד אחת על ידי יד אחת:
· שימוש בתנועה סיבובית
· שימוש בתנועה בזווית
· לחלץ את האיבר התפוס דרך החלק הפתוח של היד האוחזת
· שימוש בהטעיות
· שימוש בתנועת גוף ליצירת מנופים וזוויות עדיפים
תפיסה של שתי ידיים על שתי ידיים:
· שימוש בתנועה מעגלית
· שתי ידיים יחד או יד אחר יד
· שימוש בזוויות ותנועה בזוויות
· לא לשכוח שהרגליים חופשיות
תפיסה של יד אחת את הגוף:
· להניח יד אחת על היד האוחזת
· היד השנייה יכולה להכות
· שימוש ביד הפנויה לביצוע בריחים
· שימוש ברגליים
תפיסה של שתי ידיים את הגוף
· הנחת יד עוקבת
· ליפוף היד הפנויה סביב ידי האוחז
· שימוש ברגליים
Comentarios