פרק 1 - עקרונות המלחמה של צהל ותוספות

1.1 דבקות במשימה לאור המטרה

עקרון זה אומר כי ישנה מטרה, מטרה זו הינה המהות, בעלת חשיבות עליונה, למשל הגנה על תושבי האזור ולאפשר להם אורך חיים תקין, על מנת לקיים מטרה זו, יש צורך לבצע מספר דברים, אלו הן המשימות. פירושו של הערך הוא, כי יש לבצע את המשימה תוך הבנת המהות ולאור המהות, למשל, אם המשימה הנתונה הינה פטרול, יש לבצע את הפטרול כך שלא ימנע מהאזרחים, הנתונים להגנת הצבא, את הנסיעה על הכביש, ואם לצורך כך על הפטרול לעבור לפטרול רגלי, אז כך יהיה, ועל אף כל קושי שבו ניתן להיתקל, יש לבצע את הפטרול. דוגמא נוספת תהיה הגדרת המטרה כלמנוע מהאויב חציית נהר בלי פיצוץ הגשר, משימה תחת מטרה זו תהיה אחזקת ראש גשר, דוגמא לדבקות במשימה תוביל לדוגמת קרבות חפירות מלחמת העולם הראשונה ולאבדות כבדות בסבירות גבוהה, אך כל עוד הגשר לא ייפול, האויב לא יוכל להתקדם ובכך תושג המטרה. נקודה חשובה היא כי המטרה הינה המשימה של הדרג הגבוה יותר, שרשרת זו מתקדמת עד הדרג מקבל ההחלטה הפוליטי.

התגלמות העיקרון באמנויות הלחימה

כאשר ברצוננו לבצע פעולה אפקטיבית, יש צורך להגדיר אותה, שכן אפקטיביות נמדדת לפי התוצאות. אותה הגדרה היא המטרה. ניתן להגדיר מטרה לאימון, למשל אימון על שיפור מהירות, או אימון להבנת תנועה מסוימת או לביצוע אפליקציה מהתנועה. ניתן להגדיר מטרה לשיעור, למשל, שהתלמידים ילמדו נושא מסוים או יקבלו היכרות עם נושא מסוים וכן הלאה, כך גם לגבי הגדרת המטרה במקרה של התקלות אמת, למשל, להגן על החברה, להבריח את התוקפים, לברוח, להרוג את האויב, מטרה של תחרות, לנצח בקרב ע"י נקודות, ע"י הכנעה או נוק-אאוט. חייבים להגדיר מטרה כדי לכלכל נכון את האמצעים והמשאבים העומדים ברשותנו כדי להשיג אותה, משאבים כדוגמת זמן, סיבולת, פציעות קיימות, ידע טכני וכדומה. המשימה המוגדרת יכולה להיות למשל, לחסל את מנהיג התוקפים, לגרום לרגל עץ ושיתוק הטכניקה של היריב, ללמד את התלמידים רצף מסוים.

הדבקות במשימה מתבטאת בהתמדה, למרות הקושי שבאימונים, בהתמדה למרות אי הנוחות, ביכולת לעמוד

ולהילחם גם כשכואב ועייפים.

1.2 יוזמה והתקפיות 

יוזמה, הכוונה היא כי יש להיות הגורם הקובע את הלך הרוח של המערכה, של הקרב, של האירוע. הצד שבידו היוזמה קובע היכן מתי ואיך תתבצע ההיתקלות, זהו הצד שבידיו היכולת להפתיע, לטמון פח, לבצע מניפולציות, להונות, לתחבל, זהו הצד שקובע את האופן בו האירוע ייתפס בדעת הקהל. כאשר היוזמה בידי האויב, אנו נוטים להיכנס למצב של קרבן, אנו הסופגים, המוכים, אלו שעליהם ללקק את הפצעים, או אז נולדים מושגים אוויליים כמו "קרבנות השלום" ו"השתבבלות". יוזמה יש לקחת, ולעולם למנוע מהצד השני, וכמובן אין להעניק אותה ברצון חפשי.

התקפיות, התקפיות הינה פועל יוצא מלקיחת יוזמה, נקיטת עמדת הצייד, הרודף. ישנו הבדל בית מתקפה והתקפה כשם שקיים הבדל בין מגננה והגנה, נושאים אלו אינם לדיון בספר זה, אך בקצרה, מגננה הינה העברת היוזמה לצד השני, זהו מצב לא רצוי להימצא בו, למשל ישיבה במוצבים ולפחד לצאת מהם עקב מטעני צד ומארבים אפשריים, היושב במגננה הינו משותק ולרוב זהו עניין של זמן עד שיישחק נפשית, רוחנית ופיסית, זהו הבסיס להטלת מצור, הדוגמאות הקלאסיות ביותר למגננה הן צב המסתגר בשריון שלו וקיפוד המתכדר לכדור קוצים. התקפיות לעומת זאת, יכולה לבוא לידי ביטוי גם ע"י ישיבה במוצבים, אבל תבוא לידי ביטוי חובת הגיבוי ע"י פעילויות צייד, פטרולים, פעילויות יזומות וכדומה.

התגלמות העיקרון באמנויות הלחימה

רעיון זה ממומש באומנויות הלחימה באופן מילולי ביותר, יש להיות היוזם, אם ברצונכם לנצח בקרב או בתחרות, עליכם להחליט מתי ייווצר המגע ובאיזה אופן, גם כאשר אתם נותנים לצד השני לתקוף ראשונים, הדבר צריך להיעשות כדי לגרום לו להיכנס למלכודת, למצב הרצוי לכם. באם מתבצעת מניפולציה, עליה להיות בתכנון שלכם, ביוזמתכם. פירוט נוסף ימצא בהמשך הדיון על "קווים אדומים". כניסה למגננה היא סופנית בקרב פנים אל פנים (קפא"פ), לספיגה יש גבול, וזוהי טקטיקה אבדנית. בהינתן ואתם נמצאים במצב מגננה, כלומר ספיגה בלבד, יש לבצע פעולה התקפית, לקחת את היוזמה ולצאת ממצב לא נעים זה כמה שיותר מהר.

1.3 תחבולה

תחבולה היא כל דרך שהיא לבצע מניפולציה על האויב, להטעות את המחשבה שלו, כך שלמעשה יבצע את התכנית שלכם, או לחילופין, להביאו לעמדת נחיתות. במתקפה ישירה וגלויה, סיכויים קטנים להשגת המטרה והמחיר לרוב יהיה גבוה ביותר.

מהותו של העיקרון הוא המימד הנסתר, הלא ידוע. עקרון זה יידון בהמשך בפרקים נוספים בספר כגון נושא "הריק".

התגלמות העיקרון באמנויות הלחימה

תחבולה, הונאה, הסתרה והפתעה באים לידי ביטוי בכל צעד ושעל בעת לחימה, אם זה לחימת רחוב בה הכל מותר ואם בקרבות אימון או קרבות ספורטיביים. תמיד נרצה להפתיע את האויב, אם זה באלתור נשק ברחוב, למשל אבנים וזריעת חול לעיניים, או בהסתרת שדה הראיה של היריב בזירה. תהליך החשיבה חייב להיות חד ומהיר, חלקי שניות להמציא ולבצע תכנית, ולכן יש לתרגל את המוח לאלתורים, לגמישות רעיונית, אם ע"י קרבות אימון ואם ע"י חשיבה וסימולציה של מצבים בראש.

1.4 ריכוז המאמץ

לעקרון זה מספר רבדים ואינו פשוט כפי שנראה. רובד אחד עוסק בצורך לרכז מאמץ לטובת משימה מסוימת, וזהו הרובד הפשטני והברור, הרובד השני מדבר על אי ריכוז כל הכוח במקום אחד, שכן אז ייתכן מצב בו כל כוח הלחימה ייפגע בבת אחת, רובד שלישי עוסק באי פיזור הכוח יותר מידי, כוח שפזור מעבר ליכולתו יישחק ויהיה קטן מידי לביצוע משימתו, למשל, אין טעם לכבוש שטח שלא תוכל להגן על גבולותיו כי הם ארוכים מידי. הרובד הרביעי עוסק במאמץ. המילה מאמץ באה לתאר עשייה צבאית עם תכלית מוגדרת, למשל מאמץ אש – הכוונת ארטילריה ואמצעי אש דומים לטובת משימה ספציפית, מאמץ חילוץ – משימה לחילוץ אנשים, וכן הלאה, היכולת לתעדף נכון משימות ולהגדיר את המאמץ המושקע בכל אחת, מהווה גורם מכריע, שכן החלטה שגויה תגרום להיווצרות נקודות תרפה.

התגלמות העיקרון באמנויות הלחימה

ריכוז המאמץ באימונים מתבטא בבניית שרשרת אימונים על נושא מסוים, ריכוז כל מאמצי ושיטות הלמידה בנושא מסוים עד שהמטרה מושגת. בקרב מכל סוג, ספורטיבי לימודי ואמיתי, ריכוז המאמץ מקבל פרשנות מילולית ביותר, יש לרכז את כל המאמץ, כל העשייה לביצוע ספציפי כלשהו, לקבל החלטה ולממשה. מצד שני חשוב לקחת בחשבון את נושא ההטעיה. ניתן לרכז מאמץ גדול לצורך הטעיה ולמעשה לבצע מאמץ עיקרי ניסתר במקום אחר בחסות ההטעיה.

1.5 אבטחה

עקרון פשוט, פעם אחת מדובר על כך כי תמיד יש לדאוג לאבטחה של הכוח, למקרה של פשיטה, תקיפה מן העורף וכדומה, פעם שניה מדובר על אבטחת צירי התנועה, אבטחת צירי שיירה וכדומה.

התגלמות העיקרון באמנויות הלחימה

"תמיד לשמור יד בהגנה על הפנים", אין מורה אחד שלא אמר משפט זה מאות פעמים לתלמידיו. גם כשתוקפים יש לשמור על הגנה בלחימה, לא רק על הפנים, הנקודה החשובה היא שגם בהתקפה יש לחשוב על הגנה, כדי לא להיפגע בהפתעה בנקודות התרפה.

1.6 מיצוי הכוח

ביפן של ימי הביניים, הסמוראים היו מסתובבים עם שתי חרבות בחגורה, אבל היו נלחמים רק עם אחת. מיאמוטו מוסאשי, אחד הסייפים הטובים בהיסטוריה של יפן, והמחבר של חמש הטבעות, כותב בספרו כי זה שגוי למות כשיש חרב שעוד לא נשלפה, מוסאשי פיתח סגנון יחודי ביפן של לחימה עם שתי החרבות יחדיו.

הדבר מסביר יפה מאד את עקרון מיצוי הכוח, פשוט להבין את הארסנל המצוי בידיכם ולדעת לנצל אותו במקום, בזמן, בכמות ובאופן הנכון.

התגלמות העיקרון באמנויות הלחימה

העקרון בא לידי ביטוי בכך שעליכם להכיר את הכלים העומדים לרשותכם, כיצד משתמשים בהם, מהם המגבלות ומהם היתרונות. בקרב אמת יש להפעיל כל כלי שברשותכם (כלי זהו אינו רק נשק כי אם גם מהירות, יתרון פיסי, זריזות, טכניקות...) ולבטא היכרות זו בפועל, על מנת לעמוד במשימה ולהשיג את המטרה.

1.7 רציפות והמשכיות

רציפות, הכוונה היא לשמור על מומנטום, לא לקטוע רצף של הצלחות עקב חוסר יכולת לקבל החלטה. העיקרון אומר שיש להפעיל לחץ רציף ונמשך, לא לאפשר לאויב הפוגה ולא לאבד את היתרון, אם נרכש. בנוסף מדובר על שמירת רציפות האש, על רציפות לוגיסטית ועל רצף טריטוריאלי.

המשכיות, היה ומתקיימת פעילות מסוימת, למשל משימת תצפית, יש לבצע משימה זו בלי הפסקה, כלומר יש לדאוג לקיום משמרות, יש להעביר תדריך וחפיפה בין משמרת למשמרת, כך שמתקיים רצף במידע המתקבל. דוגמא קטנה זו תקפה לגבי כל פעילות צבאית.

התגלמות העיקרון באמנויות הלחימה

בעת קרב אין לעצור, יש להמשיך ולהפעיל לחץ על היריב או האויב עד שהוא נשבר, ואז ללחוץ עד שייכנע או שינוטרל או שייהרג – עד שיוכרע. אם תינתן לאויב הזדמנות להתאושש, לעצור לנשום, לחשוב על מהלכיו, הרי שיאבד לכם יתרון ההפתעה ותאבדו את היוזמה. עקרון זה בא לידי ביטוי נוסף בכך, שקרה ונתקעתם בתנועה, כוח בכוח, יש לעקוף מעצור זה, לרוב ע"י תנועה עגולה כלשהי, השומרת את רצף המכה והאינרציה ומאפשרת להמשיך את המתקפה, ולא לסוג לאחור ולנתק מגע.

1.8 עומק ועתודה

עומק, ישנם שני רבדים, האחד כי יש לדאוג לכך שהצד שלכם אינו פרוס בקו ישר, חייבים להיות לו שני מימדים, למשל מוצב שאינו בחזית אלה מרוחק יותר, עמדות ארטילריה אחוריות, כוחות סיור שמונעים הסתננויות קומנדו, חייל בחוליה שהולך מאחור. העומק חשוב כדי לחפות מקו אחורי למקרה שהקו הראשון נתקל ו/או קורס, וכן לתת חיפוי מהגב של קו החזית. הרובד השני של העומק, הוא כי גם לאויב ישנו עומק, לא כל כוחותיו פרוסים בקו חזית יחיד וגם הוא מגבה את החזית ע"י כוחות אחוריים יותר. קו מאז'ינו, שבו תלו כל תקוות הצרפתים במלחמת העולם השנייה, שקרס ע"י פעולת הטעיה ואיגוף שביצעו הגרמנים, הינו דוגמא לתוצאות ההרסניות של אי הבנת עקרון העומק. דוגמא נוספת לתוצאות הרסניות של אי קיום העומק, הינו קו בר-לב, קו מוצבים (מעוזים) שהוקם ע"י ישראל על במדבר סיני על גדת תעלת סואץ לאחר מלחמת ששת הימים ונפל במלחמת יום הכיפורים.

עתודה, עתודה מתייחסת לכך שאין להטיל את מלוא הכוח למערכה בבת אחת, יש לשמור כוחות שיוכלו לשמש כעתודה, ככוח זמין למקרה של השתנות הלך הקרב, לתגבורת, לחילוץ, לחילוף משמרת וכדומה.

התגלמות העיקרון באמנויות הלחימה

בקרב רב לעומק ישנו ביטוי ממש כמו בשדה המערכה.

עקרון העתודה מתבטא בכך שרצוי לא להתעייף מעבר להכרחי, לחסוך כוח, על מנת להילחם באויבים ויריבים עתידיים, לשמור כוח לבריחה, לשמור על נשק חבוי למען מימוש הפתעה.

1.9 פשטות

מה שלא פשוט, פשוט לא יהיה.

תכניות מסובכות בעלות פרטים רבים, הן בעלות סיכויים רבים יותר להסתבך.

ככל שישנם פחות פרטים והדברים פשוטים יותר, כך קל יותר לזכור אותם, להבין אותם, להיצמד לתכנית במידת האפשר ולאלתר קרוב אליה במידת הצורך.

במערכה ישנן תכניות, רובן נכונות עד המגע הראשון, ולאחר מכן מותאמות בהתאם להערכות המצב המחודשות. תכניות אלו, טכניקות קרביות, תורות לחימה, תרגולות חייבות להיות פשוטות כדי להתממש ולהיות יעילות, במיוחד כשיש זמני הערכות קצרים.

התגלמות העיקרון באמנויות הלחימה

שימרו על פשטות במהלך הלחימה, לרוב מעשים וירטואוזיים ידונו לכישלון, טכניקות מורכבות מידי לא תצלחנה. יש לזכור שהצד השני גם חושב ואינו מעוניין להיפגע. בריחים מסובכים לא יצליחו עקב זיעה וחלקלקות (נסו להשתמש בבריחים המשתמשים במנופים של איברים גדולים כמו בריחי כתף, להם סיכויי הצלחה גבוהים יותר).

1.10 רוח לחימה – מורל (ורוח הלוחם)

רוח הלחימה, המורל, בהיבט הצבאי היא תחושת הדחיפות שאסור לתת לאויב להצליח ויש לנצח בכל מחיר. תחושה זו דוחפת אותנו לבצע משימות קשות ומסוכנות ביותר, זוהי תחושת צורך חזקה, המתחזקת ככל שהישרדותנו ו/או הישרדות היקרים לנו נמצאות בסכנה גדולה יותר. עלינו לשמור תמיד על רוח לחימה ועל מוכנות להילחם גבוהות ואילו לנסות ולדכא את רוח האויב, לאור זאת תמיד יש להשאיר לאויב דרך מילוט, שכן מי שגבו אל הקיר יילחם בכל כוחו כי אין לו מה להפסיד, רוח הלחימה שלו תהיה גבוהה.

רוח הלוחם (תוספת אישית שאינה נמצאת בנוסח המקורי). רוח הלוחם זהו החוזק המנטאלי של הלוחם. חוזק זה מתקבל ממגוון של מקורות, למשל, הצורך להגן, הצורך לעמוד על שלו אל מול איום, וכדומה. רוח זו, לעיתים מקבלת ביטוי של התרסה, לעשות דווקא, לא להישבר אל מול פני האויב. הרוח היא העצמה הפנימית הקיימת בכל אחד, זהו הגורם המאפשר לאנשים לעמוד בעינויים ומשמש דלק לייצר ההישרדות. בשלב הבא רוח זו הופכת לעמוד האש של רוח הלחימה, של היכולת להתמיד בדרך להשגת המטרה ודרך המלך של התקווה.

התגלמות העיקרון באמנויות הלחימה

אמנויות הלחימה הן תובעניות, דורשות שנים על גבי שנים של לימוד ואימון מתמשכים. רבים נושרים בדרך ורק בעלי רוח לוחם חזקה מצליחים להתמיד על אף הקשיים, הפציעות, הכאבים, ולא מתייאשים מהדרך הארוכה. רוח זו היא המאפשרת ללוחם יחיד להגן על אדם אחר מפני חבורת תוקפים ברחוב, זוהי רוח הלוחם המאפשרת לבצע פעולת הקרבה תוך השלמה עם תוצאותיה. ביפן רוח זו הייתה חלק בלתי נפרד מהבושידו (דרך הלוחם), בדרך זו הלוחם קיבל על עצמו את עובדת היותו בן תמותה ושסופו למות, ההעדפה הייתה למות בחרב וכך נוצלה רוח זו לפעולות הקאמיקאזה (הרוח האלוהית) – טייסים מתאבדים -  במלחמת העולם השנייה (נכון דוגמאות על יפנים פנאטים בדרכם זה לא משהו, אבל הבנתם את העיקר).

1.11 אספקה, לוגיסטיקה ועורף

תוספת זו אינה קיימת בנוסח המקורי, מצאתי לנכון להוסיפה עקב חשיבות השיקולים הקשורים בנושאים אלו.

אספקה, עקרון האספקה אומר שתמיד יש צורך  לדאוג לאספקה לכוחות, אם זה תחמושת, מזון, ציוד רפואי וכל אמצעי שיש בו צורך להשלמת המשימה. יש לתכנון תכון מוקדם נכון ככל הניתן ולהתחשב בו. כל הפלישות שבוצעו במהלך ההיסטוריה לרוסיה, למשל, ע"י נפוליאון או היטלר, כשלו עקב חוסר אספקה, עקב חוסר תכנון מוקדם לאספקה (וגם החורף עזר "קצת").

לוגיסטיקה, עקרון זה בא לבטא את הצורך לא רק בתכנון אספקה, אלא גם בדרכי ההגעה של האספקה לכוחות. תכנון כמויות וציוד לא יועיל אם הם לא יגיעו פיסית לכוחות בשטח, לכן יש לתכנן לא רק את ניהול האספקה אלא אף לתכנן מערכות שלמות סביב נושא צירי ודרכי הגישה. הביטוי הגדול ביותר שניתן לנושא הוא כיבוש מדינות שלמות כדי להשיג משאב טבע הכרחי למאמץ המלחמתי, כמו נפט (גורם חשוב בהצטרפות יפן למלחמת העולם השנייה). לנושא הלוגיסטיקה ישנו צד נוסף, לא תמיד חייבים להילחם באויב ישירות כוח בכוח, ניתן ואף רצוי לפגוע במערך הלוגיסטי שלו, פגיעה בלוגיסטיקה, באספקה, בתגבורת, בהחלפת כוחות וכדומה, תביא לשחיקה גבוהה וירידה דרסטית במורל האויב, עד כדי שיתוק, אי יכולת להילחם וכניעה. כמובן חייבים להגן על הלוגיסטיקה ממתקפות האויב, וזהו אחד הנושאים החשובים בעקרון האבטחה.

עורף, עורף זו החזית הלא לוחמת. נכון, להגדיר עורף כחזית זהו אוקסימורון, אך במצב בו העורף מטווח ומשמש מטרה "לגיטימית" בעבור האויב, הרי שיש לנהל את העורף בזמן המלחמה ולדאוג לו בצורה צבאית ולהתייחס אליו לפי עקרונות המלחמה וניהול הקרב. העורף הינו נקודת תרפה, זוהי חזית לא לוחמת אבל כן סופגת. העורף הינו סיבת הקיום, המשפחות נמצאות בעורף, חיילי המילואים שאינם מגויסים הם עורף, כל מה שהלוחם בחזית נלחם עבורו, במהותו, הם החיים בעורף. לכן לעורף השפעה עצומה על החזית, הבאה לידי ביטוי במורל וברוח לחימה. לדעת הקהל בעורף יכולת להכריע מלחמה, מלחמת וייטנאם, למשל, מאופיינת בכך שמבחינה צבאית ארה"ב ניצחה, אבל העורף האמריקאי לא יכל לשאת את האבדות והביא להפסד המלחמה, מלחמה זו היא מופת לתכנון הצפון וייטנאמי להשפעה על דעת הקהל בעורף האמריקאי.

התגלמות העיקרון באמנויות הלחימה

באמנויות הלחימה אין השפעה אמתית לאספקה ולוגיסטיקה, אבל העורף הינו אותם אנשים שעליהם יש צורך להגן, למשל, החברה בעת הליכה ברחוב, האחות הקטנה, הילד שמציקים לו. כשאנו מחליטים לנקוט בפעולת לחימה, יש לחשוב על ההשפעה על העורף, אם נתקוף עכשיו את שני השודדים מלפנים, השלישי יעקוף ויתקוף את החברה, למשל, או לבצע פעולת הסחה ולאפשר לה לברוח, תוך הקרבה עצמית. אלו שיקולים לא פשוטים, אך חייבים לראות את התמונה הגדולה ולחשב על השפעות הפעולה שלנו, הלוחמים בחזית, על העורף, על האנשים החשובים לנו שעליהם אנו רוצים להגן.

1.12 תקשורת הסברה ולוחמה פסיכולוגית

תוספת זו אינה קיימת בנוסח המקורי, מצאתי לנכון להוסיפה עקב חשיבות השיקולים הקשורים בנושאים אלו.

תקשורת והסברה, נושא זה עלה לגדולה בתקופת מלחמת העולם השנייה. היטלר וגבלס היו אמנים בשימוש התקשורת לצורך שינוי דעת הקהל ע"י תעמולה. נאמר כי ההיסטוריה נכתבת ע"י המנצח, ובעולם של היום המנצח נקבע לפי התקשורת, כל המציאות נקבעת לפי ראות עיניהם של עיתונאים, וכך לרוב מעוותת ומוצאת מהקשרה. גורם חכם ידע לרתום את התקשורת לטובתו, ולחסום את מניפולציות התקשורת של האויב. ההכרה כי התקשורת זהו שדה מערכה הינה צעירה ומקבלת משנה תוקף בעידן האינטרנט והרשתות החברתיות. שימוש נכון בתקשורת, מלבד לשכתב את ההיסטוריה מסוגל גם להביא שינויים אדירים בדעת הקהל ולשמש נשק בלוחמה פסיכולוגית.

לוחמה פסיכולוגית, לוחמה פסיכולוגית היא למעשה נקיטת פעולות שתשפענה על רוח הלחימה והמורל של האויב. פעולות טרור, למשל, נקראות כך כיוון שכוונתן היא לגרום לטרור (אימה), בקרב האוכלוסייה. אוכלוסייה המתמודדת עם פעולות אלו וממשיכה בשגרת חייה, למעשה מתגברת על האפקט הפסיכולוגי הרצוי לטרוריסטים, ואף להיפך, לרוב פעולות טרור גורמות לעלייה במורל וברוח הלחימה של הצד הנתקף.  לוחמה פסיכולוגית המשתמשת בתקשורת כסוכן למסריה, כמו ריבוי אבדות בקרב, יכולה להביא לשינויי דעת קהל. מסרים נוספים הנוטים להיות מועברים הם מסרי מסכנות וקרבן, כמו במקרה הפלסטיני.

מסר נפוץ נוסף הינו מסר הרדיפה, הדבר מתבטא בצורה חזקה ביותר במשטרים רודניים בעלי משטרה חשאית. כמובן שבמקרים אלו, זה שאתה פרנואיד לא בהכרח אומר שאתה טועה.

התגלמות העיקרון באמנויות הלחימה

התקשורת באמנויות הלחימה אינה תופסת מרכיב חשוב, אך אם יצא ואתם מסתבכים בקרב ברחוב, שימו לב להימנע מזיהוי ככל האפשר, במקרה והמדינה שלכם אינה נותנת גיבוי נאות לקרבן, ומאשימה אתכם בגרימת נזק עקב היותכם אמני לחימה. במידה זהה חובה להראות כגורם הניזום, ולא היוזם, לטובת אותן מצמלמות ואותה מערכת אי-צדק (החוק). עדיף להיות חכם מלהיות צודק, שכן 20 שנה בכלא, זה לא ביוק הדרה לניצחון בקרב.

נושא הלוחמה הפסיכולוגית הינו מכריע באמנויות לחימה. בקרב יש לשדר ולהיות קרי רוח, לגרום לצד השני לפחד ולהירתע, ברגע שרוחו תיפול הוא יאבד.