11.1 שימוש בשתי הידיים
אני בוחר להרחיב את הרעיון של מוסאשי מפרק 6.2 כי יש לדעת להשתמש בכל דבר כנשק. הדבר נכון גם לגבי שני צדי הגוף. אין זה נכון להעדיף צד אחד על פני האחר, לעולם אין לדעת מה יקרה ובאיזה צד נצטרך להשתמש. ambidexterity זו התכונה לשימוש שווה בשתי הידיים. ניתן לפתח יכולות טובות יותר ביד החלשה ע"י אימון שווה לשני הצדדים וע"י ביצוע מטלות רגילות כמו אכילה וכתיבה ביד החלשה.
ישנם כאלו הנולדים עם יכולת זו, ישנם כאלו הנולדים עם העדפה מובהקת לצד מסוים או כאלו הנולדים עם תערובת, למשל יד ימין ורגל שמאל הן החזקות. בכל מקרה בו לא נולדים עם יכולת שווה, לעולם לא יהיה הצד החלש שווה לחזק, אבל אין זה אומר שאין צורך לאמנו. להיפך.
במזרח הרחוק התפתחה תרבות של ימניים, גם מי שהיה שמאלי היה חייב ללמוד להשתמש בימין וזאת כי יד שמאל שימשה לניקוי אחרי צרכים ביולוגיים. לשמחתנו אין אנו חיים בתקופה בה הדבר הכרחי, ולכן נשאף לאימון שני הצדדים ואפילו לנסות ולהפוך תבניות מצד ימין לצד שמאל (זה הרבה יותר קשה ממה שניתן לחשוב).
11.2 אגרסיביות
הגדרה שלי לאגרסיביות כפי שאני תופס אותה וכפי שאני מתכוון אליה בספר זה.
אגרסיביות אינה זעם וכעס. אגרסיביות היא פעולה מהירה מוכוונת ואחודה.
מהירות היא שינוי של מיקום הגוף במרחב כתלות בזמן. זריזות היא שינוי מצב הגוף (תנוחות ואיברים) במרחב כתלות בזמן.
אגרסיביות היא שילוב של זריזות עם מהירות ועם כוונה, בפעולה אחודה של כל הגוף והתודעה. הפעולה אינה קשורה ברגש כלשהו, אלא פשוט באופן תנועה. דוגמא:
אתם במצב בו אתם רוצים לצמצם טווח, אם תנועו מהר בלי כוונה ובלי מוכנות להמשיך בלי קשר בהתנגדות היריב, אתם תיעצרו בקלות ע"י היריב, אבל אם תתכוונו לא לעצור ולחדור את ההגנות שלו, אתם תנועו מהר וכיחידה אחת, ותהיו ממוקדים – זו אגרסיביות.
ישנן מכות שמוגדרות כדורשות אגרסיביות (תנועה מהירה וממוקדת כוונה של כל הגוף), בירכיות ומרפקים, למשל.
אגרסיביות אינה תוקפנות, אלא אופן תנועה ומיקוד.
גם לקום מהקרקע עם ברך לראש זו תנועה אגרסיבית. אגרסיביות היא כלי הדורש ריכוז מאמץ מהגוף ולכן הוא כלי מעייף מאד. אם תרצו, התייחסו לזה כאל הכוח ש"צריך לטעון" במשחקים מחשב.
האגרסיביות, מקורה בקרקע, בנעיצת הרגליים (או איבר אחר) בקרקע ובהתפוצצות.
11.3 כוונה, מיקוד, מטרה ודימוי מטרה
באימון, כמו גם בקרב יש להתכוון לתנועה. כוונה בתנועה נובעת מהבנה מלאה של הפעולה, איך היא מבוצעת ולמה, מה ההשלכות ומה האפשרויות.
תנועה הנעשית בלי כוונה לא מלמדת אותנו דבר וגורמת להטמעת טעויות ויצירת בטחון כוזב בטכניקה שלא בטוח עובדת. למשל, בחור קטן המבצע הפלה על בחור גדול וכבד, אם לא יתכוון לפעולה שלו במלאות ולא יבצע את התנועה עם כוונה מציאותית, לא יצליח לבצע זאת במצב אמת בו אין שיתוף פעולה מהיריב.
אותו הדבר תקף גם לגבי טכניקות בסיס כמו אגרופים ובעיטות. אם מכים באוויר סתם כך, זה גם נראה כך, וגם אפקטיבי באותה מידה. עלינו לדמות לעצמנו מטרה ולמקד את המכה אליה. המיקוד וההתכווננות מאפשרים לשפר את המהירות והמוטוריקה, למשל את השימוש בפלקס או בפוינט בבעיטות ואת מהירות הבעיטות והאגרופים.
העיקרון בדימוי המטרה עובד גם על מרחקים למיקוד ואיזון, רוצה לאומר כי אם תדמיינו כי המכה ממשיכה רחוק ותמקדו את עצמכם גם במבט למטרה המרוחקת, אז עוצמת המכה תמשיך ולא תיעצר בפגיעה כמו כן שיווי המשקל בבעיטות, למשל, ישתפר, כי ההתכווננות למרחק תגרום לכם למתוח את הגוף כמו שצריך.
כוונה הוא נושא שעובר כחוט השני לאורך כל הלימוד. חשוב, מחצית מכל אימון מתרחשת בראש המתאמן ולא בגופו.
11.4 כוונה ונוכחות
הקצוות (אצבעות, כפות רגליים) מצביעות על כיוון הכוונה שלנו, הכוונה בתורה משגר משהו לאותו מקום.
המשהו הזה הוא הנוכחות שלנו. כשאנו מפילים משקל – אנו מביאים את הנוכחות שלנו לאותו מקום. כשאנו פותחים מבנה, אנו פורסים את הנוכחות שלנו. כשאנו פועלים למספר כיוונים בו זמנית, אנו נוכחים באותם המקומות.
11.5 זרימה
זרימה היא למעשה מעבר חלק בין טכניקות רב תכליתיות וחיבורן בלא תכנון מוקדם. המפתח לזרימה הוא לא להיתקע ולא להתעקש להכריח את המציאות להפוך למה שהיא לא (לנוע כמו מים וכמו אוויר), לא לפעול בכוח מול כוח, אלא בתנועה, בלי לעצור ובלי להתקשות. כמובן שלא תמיד נרצה לזרום, נרצה גם להכות מכות ישירות ("אש"), לדחוף ("אדמה") וכן הלאה, אבל אם נתקענו, עדיף לזרום ע"י שינוי עמדות ותנועה העוקפת את המכשול.
11.6 מעגליות, כיוונים זוויתיים, שושנת הרוחות
קיימים מספר אופני תנועה:
כיווני שושנת הרוחות, התנועה מתרחשת בכיווני שושנת הרוחות, כלומר קדימה, אחורה, ימנה, שמאלה ו 45 מעלות קדימה ואחורה. אופי תנועה זה מאפיין מצב של קרב רחוק, כאשר המעגל החיצוני שלנו משיק לזה של היריב.
מעגל סביב היריב, סגנון הבא-גוואה הוא נושא הדגל של אופן תנועה זה, בו אנו מקיפים את היריב, הוא במרכז המעגל ואנו חגים סביבו. זהו מצב בו אנו נמצאים על המעגל החיצוני של היריב, בעוד שהוא בכל עת מצוי במעגל הפנימי שלנו. אופי התנועה ספירלי, אך ניתן לשבור טווח ותנועה בקווים ישירם החותכים את המעגל החיצוני של היריב (מיתרים).
מעגל סביב עצמנו, במצב זה אנו לב הספירלה, סגנון המתאפיין בכך הוא האייקידו, במצב זה ננסה להטות ולהסיט כל תנועה של היריב באופן מעגלי כך שאנו נשארים ציר התנועה הסיבובית. אין זה אומר שאנו סטטיים, אלא שתנועת היריב סובבת סביבנו. במצב זה אנו נמצאים לרוב במעגל הפנימי של היריב (הוא יכול להיות במעגל הפנימי שלנו, או החיצוני, אם אנו מבצעים הטלה, למשל).
11.7 התאמה אישית של סגנון ותרגילים
לכל אחד ואחת מאתנו גוף שונה, יכולות שונות, אופן חשיבה שונה, לכן מה שמתאים לאחד לא יעבוד בהכרח עבור האחר. כשמלמדים, ניתן לעשות התאמות באפליקציות עבור התלמידים השונים, למשל לא הגיוני להתעקש שמישהו גבוה מאד יטיל מישהו נמוך מאד רק בשביל האפליקציה, זה לא הגיוני ומלמד דפוס חשיבה שגוי, להיפך, יש להתאים את הנעשה לתלמיד, כדי שיפיק מכך את מקסימום העקרונות ואת מקסימום הישימות עבורו.
11.8 אימון יחיד / אימון זוגות
חשוב ביותר להקפיד על שתי צורות האימון השונות הנ"ל.
אימון יחיד מאפשר למקד את האימון בבסיס, תבניות, פיתוח כוח ומחקר אישי.
אימון זוגות מאפשר לנסות אפליקציות ורעיונות שעלו במהלך אימון היחיד. אימון הזוגות מאפשר להתאמן בקרבות, בזרימה ולאתגר עצמנו מול יריב מיומן ומהיר יותר, אימון זה מאפשר לעבוד מול תודעה אחרת, ורק כך ניתן לתרגל השתנות בקרב וחוסר ודאות.
11.9 טורף, צייד
ישנם מצבים בהם תרצו להיות דרוכים, אם הדבר נובע משהייה במקום מבודד או מסוכן, אם מתחושת סכנה כללית או אם זיהיתם איום ממשי פוטנציאלי, כמו בפעילות צבאית או הליכה ברחוב עוין (כי אין ברירה ולא כי אתם אוהבים להתגרות במוות), או לחלופין אם שפר עליכם מזלכם ואתם באטמן.
מצבים אלו דורשים הלך רוח (state of mind) מסוים, הלך רוח של צייד או טורף (או צייד אדם, הטרף הקשה מכולם). מצב זה מתאפיין בערנות מוגברת לסביבה ולסובבים. נכון, כדאי להיות כל הזמן מודעים לסביבה והסובבים, אבל מצב הצייד גובל בנוירוטיות ופראנויה (גם אם אתם צודקים ובאמת רודפים אחריכם) ולכן אסור להימצא בו כל הזמן. במצב זה אנו מחפשים איומים, סורקים בלי הרף עם העיניים, האזנים והאף. כל אדם העובר לידינו נסרק בהינד עפעף לנקודות תרפה ואיומים אפשריים עלינו, אם הוא חמוש, חזק, חלש, עם עגילים, שיער ארוך וכדומה. במצב הצייד אנו מבצעים במקביל לסריקת האנשים, גם סריקה בלתי פוסקת של הסביבה עבור איומים, כלי נשק אפשריים, נקודות מילוט, מטענים (באופציה צבאית), נקודות תרפה בטיחותיות (כמו שלוליות וכתמי שמן).
הסריקה עצמה היא יכולת נרכשת עם שנים של אימון ושילוב של חשיבה אנליטית ואינטואיציה. בסופו של דבר הסריקה היא טבע שני, ומתבצעת עוד לפני שחושבים על זה, אך רק לאחר שנכנסים למצב הצייד בכוונה תחילה.
שוב, אדגיש כי אין לשהות במצב זה (הלך רוח הצייד) ללא הפסקה, הדבר גובל בפסיכוזה.
ישנם סגנונות שמבססים את רוח הלחימה על פחד וכעס. הדבר עלול לגרור שהיה מתמידה במצב הצייד ועלול למנוע הפעלת שיקול דעת במצב אמת.
לגישתי, אנו מנסים לפעול בלי פחד, מתוך ריק של רגש ובקור רוח מוחלט.
11.10 פעולות לא שגרתיות
לעיתים נגיע למצב בו אנו לא מצליחים להתקדם בקרב לשום מקום. זה בסדר, אבל אסור להישאר שם משום שהתבוסה תבוא בוודאות.
ביצוע פעולה לא שגרתית מנצלת את גורם ההפתעה כדי לקבל יתרון. הרעיון הוא לנצל את הדפוסים הקיימים אצל מרבית האנשים לגבי איך קרב נראה ומתנהל. פעולות כאלו מערערות את היריב וגם אם אינן יעילות בפני עצמן, הן מאפשרות את פרק הזמן בו היריב מבולבל והיוזמה בידינו.
פעולות אלו יכולות להיות לעיתים ממש "שגויות" ואף להיקרא טיפשיות, אך הו עובדות דווקא עקב אפקט ההפתעה הנגרם מכך.
הנה מספר דוגמאות לפעולות אלו:
· ירידה בגובה ולהכניס אגרוף לבטן מלמטה
· קפיצה והתנפלות עם כל הגוף
· ירידה פתאומית וגלגול
· גלגול עם בעיטת 360 נמוכה
· התגלגלות על הצד בין רגלי היריב
· צעקה פתאומית
אלו רק דוגמאות, לפעמים זה עובד, לפעמים לא. כל הרעיון הוא להיות לא צפוי.
11.11 דימויים בלחימה
לעיתים הכנסת דימוי מסוים משנה לחלוטין את אופי העבודה, התנועה, התקיפה וההגנה.
למשל, דימוי של קוף יגרום לנו להיות קופצניים יותר ונרצה לטפס על היריב כעל עץ.
דימוי נוסף שאני אוהב להשתמש בו הוא דימוי של החזקת שני סכינים עם הלהב לאחור, ובכך כל אופי התנועה משתנה, אם בתנועה, בהגנה או התקפה. נסו ותראו למה אני מתכוון.
11.12 אימון תנועה מרחבי בהובלת האצבעות
טוב אז הכותרת לא משהו, בסדר. את הרעיון קיבלתי לאחר צפייה במאסטרים סו דונג צ'ן ו-לואו דה שאו. ראיתי כי הרבה פעמים הם מובילים את הדגמות התנועה שלהם בעזרת אצבע מורה, לאן שמורה האצבע הם נעים ובאותו האופן בו נעה האצבע, בנוסף בשימוש בשתי ידיים הם כמו נמצאים במספר מקומות בו זמנית.
אחי לקונג פו, אריאל חודורקובסקי, הרחיב בנושא זה. עיקרו של דבר ניתן לראות כי הכיוונים נמצאים בקצוות ואילו יצור הכוח נמצא בליבה.
11.13 מנטאליות האריה
שוב כותרת מפוצצת לרעיון מסובך. שוב בהשפעת שני המאסטרים סו דונג צ'ן ו-לואו דה שאו.
זהו רעיון המיושם ע"י שני המורים לאחר קרבות רבים ביותר. אנסה להביאו כאן כנושא הראוי למחשבה מעמיקה יותר.
להיות אריה בשטח. איפה שלא תמצאו - המקום שלכם, שדה הקרב הוא שלכם והיריב הוא הפולש שחייב להיזהר ולפחד.
בהינתן אתגר, לא למצמץ ולהירתע אלא לקבלו בהנאה גלויה ומחשבה כי הדבר כבר מאחורינו ובידינו.
חשוב לציין כי לא מדובר במנטאליות בריון או מחרחר ריב אלא בהלך רוח המביע דומיננטיות בקרב. הדבר חשוב כדי להחליש את רוח היריב.
11.14 החלשת היריב והחלשה עצמית
לפי הבנתי מסדנא עם מאסטר לואו דה שאו, לא תמיד יש צורך לנסות להיות עליון מהיריב, הדבר גם לא בהכרח אפשרי. האלטרנטיבה היא להחליש את היריב שיהיה פחות מאתנו, אם בשימוש בזוויות להחלשת ושבירת וקטור הכוח של היריב, או ע"י רכות המנטרלת התקשות, וכדומה.
Comments