התבנית מהווה כלי לימוד חשוב ביותר, מעבר לאסתטיקה שבה והפן האומנותי, התבנית היא כלי מוטורי, המלמד לזוז, מיקוד, דיוק, לחבר תנועות ותנוחות ולהתרכז. התבנית מהווה כלי מדיטטיבי המאפשר להתעלם מהסביבה ולנקות את הראש, (גם ריצה וכל פעילות מונוטונית אחרת). התבנית מהווה אימון מרוכז ורב תכליתי.
התבנית משמשת אימון אישי, כשאין רעיון או מוזה מה לתרגל. היא מקום שתמיד אפשר לשוב אליו ולכל הפחות להכניס סדר באימון או באי-אימון. נקודת התחלה, כי לא כולם יודעים להתאמן לבד, או לאמן את עצמם לבד, או לתרגל את עצמם לבד.
בסופו של דבר התבנית היא דרך להעביר ידע בעולם העתיק, כאשר קרוא וכתוב לא בדיוק היו מיומנויות נפוצות, התבנית שימרה את הידע של היוצר שלה, וגם הפכה למותג. הבעיה בהפיכת התבנית למותג, לסגנון, היא היחס הקדוש והבלעדי שהיא מקבלת בסגנון, יצירת דוגמא (dogma) תרגולית, שבתורה גוררת התייחסות דוגמתית ללחימה - ולמעשה מפחיתה או מבטלת את יכולת הלחימה. התבנית היא שער, לא דרך, ובטח שלא ה-דרך.
מעבר לכך, התבנית מהווה חלק מהדרך שבה הידע הגיע אלינו, וחלק מכבוד למורים שהעבירו את הידע, הוא תרגול התבנית והעברתה הלאה.
ובעיקר חשוב לזכור להנות בתרגול. שוכחים את זה לפעמים, אבל זהו חלק חשוב מאד.
7.1 לימוד תנועות התבנית
למידת תנועות התבנית הוא השלב הראשון. אני משתמש בביטוי למידת תנועות התבנית ולא למידת התבנית, משום שלדעת לבצע את התנועות הינו רק שלב. התבנית הינה יותר מאשר רצף תנועות.
השיטה המועדפת עלי ללמידת התנועות, הינה חזרה על התנועות הנלמדות שוב ושוב עוד שמרגישים כי אכן זוכרים את הרצף, אז מוסיפים עוד מספר תנועות וממשיכים בחזרות מההתחלה וכך לאט-לאט או מהר-מהר (כל אחד/אחת בקצב שלו/שלה) לומדים את תנועות התבנית.
השלב השני הינו עידון. בשלב זה יש לעבור על כל תנועה ותנועה ולתקן אותה, כך שמוטורית וויזואלית הן תהינה נכונות. בשלב זה יש לשים דגש רב לעמידות, זוויות, מעברים, תנועות קטנות ודקויות חיצוניות אחרות.
השלב האחרון בלמידת התנועות הינו חזרה מתמדת על כל התבנית עם תשומת לב לכל הדגשים, עד שהגוף מטמיע את התבנית ב"זיכרון השרירים".
7.2 פרוק התבנית לתנועות
לאחר שתנועות התבנית יושבות בזיכרון והגוף מבצע את התנועה פחות או יותר נכון, ניתן להתחיל לבצע פירוק של התבנית לקבוצות של תנועות ותנועות בדידות.
התבנית הינה ידע מוצפן ודחוס, פירוק התבנית לתנועות קצרות מתוכה, מאפשר למקד את הלמידה באותו רצף קצר, באותה תנועה בדידה.
ההתמקדות מאפשרת לחקור את התבנית בתחום פיתוח הכוח, אפליקציות ותרגילים לחימתיים, תרגילי תנועה ומוטוריקה וכמובן כל שילוב אפשרי שלהם.
כל הסעיפים הבאים בפרק זה מפרטים אופנים בהם ניתן לחקור את התבנית. מחקר זה מיושם לרוב לא על תבנית שלמה, אלא על הפירוק שלה.
7.3 דרכים רבות לתבנית
7.3.1 תנועה מקוטעת
ניתן לקחת תנועה, אף הפשוטה ביותר, ובמקום לבצע אותה בבת- אחת, ניתן לבצעה אותה בצורה "שבורה".
צורת תנועה זו מאפשרת להתעמק בדקויות הקטנות ביותר של התנועה ולשפר את המוטוריקה העדינה.
פרוק התנועה לתנועה שבורה ומקוטעת, מאפשר אימון שונה על כל תנועה מאשר בצורתה מקורית בתבנית, פרוק לצורך הבנת ה motion (זרימת התנועה והכוח ממצב למצב, מתנוחנ לתנוחה, התקשרות הפנימית, ייצור הכוח ושרשרת התנועה) שלה ולא רק הבנת התנוחות שדרכן זורמים.
7.3.2 כיוונים שונים
כיוונים מרחביים, לתבנית ישנו כיוון מסוים בכל תנועה, הכי קל להסביר את הסעיף, אם נניח כי מדובר בתבנית קווית, בה אם ישנה תנועה אז היא קדימה ואחורה בלבד. בהינתן תבנית קווית, בצעו אותה בצורה שתשבור את הקו הישר, למשל הכניסו מעגליות לתנועה. הדבר בא לידי ביטוי בצורה מובהקת בתבניות זוגות, בהן שינוי בכיוון התנועה, גורר שינוי באינטראקציה בין המתאמנים.
צורה זו של אימון עוזרת לפתח את נושא הטווח. התנועה במרחב ומשפרת את יכולת התגובה לשינויים פתאומיים, "בלתי צפויים", שכן האימון עוסק ביציאה מהתבנית המוכרת ושינוי דפוסים.
שינוי הכיוונים המרחביים של תנועה מסוימת מהתבנית, יכול לפתע לתת הסבר לתנועה, לפענח את הצופן, להכניס הגיון בתנועה וליצור הבנה שלה.
ימין/שמאל, לרוב התבניות מבוצעות בצד ימין. נסו להפוך אותן לצד שמאל. תרגול זה יאמן את המוח, ישפר את המוטוריקה ואת ה ambidexterity (שליטה בשתי ידיים). תרגול זה קשה הרבה יותר ממה שנדמה, הדבר נובע מהתרגלות של המוח לתבניות. יתרון נוסף הוא שכדי להפוך כיוון, יש להבין את המוטוריקה של התנועה בצורה מודעת.
נושא הימין-שמאל משמעותי ביותר בתבניות כלי נשק, שכן שימוש ביד השמאלית לנשק דורש תרגול רב לימניים, היפוך צד התבנית עוזר לחזק את הצד השמאלי והמיומנות בו, שכן רוב התבניות ימניות.
7.3.3 מהירויות
ביצוע התבנית במהירויות שונות מאפשר לתרגל מספר נושאים.
ביצוע התבנית לאט מאפשר הקפדה מוטורית, תיקון המנח של הגוף, כוח, סיבולת שרירים, יציבות ושיווי משקל.
ביצוע התבנית מהר, תוך הקפדה על המיקוד ותנועה נכונה, משפר את המיקוד, את הקואורדינציה וכמובן את המהירות.
ביצוע התבנית מהר בשלב מוקדם מידי בלימוד יגרום להטמעת טעויות מוטוריות וטעויות בתנועות.
ביצוע איטי של התבנית מאפשר מחקר של ה motion ומחקר של כוחות שונים בתבנית. הדבר נובע מהקצב האיטי המאפשר לחשוב, לנסות להבין את הנעשה ולא לעבוד כמכונה, כמו רובוט שמכוון לפעולה מסוימת אחת ויחידה.
7.3.4 אופי תנועה
בצורה ממוקדת של אימון, ניתן לבצע את התבנית, או חלקים ממנה באופנים שונים, לכל אופן תנועה מטרות אימון ולימוד שונות וכל אימון כזה מלמד אותנו על ה motion בצורה אחרת. כמובן שלרוב אופנים שונים יתחברו לאימון אחד, אבל צירופים שונים יתנו אימון שונה, למשל מעגלי וזורם שונה לחלוטין ממעגלי ומקוטע והתוכן הנלמד מהם שונה.
מהיר: ביצוע מהיר לצורך שיפור המהירות, והיכולת להישאר ממוקדים גם בתנועה מהירה. על מנת להגביר את המהירות חייבים להיות משוחררים, ולכן עבודה מהירה משפרת את ההרפיה והשחרור.
איטי: ביצוע איטי תורם לחיזוק פיסי של הגוף, משפר את שיווי המשקל ומאפשר לשפר את המוטוריקה העדינה של הגוף. הביצוע האיטי מאפשר לאתר טעויות ולהטמיע תיקונים. התנועה האיטית מאפשרת לחקור את הכוחות של התבנית ואת ה motion.
כוחני: ביצוע כוחני, היות וגורם להפעלת שרירים, תורם ישירות לחיזוק הגוף. בעת ביצוע כוחני של תנועה, חש המבצע כי הוא מתאמץ, עובד קשה, זהו אפקט פסיכולוגי שתורם להנאה מהאימון, ואמנם אכן אם מתמידים באימון כוחני, הגוף מתחזק, אך התנועה הכוחנית מחביאה בתוכה אימונים נוספים וחכמים יותר, כגון אימון יציבות, אימון על כוח הרטט ורצוי לנצל אימון כוחני בשביל לעבוד על אלמנטים אלו.
כבד: אופי תנועה כבד, הוא כזה שבו מכניסים את משקל הגוף לתנועות. באימון כזה עלינו להבין היכן לרכז את תחושת המשקל של התנועה, איפה מרכז הכובד שלנו, של היריב, אילו תנועות צריכות להיות כבדות ואילו לא, ומה ההבדל בין ביצוע תנועה מסוימת באופן כבד לאופן קל. באימון זה ניתן לעבוד על יציבות סטטית, כמו סלע. הבנות אלו משחקות תפקיד חשוב בהימנעות מהפלות והטלות. לדעת מתי ואיך להרפות ולהעביר את משקל הגוף הינה יכולת קריטית לכך.
קל: תנועה קלה דורשת שחרור. שחרור מאפשר מהירות ומשפר אותה. אימון קל תורם לשיפור מהירות התנועה, מהירות התגובה, מהירות התזוזה שלנו במרחב והתמודדות עם העובדה שגם בחוסר יציבות סטטית, טמונה יציבות דינמית. קלילות מאפשרת לתנועה להמשיך בלי לעצור, כמו רוח בנקיק, היא עוקפת מכשולים בלי להתבלבל בדרך.
זוויתי וישר: תנועה זוויתית וישרה משפרת את החדות, המיקוד והיכולת לקצר תנועה ארוכה באמצע הדרך ולהחליף כיוון בצורה מפתיעה.
מעגלי: אופי תנועה מעגלי מלמד לנוע ברצף, בלי לעצור. אנו לומדים לעקוף מכשולים ולא להיכנס דרכם. התנועה המעגלית מלמדת איך התנועה מתחברת וזורמת מתנוחה לתנוחה. זרימה זו היא המפתח להבנת ה motion, כך אנו למדים להפיק כוח בצורה נכונה. במקרים רבים התנועה המעגלית מחייבת לנוע כל הגוף כיחידה אחת, זהו קונספט חשוב ביותר, המוכר כ one unit body, והוא המפתח לפיתוח כוחות ו motion נכונים ואפקטיביים.
זורם: אופי תנועה זורם, הכוונה שכל תנועה מתחברת בצורה חלקה לתנועה הבאה, בלי קיטועים. אופי אימון זה מפספס דקויות רבות מאד, אבל מלמד אותנו לחבר את התנועות, לחוש את המשקל ולא לעצור.
מקוטע: אופי תנועה מקוטע, הכוונה היא שיש לבצע את התנועות בקיטוע, אפילו אגרוף פשוט לכאורה, ניתן לקטע ולפרק לכארבעה אגרופים שונים. אין הכוונה לביצוע תנועות רובוטיות ישרות, קצרות ותזזיתיות, אלא לשבירת התנועה לחיפוש תת-תנועות המרכיבות אותה.
7.4 הילוך קדמי ואחורי
לתבנית יש כיוון התקדמות מסוים, למשל, התנועה תהיה מלמעלה למטה, או אגרוף הנשלח קדימה. למעשה ניתן לבצע לרוב התנועות גם תנועה בכיוון ההפוך, לתנועה מלמעלה למטה, ישנה תנועה הפוכה מלמטה למעלה, האגרוף שנשלח קדימה, יכול להפוך למשיכה בכיוון ההחזרה.
תכונה זו חשובה ביותר גם בעת חיפוש אפליקציות בתבנית ובחיפוש אחר פיתוחי הכוח.
7.5 תנועות ארוכות וקצרות
התבנית מבוצעת באורך מסוים של כל תנועה, אך בפועל ניתן לבצע את התנועות בצורה ארוכה יותר או קצרה יותר. לכל אורך תנועה ישנן המשמעויות האפליקטיביות שלו וכן התאמה למרחק הלחימה. חשוב לא להתקבע לתבנית כתבנית, אלא לקבל אותה כקובץ דחוס.
לרוב מתאמנים בתנועות ארוכות, מה שנקרא, קלאסי, ארוך ופתוח, אבל זו רק צורה להתאמן על התנועה הטהורה ולחזק את הגוף והתנוחות. "סודות" רבים טמונים בקיצור או הארכת התנועות מחוץ לתבנית.
7.6 כוחות
במושג כוחות אני מתייחס לשני רבדים, הרובד הראשון מדבר על האופי הפיסיקלי של התנועה, וברובד השני אני מתייחס לתחושה האישית, לדמיון המודרך של התנועה. ע"י שימוש בהבנת הכוחות ניתן להבין את התבנית וללמוד כיצד ליישמה.
הרשימה הבאה היא רשימת כוחות בסיסיים שבאים לידי ביטוי בכל תרגילי פיתוח כוח ואפליקציות מורכבים יותר.
7.6.1 קפיץ
קפיץ אוגר אנרגיה בדריכתו, במצב של דריכה מקסימלית ישנה עצירה. כל האנרגיה האצורה בו, משתחררת ובנקודת השחרור המקסימלי גם המהירות הגבוהה ביותר. הגוף שלנו מסוגל לבצע תנועות רבות שמרגישות כמו דריכת קפיץ ושחרורו. שימוש נפוץ הוא בספיגת התקפת היריב ואז להשתחרר במהירות.
7.6.2 הצלפה
הצלפה כשמה כן היא, תנועה מהירה, ניתן להכניס משקל לתנועה זו וניתן לבצעה ללא משקל בקצה. הצלפה שלא מוכנס בה משקל בקצה, מתנהגת כשוט, כלומר המכה הולכת וחוזרת, על מנת לבצע תנועה זו מהר, יש להיות רפויים ומשחוריים, בנוסף יש להתרכז בהחזרה לא פחות מאשר בהוצאה, כמו באגרוף רוח, רק כך התנועה תהיה מהירה ומצליפה כמו שוט.
7.6.3 משקל
מיקוד כל המשקל בנקודה מסוימת, דימוי של פטיש, או חבל עם משקולת הם רק דוגמאות. עבודה עם משקל מחייבת רכות בתנועה, כשהגוף נוקשה המשקל לא ממוקד אלא מפוזר על כל הגוף. פה-ג'ינג (כוח מתפוצץ) מתקבל בין היתר ע"י מיקוד כל המשקל בנקודה אחת בתנועה אחת מהירה ובשחרור מידי לאחר מכן.
7.6.4 רטט
רטט מתחלק לשתי קטגוריות. הראשונה היא כאשר אנו רוצים להעביר רטט דרך גוף היריב. בצורת עבודה זו אנו נכה, למשל עם יד פתוחה, ובדמיון המודרך המכה תמשיך להדהד דרכו, מה שיקרה במציאות, המכה לא תהיה משטחית, אלא תחדור לעומק היריב, ותהדהד דרכו.
הקטגוריה השנייה היא הפעלת רטט ממשי, למשל רצף משיכות קטנות בתדר מסוים. אופי פעולה זה מאפשר להתנגד להתקשות היריב, לשבור הגנות ולזעזע את המערכת של היריב, לזעזע את עמוד השדרה ואת היציבות. חשוב לציין שרצף המשיכות הוא רציף, כל משיכה (או דחיפה וכדומה) ממשיכה מהמקום בו הקודמת נעצרה. לא חוזרים להתחלה אלא בהמשכיות.
7.6.5 מטוטלת
מטוטלת הוא עקרון בו התנועה מתנהגת כמטוטלת, המשקל מצוי בקצה, ונע מצד לצד. חשוב לציין שכמעט לא קיימת תנועה המנצלת מטוטלת שבה רק הידיים נעות כמטוטלת, לרוב על כל הגוף לנוע יחד, כמשקולת אחת, ורק בקצה התנועה מרכזים את כל המשקל באזור הפגיעה, לכן, גם מכת כתף יכולה להדמות למטוטלת, כמו אייל ניגוח הפורץ שער בחומה.
7.6.6 כיוונים מנוגדים
תנועות המאזנות אחת את השנייה, למשל יד קדימה ויד אחורה בו זמנית, או למעלה למטה, רגל אחורה ויד קדימה וכן הלא. התנועה המנוגדת יוצרת איזון בגוף ושומרת עליו בשיווי משקל (או במצב יציב), מבחינה פיסיקלית טהורה של מאזן וקטורי.
חשוב לציין כי התנועה לא חייב להיות סימטרית או דומה, למשל אגרוף קדימה ואחורה בו זמנית או אגרוף ומשיכה, תנועת חסימה עגולה יכולה לאזן תנועות תקיפה ישירה וזו רק דוגמה. התנועה הבו-זמנית לכיוונים מנוגדים עם שני חלקי הגוף (למשל ימין קדימה ושמאל אחורה) מאחדת את הגוף, ובכך התנועה נכונה יותר ואיכותית יותר.
7.6.7 ריק
ריק אינו ממש כוח, מדובר על העיקרון של ריקון הראש ממחשבות ותכניות, לתת לגוף להגיב אינסטינקטיבית. אנו לומדים ומתאמנים זמן רב כדי להטמיע אינסטינקטים שונים מאלו של האדם שאינו מתאמן באמנויות לחימה, אבל בסופו של דבר אין אנו רוצים לעצור ולחשוב, כי אין זמן לזה, אלא להגיב מהר, נכון וממוקד.
פן נוסף של השחרור ממחשבות מוכוונות, הוא היכולת לעבוד בקצב הטבעי של הקרב, כך מתעייפים פחות ומתאפשרת השתלבות בתנועות הצד שכנגד. אלמנט הקצב מורגש ביותר באימון לחימה עם מקלות לחימה פיליפינית למשל, המקלות מהירים, מהירים מהעין, ולכן אין אפשרות לעקוב במודע, חייבים לשחרר, בנוסף המקלות גם משמיעים צליל בפגיעתם זה בזה וכך נוצר קצב מוסיקלי כמעט בקרב.
7.6.8 גל
גל אינו בדיוק דימוי כוח אלא עקרון של יצור כוח. הגל יכול לבוא כפעימות (פולסים) או כגלים דחוסים (רטט), ויכול לבוא כגל רציף המשחרר את כל האנרגיה האצורה (מכנית, לא מטאפיסית) בו ביחידה אחת. הגל הינו דרך לשחרר אנרגיה אצורה, למשל דריכת קפיץ, אך השחרור יהיה בגל. הגל אינו רק דמיון מודרך, אלא תנועה פיסית של הגוף, של המפרקים. התנועה חייבת להיות משוחררת וחופשית. התנועה תחל מהכתף כשמדובר בתנועות ידיים, אך למעשה הכוח מתחיל להיות מופק מהקרקע דרך תנועה גלית ברגליים, אגן, גוף, כתפיים, מרפקים, מפרקי ידיים ומטרה. דחיסות הגל משתנה בהתאם לטווח בו עובדים. כשמכים על כריות, מכות אלו אינן מרשימות בחוזקן, אך על גוף חי המכה חודרת עמוק ומזעזעת את המערכת (למיטב הבנתי זה נגרם כיוון שכריות נועדו לספוג אנרגיה, ואילו גוף חי מהווה, ככל הנראה, תווך נוח למעבר הגל). ישנם סגנונות שניתן לראות בהם בצורה מובהקת את הגל, כמו טאי צ'י וסיסטמה. עקרון זה ישים גם לבעיטות, אגרופים ישרים, אגרופי הוק וכן הלאה.
הגל מתחלק לגל אופקי וגל אנכי.
גל אנכי קשור לתנועת ריצה, להתקדמות, למעלה למטה, וכן הלאה.
גל אופקי קשור לסיבוב האגן, לתזוזות הצידה ותנועה סיבובית, וכן הלאה.
כמובן שרוב התנועה תהיה שילוב (סופרפוזיציה) של הגל האופקי והאנכי.
7.7 קולות וצלילים
הנושא הבא רגיש במיוחד. רבים מאתנו, כולל עבדיכם הנאמן, מתביישים או לא אוהבים להפיק צלילים במהלך האימון או השיעור, במיוחד כאשר מעורבים אנשים נוספים.
לכל כוונה ישנו צליל שמתאים לה, לכל פעולה ישנו צליל המתאים ללוות אותה ומכיל את מהותה, לכן עלינו להתאמן עם הצלילים והקולות, ובשלב מאוחר יותר ניתן יהיה להפיק את ה"צליל" בצורה דוממת.
דוגמא קטנה הינה צליל המלווה תנועה רוטטת. למשל צליל הממממממממ כאשר ה ממממ מהווה רטט כשל חרב פוגעת, רטט כמו של קולן. הפקת הצליל מכניסה מהות של רטט לתוך הפעולה. הצלילים מתחלקים בחלוקה גסה לשניים, צלילים בתדר אחד נמשך, או פולס קצר וחולף. הנושא אישי ולכל אחד ישנם צלילים העוזרים לו להתמקד ולהעביר את הכוונה.
7.8 דימויים שונים ("אנרגיות" שונות)
לפעמים המילה אנרגיה, אינה מטאפיסית בכלל. כשמדברים על אנרגיה של מים, אדמה אש ואוויר, למשל. בסדרה המצוירת avatar: the last airbander, הגדילו לקשר אופי תנועה של סגנונות קונג פו מסוימים ליסודות פילוסופיים אלו. אני מתייחס לדימוי הנוצר כתוצאה מהאופי הפיסיקלי של ארבעה יסודות פילוסופיים אלו, וכיצד הוא מתבטא באופי התנועה.
למה הכוונה?
7.8.1 מים
למים ישנו אופי תנועה מסוים, הם מנצלים אנרגיית גובה פוטנציאלית, וממירים אותה לאנרגיה קינטית בתנועה במורד. המים זורמים ואינם נעצרים במכשולים כגון סלעים, במקום זה הם מתערבלים ועוקפים אותם, בנוסף הם נעים כגוף מסיבי השוחק את הערוץ בו הוא זורם וסוחף עמו כל דבר הנקרה בדרך. בסדרה אוואטאר, המים קושרו לסגנונות הטאי-צ'י, סגנון פנימי שבו ישנו דגש רב על תנועה כגוף אחד.
ניתן לייחס את דימוי המים גם לסגנונות הנינג'וטסו, ולמעשה לכל סגנון המדגיש השתלבות בתנועת היריב וניצול תנועה מעגלי סביב המתאמן, שבו התנועה אינה נעצרת, לרוב כיוון התנועה יהיה מלמעלה למטה.
7.8.2 אדמה
אדמה כבדה, אינה נעה ממקומה (בצורה לוקאלית) וכשהיא אכן נעה, הנזק עצום – רעידות אדמה, התפרצויות געשיות, גלישת קרקע, בולענים וכן הלאה. בסדרה אוואטאר, הקישור בוצע לסגנון ההונג-גאר, סגנון חיצוני, כוחני, שיש בו דגש על קרקוע ועבודה קשה. הדימוי לסלע, המפיל את כל מסתו בבת אחת מפתיעה בלי פשרות.
7.8.3 אוויר
אוויר יכול להיות הרסני, הכוח המניעה לתנועת האוויר, הינו הפרש לחצים, אם מדובר בקנה מידה גלובלי, ברוח מקומית, או בכוח העילוי המחזיק מטוסים בשמים, אם מדובר ברוח קלילה ונעימה, או בסערות על סוגיהן הרבים. לרוחות ישנו כוח עצום ומפתיע, ונזקי אוויר אינם משאירים משקעים משל עצמם, להבדיל מאסונות הקשורים במים אדמה או אש. כוח נוסף שהינו השפעות אוויר, הם פיצוצים, הנובעים מהבדלי לחץ. פיצוצים אלו הינם מהירים ומפתיעים.
בסדרה אוואטאר קושר האוויר לסגנון הבא-גואה, סגנון שבו ישנה תנועה מעגלית רבה של המתאמן סביב המטרה.
בכללי, הדימוי משויך לאופי תנועה כשל טורנדו הנע ממקום למקום בלי להיעצר ומצד שני כמו רוח קלילה שאינה מתנגדת, ובהתקלה במכשול אין בעיה לשנות כיוון ולהתגמש במסלול, כמו באגרוף השיכור. שינויי מיקום מהירים, זריזות מרחבית גבוהה, חוסר עצירה ודרכים לא שגרתיות לעבור מכשולים הם המאפיינים העיקריים של תנועה בדימוי האוויר.
7.8.4 אש
אש היא לא יותר מגזים לוהטים, ובלי חמצן אין אש. אש פורצת, מתפרצת ומשאירה נזק רב ובולט, היא מתחילה פתאום וקשה לכבותה.
בסדרה אוואטאר, קושרה האש לסגנון לחימה סיני צפוני, קופצני, המכיל בעיטות רבות, מכות לטווחים ארוכים. אלו הם כולם אלמנטים של כוח מתפרץ, ופא-ג'ינג, וכמו האש, כשאין כושר לב ריאה המסוגל לתמוך בסגנון לחימה כזה לאורך זמן, מתעייפים מהר, אך הנזק הנגרם מלחימה קלילה במהותה, שאינה הולכת כוח בכוח, אלא זריזות ושינויי מיקום יכול להיות גדול מנזק כוחני.
7.8.5 דימויי בעלי חיים
בעולם אמנויות הלימה הסיניות נוטים להתמש בדימוי בעלי חיים, כדי לחכות תנועה או לחכות את רוח החחיה מאחחורי התנועה. למשל, עגור נע בתנועה קלילה ופתוחה, אבל כנפיו מכות בכובד. הטיגריס אגרסיבי ומאוד מאד בתנועתו, מסיבי, ומשתמש בטלפיו כי לנעוץ ולתפוס, גמל השלמה חחומק ומסיט, נכנס ויוצא במהירות. הרעיון הוא להתאמם בעזרת הדימויים האלו כדי לשפר את מאגר הכלים שלנו, כיצד לנוע, איך לפעול, ואיך לעשות. למשל, כנפי העגור הן השראה לסגירה ופתיחה של הידיים, תוך מכה כבדה עם להבים הידיים. מהטיגריס נלמד לתפוס ולמשוך עם כל הגוף, ושינוי כיוון חזרה מעלה אל תוך מרכז המטרה.
7.8.6 סיכום דימויים
כמובן שבסופו של דבר כשנלחמים, אין אפשרות להתרכז בדימויים השונים וכמובן שאין להתקבע לדימוי מסוים. הרעיון באימונים הוא לסגל לעצמנו את היכולות ואופיי התנועה כולם, לדעת לעבור ביניהם בהינד עף-עף ולהתאים את עצמנו למצב.
Comments