פרק 9 – אפליקציות ולחימה

9.1 מחקר

אני אציג את הגישה הנוחה לי לצורת המחקר, זו אינה הצורה האידיאלית, כי אם הצורה הנוחה לי (2010).

אסטרטגיה ->  טקטיקה -> טכניקה -> תבנית -> תנועה -> מהות -> פיתוח כוח -> טכניקה -> טקטיקה -> אסטרטגיה

גישה אחרת בה אני נוקט אף יותר נכון להיום (2024) תנועה טבעית ->מהות -> פיתוח כוחח -> אסטרטגיה -> טקטיקה -> טכניקה -> תבנית -> תנועה

למה הכוונה? כדי לשפר את היכולת הלחימתית שלנו, עלינו לבצע מחקר. לכל אחד ישנה גישה שונה למחקר. המחקר נועד כדי למצוא אפליקציות, להבין אותן, לשפר אותן ולבצע אותן. יעוד נוסף למחקר הוא שיפור הלחימה בלי קשר לאפליקציות. הרבדים של המחקר הם:

אסטרטגיה, זוהי התשובה לשאלה "מה", מה רוצים להשיג, אם זו הכנעה, הפלה, לפיתה, וכן הלאה.

טקטיקה, זוהי התשובה לשאלה "איך", איך נבצע את מה שהחלטנו באסטרטגיה.

טכניקה, אחרי שהחלטנו מה ואיך אנו רוצים לבצע, צריך לבחור כלי עבודה, זוהי הטכניקה.

תבנית, אחרי שמצאנו את הטכניקה, צריך למצוא אותה בתבנית, בצורתה המסורתית.

תנועה, תנועה מסוימת יכולה להתגשם במספר תבניות, אך בכל פעם באופי שונה, עלינו להבין את האופנים השונים הללו ולנתח אותם.

מהות, במחקר התנועה עלינו להבין את מהות התנועה, את הרוח של התנועה, את הטכניקות הרב תכליתיות המכילות בחובן  את כל האפשרויות, האפליקציות, אופני התנועה - וכן הלאה - של התנועה.

פיתוח כוח, לכל מהות ישנם תרגילים שנועדו לפתח את הכוח המצוי במהות, לזקק אותן ולהעצים אותן. זהו האימון המאפשר לבצע one inch punch בשלב מתקדם יותר. תרגילי פיתוח הכוח, למרות האופן הבסיסי שלהם, הם עדיין בעלי אופי אינדיבידואלי, תרגיל שיתאים לאדם אחד לאו דווקא יתאים לאחר.

9.2 אופני לימוד אפליקציה ועקרונות קרביים באפליקציה

אפליקציות הן דרכי פעולה, הן לא בהכרח תרגילים קרביים הניתנים לביצוע אחד לאחד בקרב אמת, אלא פירוש קרבי של תנועות מהתבנית, או של רעיונות שלא בהכרח לקוחים מתבניות. האפליקציות הן כלי ללימוד חיבור תנועות, לימוד זרימה והתמודדות עם מצבים, כלי הבודק מה אפשרי ומה לא. למעשה כל רעיון ולא משנה מה מקורו (תבנית או לא), שרוצים לבדוק איך הוא עבד על בן אדם אחר, הופך לאפליקציה, בכלל זה כל אימוני הבריחים למיניהם וגם אם האפליקציה אינה יישמה בקרב, חשוב ללמוד ממנה את העקרונות המופיעים בה.

עקרונות קרביים באפליקציה

כשלומדים או מלמדים אפליקציה, לדעתי לא כל כך חשוב לשים לב לתנועה, אלא לעקרונות הנלמדים, למשל בהטלות, מיקום מרכזי הכובד של המטיל והמוטל, תנועת רגליים מיקומים במרחב, נקודות מגע וכן הלאה, העיקר הוא העקרונות שניתן ליישם באלפי דרכים שונות ולא רצף התנועות.

במילים אחרות (לשם הדגשה), העקרונות הם הדבר החשוב ביותר שניתן להפיק מהאפליקציות, שכן לא באמת אפשרי לזכור אין ספור רצפים, שרק יד הדמיון והסיטואציה מגבילה את מספרם וגם אין צורך אמיתי בכך, הרי המציאות תפתיע אותנו בכל מקרה.

את האפליקציות ניתן לחלק לקטגוריות, כדלהלן:

9.2.1 אפליקציה קלאסית 

הסיטואציה סטטית ברובה, המכה ארוכה ונשארת (לא מחזירים את היד או הרגל), משתפים פעולה עם מבצע האפליקציה ומשתדלים לא להפריע. התנועה לא מחייבת מהירות אלא דיוק בתנועות. זהו מצב ללא דרגות חופש.

אפליקציות אלו מלמדות תנוחות, עקרונות, טווחים, יציבות ושיווי משקל, ביצוע קוזושי ורעיונות קרביים.

זוהי הדרך בה נלמדות האפליקציות בדרך כלל, לקטגוריה זו ניתן גם להכניס את תרגילי הזוגות. באמנויות לחימה כמו "נינג'וטסו", הקאטות הן למעשה תרגילי זוגות, תרגילים אלו הם למעשה אפליקציות קלאסיות.

סוג זה של אפליקציות הינו הדרך להתחיל ללמוד. תלמיד מתחיל שאינו יודע לנוע ולזוז צריך את המסגרת המוגדרת היטב של האפליקציה הקלאסית ורק ע"י תרגול אפליקציות רב (ועבודת זוגות חופשית) הוא ילמד לחבר את תרגילי הבסיס ויתחיל ללמוד לנוע.

בצורת תרגול, אימון ולימוד זו, רצוי להקפיד על הדקויות והקטנות, על עמידות, על זוויות, פוזיציות, טווחים, הבדלים בתנועות ונקודות הפגיעה.

9.2.2 אפליקציה קוואזי-קלאסית 

באפליקציה הקוואזי-קלאסית (כמו-קלאסית) ניתן לקחת את האפליקציה הקלאסית ולשחרר בה אילוצים ולהוסיף דרגות חופש ואלמנטים מציאותיים. שחרור האילוצים והוספת דרגות החופש מאפשר לשני הצדדים לתרגל בצורה דומה יותר למציאות, בה כל צד יכול להפתיע את היריב, לחדש ולגוון בתגובות. צורת אימון זו מנסה ליישם את העקרונות הנלמדים באפליקציה הקלאסית, לחדד את הכלים ואת ההבנה ולבחון אותם בתנאים פחות סטריליים, עם זאת, מגבלות התרגיל המקורי עדיין תקפות ועוזרות לשמור על תלם מסוים של תרגול, כך ישנו תרגול של עקרונות ספציפיים בלי להשתולל ולאבד את מטרת השיעור.

חשוב להדגיש כי ניתן לבנות אפליקציות קוואזי-קלאסיות העומדות בפני עצמן ללא צורה קלאסית, אפליקציה שמההתחלה מדמה יותר טוב מצב קרבי.

הנה מספר דוגמאות לאלמנטים השונים וההשפעה שלהם על קצה המזלג (כמובן ניתן לשלב אלמנטים, וגם, ההשפעות לא בלעדיות לכל אלמנט):

התנגדות למניפולציה, הצד שעליו מבצעים את התרגיל, את המניפולציה, מפעיל התנגדות כלשהי ובכך מאלץ את המתרגל להבין את מגבלות הטכניקה, את דרכי ההתגברות על הקושי או המשכים אפשריים אחרים.

ניסיונות חמיקה, בדרגת חופש זו, מנסים לבצע חמיקה מהבריחים ומהמניפולציות שמנסה להפעיל המתרגל.

ניסיונות לפעולות נגד, במקרה זה הצד שעליו מבוצע התרגיל, לא רק מתנגד אלא גם מנסה לבצע פעולות נגד, כמו מכות נגדיות ובריחים נגדיים.

התקפה ריאליסטית, התקפה ריאליסטית תבוצע לרוב באפליקציות שאינן מבוססות קלאסית, שכן צורת ההתקפה תהיה דומה למציאות, כלומר התוקף יתקיף וימשוך את האיבר המכה חזרה, המהירות תהיה גדולה יותר, המכה יכולה להיות מפתיעה ביעדה או שתבוצע הסחה (כמו יד שמכסה את שדה הראיה). לרוב דרגת חופש זו תקרב את התרגיל לרמה של זרימה מלאה וקרב חופשי, אך עדיין תשמר מסגרת המתקיף והמותקף.

הפרע לקוזושי והתייצבות, אפשור דרגת החופש הזו, יפעיל קושי רב על מי שינסה לבצע הפלה והטלה, שכן תופעל התנגדות לפעולת ההוצאה משיווי המשקל (קוזושי) והצד המופל/מוטל ינסה להתייצב.

9.2.3 אפליקציה ממצב מדמה אמיתי, סיטואציות 

תרגול סיטואציות מאלץ להכיר במציאות, כי ישנם אנשים שרוצים להיכנס לקרב ללא כל סיבה אמיתית, למשל הליכה והתקלות כתף אל כתף ואז צד אחד תוקף במפתיע באלימות חסרת פשר.

מדובר בהעמדת מצבים המדמים היתקלויות, מקרים ותגובות (בשפה צבאית) ודימוי של מנטאליות רחוב. הדגש הוא שאין לאמץ מנטאליות זו, אבל חייבים להכיר בקיומה ולהיות מוכנים.

ישנן אמנויות לחימה ושיטות לחימה שמאמצות צורת אימון זו בצורה משמעותית, לדוגמא, "קרב מגע" הישראלית.

לתרגול זה ישנו צד שלילי מאד, ניתן בנקל לפתח קו מחשבה נוירוטי ומפוחד שבו רואים רק אויבים סביבנו. עלינו להימנע מזה, נכון שיש מצבים שבהם עדיף ורצוי להיות דרוך ומוכן ולחשוב כצייד (12.8), אפילו אומר שכדאי תמיד לשמור על מודעות מסוימת לסובב ולסובבים אתכם, אבל במרבית הזמן אין צורך ביותר מכך.

 זכרו: שהייה במנטאליות "הצייד" ללא צורך מזיקה לנפש ועלולה לעשות מכם טיפוס לחוץ, אלים, בריון מסוכן, אנטי-חברתי ובודד!

9.3 טכניקה אוניברסלית רב תכליתית ופיתוח כוח

טכניקות רב תכליתיות, נקראות גם טכניקות אוניברסליות כיוון שמדובר בתנועות טבעיות המתאפשרות לביצוע ע"י גוף האדם.

טכניקות אלו מהוות את הבסיס התנועתי הפיזיולוגי של גוף האדם ובכך מהוות גם את התמצית התנועתית לטכניקות הלחימה השונות. 

בבואנו לבצע אפליקציה קרבית, האפליקציה מורכבת לרוב משילוב של מספר טכניקות רב תכליתיות ומכות .המעבר הרציף בין הטכניקות הרב תכליתיות מאפשר ללוחם להשתנות ולזרום בזמן ביצוע האפליקציה הקרבית . לא רק בעת לימוד אפליקציות, אלא גם בעת קרב מתרחש מעבר בין הטכניקות הרב תכליתיות באותו אופן בדיוק, אבל מאולתר (או מחושב בפרק זמן קצר ביותר).

מלבד המכה עצמה, מרבית התנועה היא גרסה ארוכה או קצרה של טכניקה רב תכליתית.

זרימה היא למעשה מעבר חלק בין טכניקות רב תכליתיות אלו וחיבורן בלא תכנון מוקדם. חשוב לציין כי טכניקות אלו אינן עומדות בפני עצמן ויש לחברן לכלים הבסיסיים המוזכרים בפרק 8.

בפועל מחברים יחדיו טכניקות ידיים, רגליים, תנועת גוף, מכות בסיס, כוחות ודימוים שונים (7.6 , 7.8) על מנת להפוך את הטכניקות לאפקטיביות ויישומיות בקרב.

בזמן האימון, נסו להפעיל כוחות ודימויים שונים עבור כל טכניקה אוניברסלית, אימון שונה יוביל ללימוד והתפתחות שונים.

9.3.1 טכניקות רגליים

הטכניקות הרב תכליתיות של הרגליים הם המחוגה, הליכה קדימה, הליכת בטלנים, עמידות בכלל ועמידת הלאו-מא על כל מעבריה ודרכי השימוש בה בפרט, הנפות 6,3,7 , הבעיטות השונות (כולל בירכיות) וריצה (במיוחד ריצות ספרינט וקטעי האצה).

9.3.2 עקרונות טכניקות ידיים

עקרון השמינייה /עקרון האינסוף (8.3), סמל האינסוף  או שמיניה 8 זהו עיקרון התנועה ההמשכית, תנועה שאינה עוצרת.

עימדו בשיזן טאי (8.2.9), הניפו יד בצורה חופשית, כך שהמשקל בקצה, בצורה שתצייר את סמל האינסוף באוויר, נסו לצרף את היד השנייה ותראו מתי התחלופה בין הידיים מתאימה.

זוהי תנועה בסיסית שממנה ניתן להפעיל כלים רבים, אגרופים, ידיים חשופות, תפיסות, משיכות, פיתוח כוחות וכן הלאה. ניתן לבצע שמינייה זו גם בעמידת גונגבו על הצד וגם בעמידה קרבית יותר, בה הרגל האחורית מצמצמת טווח אל הקדמית, כמובן שישנה החלפת כיוון דרך האגן, במקרים בהם לא עומדים בשיזן טאי. שימו לב כי כל האגרופים והמכות המכות ב 45 מעלות מלמעלה למטה או למטה למעלה הן ואריאציה של השמינייה.

עקרון יד רודפת יד, עקרון התנועה בו שתי הידיים מבצעות תנועה דומה, לעתים התנועה הדומה תהיה זהה ולפעמים הפוכה, למשל, אגרופי ווינג צ'ון הם תנועה זהה, אבל בהטיה של 45 מעלות וידיים פתוחות, התנועה כבר לא זהה. אגרופי לאופרד הם תנועה הפוכה (פתיחה וסגירה). התנועה יכולה להיות שונה אבל משלימה, כמו מכת פטיש (יד תופסת, יד שוברת).

עקרון זה פועל ביחד עם עקרון השמינייה.

עקרון ה"בו-זמניות", לפי עיקרון זו התנועות מבוצעות בו-זמנית גם אם התנועה ניגודית וגם אם באותה המגמה (יד מושכת - יד דוחפת, צד דוחף - צד מושך, עליה – ירידה, וכן הלאה). בו הזמניות מייצרת יציבות וייצור כוח נכון, תוך הכנסת הגוף מאחורי התנועה.

9.3.3 טכניקות ידיים

סיבובי ידיים לפנים (מעגל אנכי ניצב למישור הגוף), פשוט סיבובי ידיים לפנים, שתי ידיים יחד, יד רודפת יד, יד מאוגרפת, להב מוביל, יד פתוחה.

סיבובי ידיים לאחור (מעגל אנכי ניצב למישור הגוף), פשוט סיבובי ידיים לאחור, שתי ידיים יחד, יד רודפת יד, יד מאוגרפת, להב מוביל, יד פתוחה.

כמובן ניתן ואף רצוי לבצע יד קדימה יד אחורה.

סיבובי כתפיים עם מרפקים לפנים, זרוע מקופלת בתצורה של מכת מרפק. סיבוב מהכתפיים, רצועת הכתפיים, הרגליים והאגן (מכל הגוף למעשה) קדימה. שני מרפקים יחד או יד רודפת יד.

תנועת האגן היא קריטית, התרגיל מלמד לנוע ביחד עם כל הגוף ולהפיק כוח ותנועה מהאגן.

סיבובי כתפיים עם מרפקים לאחור, אותו הדבר כמו סיבובים קדימה, רק לאחור.

סיבובי מרפקים פנימה והחוצה, סיבוב האמה סביב המרפק. יד מאוגרפת ויד פתוחה.

סיבובי מפרק היד פנימה והחוצה, סיבובי מפרק כף היד פנימה והחוצה. זוהי תנועה משתחלת בסיסית לתפיסות ומניפולציות.

תנועת שחיית חזה, עמידת שיזן טאי וביצוע תנועות של שחיית חזה. שתי ידיים מושטות קדימה, ישרות וכפות ידיים סוגרות זו מול זו, פתיחה של הידיים כשהן ישרות עד ל 90 מעלות ביחס לגוף וכפות ידיים פונות החוצה, סגירת הידיים אל הגוף ושליחתן חזרה קדימה.

תנועת סגירה/דחיסה, דמיינו שיש לכם בוכנה או קפיץ בין הידיים ואתם דוחסים אותם בין כפות הידיים. הבוכנה (או הקפיץ, תלוי בצורת הדחיסה) מקבילה לקרקע בגובה הסרעפת במרחק של אגרוף קצר מהבטן.

משולש, שיזן טאי, ידיים פתוחות בצדי הירכיים. מעלים את הידיים מהר למעלה, כך שהן מצטלבות באמות או יוצרות קדקוד של משולש עם האצבעות בגובה הפנים. הורדה מהירה חזרה למצב התחלתי.

למעלה למטה יד כנגד יד, שיזן טאי, יד אחת מתוחה למטה, כף יד פונה לקרקע, יש שניה מתוחה למעלה, כף יד פונה לקרקע. מתחילים לדחוס את היד העליונה למטה (אנכית) בו זמנית מורידים משקל למטה בדימוי וע"י כפיפת הברכיים (עד כ 110 מעלות בברך), כשהיד מגיעה לגובה העיניים מתחילים להעלות את היד התחתונה מעלה, גב היד למעלה ושורש היד מוביל את התנועה, בו זמנית מתחילים ליישר את הברכיים. המצב הסופי הוא גוף ישר ומתוח, ידיים הפוכות ממה שהיו בהתחלה.

למעלה למטה שתי ידיים, מתחילים בעמידת שיזן טאי, גוף ישר, ידיים מתוחות למעלה, כפות ידיים אל הקרקע. מורידים את שתי הידיים בו זמנית למטה, תוך הורדת כל המשקל בכפות הידיים וכיפוף הברכיים. ההורדה מתבצעת או בדחיסה ישרה או בתנועה מעגלית. ההורדה של הידיים עד גובה הברך, כף יד פונה לקרקע כל הדרך. ניתן לעשות מהיר או איטי, העיקר להוריד את המשקל.

מעגל אופקי יד אחת פנימה והחוצה (כולל אגן), עמידת שיזן טאי. מציירים מעגל אופקי (מקביל לקרקע) עם יד אחת בגובה הסרעפת, כף יד פונה לקרקע או למעלה. המעגל מבחוץ פנימה או מבפנים החוצה ומכילה תנועת אגן מעגלית.

לתנועה זו ישנה גם אופציה של שתי הידיים יחד, בתצורת יד רודפת יד (אחת פנימית והשנייה חיצונית. כפות הידיים לקרקע או למעלה בכל תצורה אפשרית, כל צירוף מלמד אופי תנועה שונה).

מעגל 45 מעלות יד אחת פנימה והחוצה (כולל אגן), כמו המעגל האופקי, אבל מעגל זה נמצא במישור המוטה ב 45 מעלות לקרקע ולאנך מהקרקע.

מעגל 45 מעלות שתי ידיים, שתי ידיים מבצעות יד רודפת יד, תנועה כנגד תנועה.

מעגל אופקי שתי ידיים פנימה והחוצה, כמו מעגל אופקי עם יד אחת, אבל שתי הידיים מבצעות תנועת מראה (לא יד רודפת יד). או שתיהן במעגל פנימה או החוצה. תצורת כף יד פונה למעלה וכף יד פונה מטה מלמדות תנועות שונות. בתנועה זו האגן אינו זז מהמקום ואינו מבצע תנועה מעגלית שכן הוא מאוזן ע"י התנועה הסימטרית.

מעגל אנכי מקביל למישור הגוף יד אחת למטה-למעלה ולמעלה-למטה (כולל אגן), מישור המקביל למישור הגוף וממוקם קרוב לבטן והחזה.

פשוט לבצע מעגלים מלמטה-למעלה או מלמעלה-למטה (שימו לב שהתרגיל מכיל את חסימת ה S כולל המרכזית התחתונה והמרכזית העליונה בהתאמה). כאשר מבצעים זאת עם יד אחת האגן משתתף בתנועה מעגלית, כאשר מבצעים בשתי ידיים, האגן לא זז.

פשיטת ידיים לצדדים וסגירה, שיזן טאי, ידיים בגובה החזה, כפות ידיים פונות אל החזה. פושטים את הידיים לצידי הגוף עד שהיד לחלוטין מקבילה לגוף (מוכלת במישור הגוף). ממצב זה יש לתרגל גם החזרה למצב התחלתי. ניתן לבצע יד אחת בלבד, ואז ישנה הכנסת אגן בתנועה, או שתי ידיים בו זמנית ללא הכנסת אגן. ניתן לתרגל מהירויות, משקלים ודימויים שונים.

הנפה 11(החלק של היד – קישור בין מעגל אנכי ניצב לאופקי) (8.5.11), תנועת היד בהנפה 11 קושרת ומחברת את המעגל האנכי הניצב למישור הגוף (סיבובי ידיים), עם המעגל האופקי. תנועה זו מכילה טכניקות רבות של כניסה לבריחים, חמיקה ומניפולציות לרוב.

סגירה הצלבה פתיחה, סגירת הידיים ע"י הצלבת האמות (כפות ידיים בגובה הפנים) ופתיחה ע"י הפרדת הידיים תנועה כנגד תנועה.

קערת המרק, זהו תרגיל שניתן לבצע ביד אחת, יד רודפת יד או שתי ידיים ביחד. התרגיל דורשת תנועה עם כל הגוף, המכתף, המרפק והיד ביחד. ניתן לבצע אותו לכיוון המפורט או לכיוון ההפוך.

עמדו בשיזן טאי ודמיינו שעל כף ידכם מונחת קערת מרק. עכשיו תוך כדי תנועה סיבובית (ולמעשה מציירים שמיניה מעוותת) יש להעלות את הקערה אל מעל הראש ולהמשיך את התנועה עד שחוזרים למצב ההתחלתי. חשוב להקפיד כל העת כי המרק לא נשפך מהקערה (כף יד פונה מעלה בכל עת).

מעגל אנכי במרכז הגוף, מדובר בתנועה במישור העובר בניצב לגוף דרך הסטרנום.

תרגיל 1) תנועת גלגל כמו באגרופי ווינג צ'ון, בה הידיים כמו מסובבות דוושות אופניים, יד כנגד יד. מרפקים למטה, כמעט ניצבים לקרקע. על תנועה זו ניתן להלביש טכניקות רבות כמו תפיסות נמר, יד פתוחה וכדומה.

תרגיל 2) כמו תרגיל 1, אבל המרפקים פונים החוצה, מקבילים לקרקע.

תרגיל 3) עמידה בסאן טי, העבירו משקל לרגל האחורית, תוך דימוי של כדור ענק המצוי בידיכם. בדימוי, הידיים שלכם מלטפות את הכדור מלמעלה, אליכם ולמטה. בשלב זה המשקל מתחיל לעבור קדימה ומתבצע מעבר לתוך גונגבו, תוך ליטוף הכדור מלמטה קדימה ושוב למעלה. (התרגיל חשוב ביותר למשיכות)

תרגיל 4) כמו תרגיל 3 אבל סיבוב בכיוון ההפוך.

כנפי הפרפר, עימדו בשיזן טאי. התכופפו מטה, העבירו משקל לעקבים, ובצעו פעולת לסגירה עם הזרועות (כמו חסימת S אמצעית עם אצבעות מטה. שתי הידיים יחד עד שהן מוצלבות באמות), ממצב סגור זה בצעו מתיחה של הגוף לאחור, העבירו משקל לקצות אצבעות והרימו עקבים באוויר, תוך כדי הידיים מבצעות היפוך ותנועת פתיחה לצדדים (גב כף היד מוביל עד שהזרועות לצדי הגוף, כמו מכות לגובה המותן, מרפקים מקופלים בזווית קהה).

תרגיל זה בא לידי ביטוי גם בתנועה הראשונה לאחר הפתיחה בתבנית "באק-הוק קיון" כפי שנלמדת ב"דרכים לזרימה" ובתנועת היפוך הבריח בתבנית "צ'ן לין קיון". בכלליות כל תנועות היפוך היד מובעות בו.

9.3.4 פיתוח כוח

פיתוח כוח לטכניקות מתבנית, המורה שלי פיתח תרגילי פיתוח כוח לטכניקות רבות הלקוחות ישירות מהתבנית. טכניקות אלו תורמות ישירות להעצמת האפליקציות והתנועות מהתבנית, והבנתן.

פיתוח כוח לטכניקות רב תכליתיות, תרגילים פיתוח הכוח של הטכניקות הרב תכליתיות הן הטכניקות עצמן, אבל על מנת ללמוד להפיק את הכוח נכון, יש להפעיל את כל הכלים המופיעים בפרק 7, לחקור וללמוד את כל הדרכים השונות עבור כל טכניקה רב תכליתית.

רק מחקר אישי יוכל ללמד אותנו על כל טכניקה ואיך היא מתאימה לכל אחד אישית, איך לשלב אותה עם טכניקות אחרות ובאיזה דימוי להחזיק בראש בכל אימון, ישנן טכניקות שלא מתאימות למשל, לדימוי הקפיץ, אך כן מתאימות לדימוי המשקל, ולהיפך, או למשל העובדה כי לא כל טכניקה מתאימה לעקרון המטוטלת וכן הלאה.

חשוב להבין כי שילובי הטכניקות הוא אינסופי, אבל חשוב ביותר להתאמן, אפילו בצורה אקראית על חיבור, למשל, טכניקות ידיים ולאו-מא ביחד, שילובים אקראיים אלו יובילו להתפתחות הזרימה בקרב ולימוד הפקת הכוח הנכון שלהם ישפר את האפקטיביות.

כמו כן חשוב לזכור כי גם למכות עצמן ניתן לפתח את הכוח, המיקוד והמהירות, וזאת על ידי אימון על הבסיס.

9.4 עקרונות קרביים 

עקרונות קרביים הם המהות החשובה ביותר שעלינו ללמוד מהאפליקציות והקרבות החופשיים. להלן מספר עקרונות ורעיונות הבאים לידי ביטוי באפליקציות ובקרב ויש לתת עליהם את הדעת בכל עת. כמובן שזו אינה רשימה סגורה ועל כל אחד להפיק כמה שיותר לקחים ורעיונות, אלו רק העיקריים:

9.4.1 מעגל פנימי וחיצוני

עימדו בשיזן טאי, הרימו ידיים לגובה כתפיים-חזה, הצמידו אצבעות כך שכפות הידיים פונות אליכם וקפלו מרפקים, כך שנוצר מעין מעגל. זהו המעגל הפנימי שלכם. כשאומרים להיכנס פנימה, הכוונה היא להיכנס למעגל הזה.

מהמצב הקודם פשטו ידיים לצדדים ולאחור עד שהן כמעט נוגעות זו בזו מאחורי הגב העליון, מושטות וישרות. זהו המעגל החיצוני.

המעגל הפנימי שלנו הוא האזור בו אנו יכולים להפעיל מניפולציות על היריב. האזור החיצוני שלנו, הוא היזור שנעדיף להכות בו מכות פתוחות וארוכות ולא להשאיר בו את היריב. בקרב מול יותר מיריב אחד, סיכוי גדול להכות לכיוון המעגל החיצוני.

להבדיל מהנאמר לעיל, לא בהכרח נרצה להישאר במעגל החיצוני של היריב, ישנם דברים רבים הניתנים לביצוע דווקא מבפנים.

מהמעגל הפנימי ניתן לבצע הכרעה ע"י מכה מהממת, אך קשה להשתלט על היריב, אם רוצים להשתלט בלי נזק חמור מידי ליריב, לרוב חייבים להגיע למעגל החיצוני שלו.

כמובן המיקום שהכי רצוי להגיע אליו הוא:

מאחורי היריב וקצת לצדו, כלומר, חלק האחורי של מרכז האגן שלו (הזנב, אם תרצו) צמוד למותן שלנו, כך אנו מוגנים מנגיחות לאחור, מהטלות ומשחקי מרכז כובד, בעוד שלנו שליטה מלאה על היריב. הוא במרכז המעגל הפנימי שלנו ואנו בנקודה הכי קשה לגישה במעגל החיצוני שלו.

באותו אופן, גם לחבורת תוקפים ישנו המעגל הפנימי, בין התוקפים, והמעגל החיצוני, מחוץ לתוקפים. לפי מאסטר סו דונג צ'ן, בעת התקלות מרובת משתתפים, תמיד נשאף לצאת למעגל החיצוני ולהשתמש בתוקפים כקיר, כמגן אנושי ולהפנותם אחד נגד השני.

9.4.2 איזורי הסכנה לפי מאסטר סו דונג צ'ן

מלבד החלוקה למעגל פנימי וחיצוני, ניתן לחלק את המרחב סביב אדם לארבעה אזורים. החלוקה נעשית ביחס ליריב ומכאן יש להשליך לגבי עצמנו:

אזור 1,  בין 45 מעלות ל 45 מעלות קדימה בין הידיים. זהו האזור בו היריב מכה ישר, לא נרצה להיות באזור זה שכן הוא אזור של התנגשות. שני הצדדים מכים ונפגעים במידה שווה. הרעיון הוא לא להיפגע יותר מידי. יש לשהות באזור זה מינימום זמן אפשרי.

אזור 2, בין 45 ל 135 מעלות בצד הפתוח. באזור זה ליריב שליטה רבה על הנעשה ולכן גם בו מסוכן לשהות, למעשה המעבר בין אזור זה לאזור 1 הוא מידי. שני האזורים האלו עונים להגדרת המעגל הפנימי.

אזור 3,  בין 45 מעלות ל 135 מעלות בצד הסגור, באזור זה ליריב שליטה מועטה יחסית ולכן נרצה להגיע למקום הזה. אזור זה מצוי במעגל החציוני בו לנו יש שליטה רבה יותר מאשר ליריב.

אזור 4, מאחורי היריב 135 ל 135 מעלות. כמובן שבמקום זה הקרב יוכרע לטובתנו בסבירות גבוהה (אם לא נעשה טעות חמורה או הברקה מדהימה של היריב).

9.4.3 אגרוף ישיר / לא ישיר

אגרוף ישיר ולא ישיר (indirect punch) הם מושגים המתייחסים לגישה אל היריב.

אגרוף ישיר, הכוונה היא לגישה גלויה אל היריב. לא משנה אם מדובר במכה, או מניפולציה, אלא על הגישה של הלוחם. לוחם שמסתער ישר למטרה משתמש באגרוף ישיר. שוטו קאן קרטה, מהווה סגנון ישיר, דוגמא למכה ישירה הוא אגרוף רגיל לפנים. לרוב קשור לאזור הסכנה הראשון.

אגרוף לא ישיר, בגישה זו הלוחם מבצע הטעיות, עיקופים, הסתרות והסתננויות אל היריב. ישנן שיטות שלמות המבוססות על עקרון זה, כמו הבא-גוואה, דוגמא למכה לא ישירה הוא האגרוף הקצר השמיני (8.27.17).

לרוב, מי שאינו מורגל ואינו מכיר אגרוף לא ישיר, יתקשה מאד להתמודד מול סגנון לחימה כזה, מניפולטיבי, מתחכם על גבול הרמאות. לרוב קשור לאזור הסכנה השלישי.

9.4.4 הצלבה, שניים על אחד, ניתוק מגע, הגנה התקפה, החלקה פנימה (לפי מאסטר סו דונג צ'ן)

הצלבה, הנו מונח של מאסטר סו דונג צ'ן, כך גם יירוט. הרעיון הוא כי בטווח בינוני, הטווח של אמנויות הלחימה, נשאף ליצור הצלבה של התקפת היריב עם ההגנה שלנו. ההצלבה היא ההגנה היחידה האמיתית שכן היא מיירטת את התקפת היריב ולא סתם חוסמת. ההצלבה היא המפתח להמשך ההתקפה שלנו.

שניים על אחד, זהו העיקרון בו תמיד נשאף שיהיה ברשותנו יתרון מספרי של כלים על היריב, למשל, עם יד אחת מתקיפה, נגן בעזרת שתי ידיים (כמובן תוך סגירתו ומניעה מהיריב לתקוף שוב). העיקרון הוא כי כך נשיג שליטה ביריב ונמנע ממנו להפעיל התקפה נוספת לפני שאנו נבצע את מתקפת הנגד שלנו. כמובן שמצב זה הינו תוצאה של הצלבה.

ניתוק מגע, אין לנתק מגע. מרגע שנוצר מגע עם היריב, יש לשמור על מגע זה לאורך כל הדרך. מרגע שנוצרה ההצלבה יש לשמור מגע ולהמשיך את ההתקפה בלי לקחת את האיברים התוקפים לאחור ומבלי לקחת את הכוונה לאחור (חשוב יותר וכמובן מוביל את האיברים). זהו יישום של עקרון המלחמה "רציפות והמשכיות".

הגנה התקפה, לפי מאסטר סו דונג צ'ן, אין טעם בליזום התקפה ועדיף להיות המגיב. כל שיטת ההגנה (הצלבה ויירוט) מבוססת על המתנה להתקפת היריב. אם נתקוף הרי שנהיה בטווח רחוק בהתחלה, וזהו המיקום של האגרוף הישיר, וברור שהיתרון נמצא באגרוף הלא ישיר. עם זאת, אפשר ליזום מצב שיוביל לתגובה שממנה תיווצר הצלבה. אין דבר שהוא אבסולוטית נכון, ישנן גישות שונות, והמציאות תכתיב מה יהיה נכון, לכן רצוי להכיר מגוון גישות.

החלקה פנימה, נושא זה קצת קשה להסבר, העיקרון הוא שלאחר שנוצר מגע בהצלבה ביתרון של שניים על אחד, יש להמשיך את התנועה וההתקפה בהחלקה פנימה על היריב ללא ניתוק מגע.

לסיכום. תת פרק זה (9.4.4) נובע מרעיונות שנלמדו ממאסטר סו דונג צ'ן. הרעיונות מוכחים בעשרות קרבות רחוב. הדברים אינם בלעדיים וכמובן תלויי מצב. יש מצבים בהם כן עדיף לתקוף ראשון (כולל בקרבות אימון בהם המתנה של שני הצדדים פשוט תמנע את האימון), ישנם מקרים בהם נרצה לנתק מגע, וכן הלאה.

9.4.5 בהייה 

בקרב אין לנסות לעקוב אחרי תנועת היריב עם העיניים, אם נתמקד במקום מסויים בשדה הראייה, המכה תגיע מהאזור שאינו בפוקוס, בנוסף, הגוף יגיב מהר יותר ללא תכנון מודע (ריק). כדי להגיע למצב זה יש לבהות לכיוונו הכללי של היריב, לא למקד ראייה אלא בהייה סתמית, במצב זה המוח יגיב מהר יותר לתנועה בשדה הראייה ולאחר אימונים רבים הגוף ידע להגיב נכון ולבד, מבלי שנאלץ אותו לתגובה מסוימת. (שימוש בראייה ההיקפית – הפרפריאלית – המגיבה מהר יותר לתנועה מאשר מרכז הפוקוס).

נ.ב. אנשים טוענים שצריך להתסכל בעיניים... לא מבין למה... יש טיעון שאומר שזה שומר את היציבה, אבל מי אמר שזה נכון לקבע את היציבה באופן כזה? מלבד זאת בהייה כללית, ובמיוחד מהצד בעמידה צידית, נוטה לעצבן אנשים והם נעלבים מזה (זה המשוב שקיבלתי). אין לי מה להגיד על זה...

9.4.6 תנועה של זרם מים

כשמים נתקלים במכשול, הם לא נעצרים, הם או עוקפים את המכשול וממשיכים בכיוון תנועתם המקורי, או שנוצרים זרמי ערבולת, בהם שכבת המים הקרובה למכשול פונה לאחור, מתערבלת מקומית ופוגעת במכשול מאחור (תלוי בגיאומטריית המכשול).

אם נזוז ונלחם כמו שהמים נעים, למעשה לא נעצר ונדע לבחור את כיוון תנועתנו ביחס ליריב.

הצעידה בקרב נקראת stepping. ככל שהצעידה בקרב דומה יותר להליכה טבעית, כך היא תתבצע טוב יותר ובצורה משפיעה יותר.

חשוב לציין כי המים, בעקפם מכשול, אינם מנתקים מגע, גם זרמי הערבולת שומרים על מגע מסוים עם הגוף הנעקף וכך גם לנו אסור לנתק מגע עם היריב.

9.4.7 צמצום טווח

נחמד מאד לא להיפגע, אבל אם רוצים להגיע להכרעה, חייבים לסגור טווח על היריב. יותר מזה, אם רוצים להגן על מישהו, חייבים למשוך את האש אלינו ולצמצם טווח, ולא לחכות שהיריב יתקוף ולהגיב בהתאם.

צמצום הטווח הוא החלק הקשה ביותר בהבנה איך לתקוף. לרוב, באפליקציות מלמדים מה לעשות כשתוקפים אותנו, ומשאירים את החלק של "איך לתקוף", איש איש להבנתו. למיטב הבנתי, החלק הכי חשוב בלתקוף הוא צמצום הטווח, יש שלוש דרכים עיקריות על מנת לצמצם את הטווח:

דרך ראשונה – הטעיה, חייבים לבצע איזושהי הסחת דעת או הטעיה כדי למנוע מהיריב להתרחק או לעצור את ההתקדמות שלנו. לפניכם מספר דרכי הטעיה:

·        בעיטה לברך או לשוק

·        מכה לאגרופי היריב – וכבונוס ניתן לשתק לו כלי נשק

·        זריקת חפץ

·        מכה באוויר לגובה העיניים

·        הסתרת שדה הראיה

·        מכת הטעיה למטה וכניסה למעלה ולהיפך, הטעיה למעלה וכניסה למטה (למשל ברכיה באוויר ואז קפיצה עם אגרוף לפנים)

·        רעש או אור פתאומי (ואל תגידו שאתם לא נושאים עמכם באופן קבוע רימוני הלם) כמו פנס או צעקה חזקה

·        זריקת פלצור (לאסו) על היריב (גם לאסו אין לכם זמין???)

דרך שניה – שאיבה, הרעיון נלמד בסדנא שהעביר מאסטר לואו דה שאו. הרעיון לקוח מהטאי-צ'י. לאפשר ליריב לתקוף, לפנות מקום ליריב, כלומר לאפשר לו מרחב התקדמות לתוך המעגלים שלנו, לקבל את התנועה ע"י השתלבות רכה. הרעיון בא ביחד עם הרעיון כי ב"ידיים דביקות" היריב רוצה להדבק אלינו, ולא אנו המתאמצים להדבק אל היריב. 

דרך שלישית – אגרסיביות, כניסה מהירה עם כל הגוף, מוכנות לספוג פגיעה מסוימת ולהגן על האזורים החשובים.

ניתן גם לגשת בצורות הבאות (ושילוב שלהן): 1. אגרסיביות - מחוייבות לנועה תוך שימוש בהפתעה.

2. אגרוף סופרמן. לא חייבים לבצע את האגרוף כפי שהוא, ניתן לשנות ו"לרמות" - לנצל הפתעה, הונאה, וריק: לא לבצע דבר אלא לנחות קרוב. לסיים בבעיטה במקום אגרוף. לקפוץ הצידה. לסיים במכה.

3. סגירה ופתיחה בעזרת שמינה.

4. גזירה אנכית.

5. גזירה אופקית.

6. השארות בהגנה ושאיבת היריב ע"י הטעיה והטייה.

7. הטעיה: חחזרה על דפוס תנועה ושינוי ברגע האמת. התקפה ראשונה שהולכת עד הסוף להבדיל מההרגל לזרוק מספר מכות בדיקה. פעולה לא צפויה. זריקת מכת "סרק" שעוקפת או מכוונת הצידה - וההחזרה היא הפעולה האמיתית.

9.4.8 נקודת מגע לעצירת היריב

פעמים רבות בקרבות, תמצאו את עצמכם מסתובבים במעגלים אחד סביב השני, לרוב אחרי שנוצר מגע כלשהו, אפילו מתפיסה, צד אחד מנסה ליזום והשני מפריע לו פשוט בכך שהוא מסתובב אתו. כדי לעשות משהו במצב זה חייבים לעצור את תנועת היריב וזאת ע"י מגע בנקודה נוספת, לרוב ברגליים ע"י מגע רגל ברגל (דריכה למשל, או סתם נגיעה). עצירה זו מאפשרת לצאת מהמצב הסימטרי של ההסתובבות סביב עצמנו ולהיות יעילים.

9.4.9 שילוב ידיים, גוף ורגליים

חשוב ביותר לא לשכוח כי כל הגוף משתתף בלחימה, גם בהגנה וגם בהתקפה, כדאי מאד לתקוף עם ידיים ורגליים ביחד, כך שהיריב אפילו לא ידע איפה להתמקד בהגנה ולא יבין את המניפולציה המופעלת עליו עד שיהיה מאוחר מידי. כשהיריב יותקף בכל החזיתות בו זמנית, יותר סיכוי שרוחו תשבר ויכנס למגננה. מהמגננה אין מוצא בקרב רחוב. שימוש בעיקרון ריבוי המאמץ.

9.4.10 היפוך כיוונים וטלטולים

טלטולים, טלטול הוא מצב בו מנענעים את היריב מצד לצד בלי שהוא יכול להתנגד. שינויי התאוצה והכיוון הפתאומיים משפיעים לרוב על הצוואר ועל גזע המוח ועלולים לגרום נזק קשה, אך האפקט המידי שלהם והרצוי לנו בקרב הוא דיסאוריינטציה (חוסר התמצאות) במרחב.

כאשר לובשים רתמה (ותיק גב הוא רתמה לכל דבר), רצוי לעשות שימוש ברתמה לצורך הטלטול. הרתמה תופסת את עיקר המסה כיחידה אחת (לעיתים אף את מרכז הכובד) ומקלה עלינו את הפעולה.

טלטול נוצר בקלות ממעגל קטן או שבירה של מעגל ע"י מיתר פתאומי.

טלטול יכול להיות אנכי, אופקי, קדימה אחורה, או שילוב של כיוונים.

היפוך כיוון תנועת היריב, היפוך הכיוון הוא מעין טלטול בתנועה מעגלית, יש לנצל כיוון תנועה מסוים ולהטות אותו כך שיראה כאילו היריב החליף כיוון באופן פתאומי. למשל גרמנו ליריב להסתובב קדימה ולמטה, היפוך הכיוון יהיה לקחת אותו אחורה ולמטה באמצע התנועה.

הרעיון אינו לעצור את התנועה, אלא להבין כי מדובר בתנועת שמיניה גדולה.

רעיון היפוך הכיוון בעזרת שמינייה קיים גם בהגנות בטווח הקצר, למשל נגד סכין, אגרוף ובעיטה, מטים את האיבר התוקף לכיוון אחד ובלי לעצור את התנועה, ע"י הסטה עם היד השנייה שלנו, גורמים לתנועה לכיוון השני.

למשל הסטה ע"י חסימת S תחתונה חיצונית ומיד לבצע עם היד השנייה חסימת S תחתונה פנימית.

היפוך כיוון תנועה שלנו, בהמשך לסעיף הקודם, כדי לבצע מניפולציה על היריב ולגרום לו לשנות כיוון וכדי לבצע טלטול, גם אנו נאלץ לרוב לשנות כיוון תנועה, הדבר יעשה לרוב כמו בכדור-סל, ע"י רגל ציר, או ע"י לאו-מא.

9.4.11 השתלבות בתנועת היריב

השתלבות בתנועה הוא עקרון תנועתי. במקום לחסום, להסיט וכדומה, פשוט להיכנס לתוך תנועת היריב, למשל קוטפים את היד בזמן האגרוף ובמקום להסיט אותו, נדבקים אליו וממשיכים את כיוון התנועה המקורי.

בדומה להיפוך כיוונים, זהו נושא שקשה להסביר בכתב בלבד, עם זאת הנושא חשוב ביותר נגד סכין, שבו נרצה להיצמד לגוף הנחש ולתפוס את הראש הארסי (הזרוע לעומת היד עם הלהב בהחזקת סכין קדמית 10.8).

9.4.12 תזכורות מ EOE

החלק הזה הינו שייך ל Essence Of Evolution (EOE) של מאסטר סו דונג צ'ן. מטעמי זכויות יוצרים אני לא אפרט כאן הסברים. חלק זה נועד רק לתזכורת למי שמכיר ולעצמי.

·        כוח מהירות דחיסות הכלה (כלי כיבול)

·        נקודה קו הצלבה (הצלבה נקודה אחת. הצלבה שתי נקודות, הצלבה שלוש נקודות) חצייה ספירלה

9.5 קרקע

לדעת להילחם על הקרקע, בין אם הפילו אתכם ובין אם אתם המפילים, זהו ענף חשוב בלחימה, אבל חשוב להבדיל בין לחימת קרקע ספורטיבית, בה יש חוקים ברורים מה אסור ומה מותר ומה המטרות, לעומת לחימת אמת.

בלחימה ספורטיבית אזור הלחימה סטרילי ונקי ממפגעי בטיחות כמו אבנים, זכוכיות, אבני שפה וכדומה, בנוסף ישנן מכות אסורות, לעומת זאת בלחימת אמת, הכל מותר והזירה רחוקה מלהיות סטרילית, בנוסף, הסיכוי שהיריב לא לבד גבוה.

לאור כל האמור לעיל, באג'נדה האישית שלי, אני לא מאמין גדול בלחימת קרקע ואין לי ידע גדול בתחום הטכני על הקרקע, אני לא עוסק בספורט ולכן הדגש הוא בהכנה למקרה הלא רצוי של קרקע בלחימת אמת, המנעות ויציאה מהקרקע.

במקרה וישנה לחימת קרקע, נסו לצאת ממצב זה במהירות האפשרית, בכל מצב, התמקדו בהגנה על הפנים שלכם ולנסות להכות את היריב בפניו, או בסרעפת או חניקות. בריחים ונעילות, הן טכניקות נהדרות ויפות מאד, ומאד לא ישימות או אפקטיביות ברחוב, אתם לא רוצים לנצח בנקודות, אתם רוצים לשבור את רוח וגוף האויב שלא ילחם שוב, ולהימנע משבירתכם.

9.6 משיכה וקריעה (ליפוף ותלייה בהתאמה לפי מאסטר סו דונג צ'ן)

9.6.1 קריעה

הכוח של הקריעה מגיע מבחוץ פנימה. הדרך להרגיש זאת ולפתח את הכוח היא התרגיל הבא:

1)     שיזן טאי

2)     בצעו את הטכניקה הרב תכליתית מעגל אופקי עם שתי ידיים מבחוץ פנימה

3)     כשהידיים בנקודה הכי רחוקה מכם, בצעו תנועת תפיסה עם האצבעות

4)     קרבו את גב כפות הידיים אל החזה כשהן מבצעות תנועה שמחזקת את התפיסה

5)     ליד החזה תתחילו לבצע הפרדה בין הידיים לכיוונים מנוגדים

6)     בסוף תרגישו כאילו שנתתם מכת מרפק לכל כיוון

בדמיון המודרך דמיינו כי אתם תופסים וקורעים משהו (שק למשל). זהו כוח הקריעה. תמיד מתבצע בתנועה כנגד תנועה. גם תנועת החניקה עם תלישה (8.16.4) היא בדיוק תנועה כנגד תנועת היריב.

9.6.2 משיכה

כוח המשיכה מגיע מבפנים החוצה. רבות התנועות המפתחות את הכוח נכון, להלן מספר דרכים ודגשים על מנת למשוך נכון:

1)     משכו עם כל הגוף ולא רק הידיים.

2)     תנועת המשיכה נובעת מהאגן.

3)     כניסה לעמידות הויבו ולאו-מא מהווה תנועה עם כל הגוף.

4)     משיכה יכולה להתבצע בקו ישר או בתנועה בעלת אופן מעגלי, כמו גל ים שמושך בצורה מעגלית למטה ולאחור ואז עולה למעלה וקדימה כדי לשחרר את האנרגיה האגורה בו. דימוי גל הים חשוב מאד ומשפר פלאים את יכולת המשיכה.

5)     במשיכה ישירה נסו להכניס רטט (7.6.4), משיכה מקוטעת, שבה כל משיכה ממשיכה מאיפה שהקודמת נעצרה.

6)     תרגיל הטכניקה האוניברסלית של המעגל האנכי במרכז הגוף.

דוגמא נוספת במעבר הויבו - לאו-מא (8.6.6).

9.7 פושינג האנדס (ידיים דוחפות)

על תרגיל זה נכתבו ספרים ומחקר שלם של מאסטר סו דונג צ'ן עוסק בנושא, לכן לא אפרט.

מדובר בתרגיל שבו עומדים בצורה סטטית או בצורה דינמית, ודוחפים עם יד אחת או שתיים (ההבדלים מהותיים) והמטרה להוציא את היריב משיווי משקל.

תנועת הידיים בתרגיל עם יד אחת היא מעגלית, כאשר קיימים מספר מישורי סיבוב, שלושה מרחקים ומספר אופנים לבצוע המניפולציות (לא אפרט משום שזוהי תורתו של מאסטר סו דונג צ'ן ולא שלי).

בתרגיל עם שתי ידיים המפתח הוא הרפיה, להקשיב לתנועת היריב, לאיזונו ומקום משקלו וכך לנסות לנטרל את מהלכיו ולהפילו בפח משלנו.

מטרות התרגיל הן בדיוק ללמד אותנו לעבוד עם משקל, הרפיה ולהיות קשובים ליריב ולעצמנו (בעיקר לעצמינו).

9.8 סטיקי האנדס (ידיים דביקות, צ'י סאו)

תרגיל זה יכול להיות דינמי או סטטי. מטרת התרגיל היא ללמד זרימה עם הידיים ולעבור מכשולים.

בתרגיל היריבים עומדים כשהם מצמידים אמות. המטרה לתקוף מבלי לנתק מגע. לא מדובר על ביצוע התקפות ישירות כמו אגרוף ישר, אלא על התקפות של indirect punch, שימוש בסיבובים סביב המרפק ומניפולציות רבות בטווח הקרוב.

9.9 מהירות באפליקציה וכוונה

אם ברצוננו להיות מהירים, מעבר לתרגול אינסופי יש להתכוון למה שעושים. כדי לבצע אפליקציה ולהרגיש אפקטיבי ומהיר, חייבים להכניס כוונה בתנועה. הכוונה והמיקוד משפרים את המהירות והעוצמה של כל תנועה ותנועה.

כמו כן, לרוב התמקדות בהחזרה מגבירה את מהירות ההוצאה.

שימו לב שלמרות הכוונה והמיקוד, מדובר בתרגול חברי ואין לפגוע בחברכם לתרגול וחובה לפעול במסגרת המגבלה הזו.

9.10 קרבות חופשיים

קרבות חופשיים למטרת אימון, זה בדיוק מה שהם. קרבות אינם לחימת אמת. בקרבות ישנם חוקים ורגולציות. בלחימת אמת כמו במלחמה כוללת, אין חוקים ואין חברים, רק אויבים והישרדות.

 ישנם מספר רמות של קרב אימון:

1)     כפפות אגרוף מלאות, מלמד בעיקר טווח ומרגיל למגע (טוב למתחילים). הכפפות גדולות ומפריעות לבצע טקטיקות ריאליסטיות ומבטלות את מרבית הטכניקות.

2)     כפפות פתוחות, טוב כדי לשמור אחד על השני ומאפשרות שימוש במרבית הטקטיקות והטכניקות. ציוד רצוי אם ברצונכם לעבוד בעצימות ואינטנסיביות גבוהה.

3)     ידיים חשופות, מאפשר לבצע הכל אבל דורש שליטה מלאה על מנת לשמור אחד על השני, מומלץ למתקדמים בלבד, או לאימון בעצימות נמוכה.

4)     קרבות רק ידיים, לאימון העבודה בטווח הקרוב ועבודת הידיים כמובן.

5)     קרבות הכוללים ידיים ורגליים לאימון כולל.

6)     עם או בלי הפלות.

7)     עם או בלי ירידה ועבודה על הקרקע.

8)     רק עמידות, בלי מכות, כאשר המטרה היא להגיע לעמדה דומיננטית על סמך סטפינג בלבד.

9)     קרבות של השתלבות תנועה בתנועה לצורך לימוד זרימה.

10)  קרבות 1 על 1, כולם על כולם, זוג נגד זוג או יותר (גב אל גב ושיתוף פעולה).

מבחינת ציוד מגן, הציוד היחיד שבאמת קריטי הוא מגן השיניים, ששומר על השיניים, הלסת ומגן מזעזועי מוח באופן חלקי. בזמן הקרב יש לשמור על הפה סגור ולנשוך את המגן בכל עת.

הלך הרוח הרצוי באימון זה הוא נטול אגו ושמח, עליכם לשכוח ממנצחים ומפסידים, המטרה היא שכולם ילכו הביתה בריאים ושלמים בסוף השיעור ורצוי עם מצב רוח טוב.

התייחסו לקרבות כאל משחק, אל תפחדו להיפגע (קבלו זאת כמובן מאליו שתפגעו אם ברצונכם להגיע למשהו אפקטיבי, אין מזה מנוס), חייכו, צחקו כשתופלו וקומו בקפיציות וחיוניות מהקרקע. ההכנה היא קרבית, החשיבה היא קרבית לחלוטין, אבל הלך הרוח הוא חברי ומשוחרר.

9.10.1 קרבות ספורטיביים

קרבות ספורטיביים הם קרבות בהם ישנם חוקים, מה אסור ומה מותר. קרבות אלו אינם מתרגלים חשיבה קרבית ועלולים להרגיל את המתאמן לדפוסי פעולה חסרים ושגויים.

9.10.2 קרבות לא ספורטיביים (בין חברים)

קרבות לא ספורטיביים, למעשה מתירים הכל פרט לנשיכות  משיכות בשיער ומכות לאשכים, כאשר ברור כי במציאות אם יש צורך אז כן מבצעים אותם. מגבלה נוספת יכולה להינתן על מכות מסוימות שעלולות להיות מסוכנות, בהתאם לרמת המתאמנים. אתם ודאי שואלים איפה ההבדל לעומת הקרב הספורטיבי? ההבדל הוא בדגש, כי כאן המכות האסורות הן מותרות במציאות, בקרב ספורטיבי אין דגש כזה.

באימון לא ספורטיבי, מותר למתאמן לסמן מכות אסורות ולחשוב עליהן טקטית, גם אם לא לבצע אותן, העיקר שהמוח תורגל בפעולה הרצויה.

למתאמנים בצורה ספורטיבית, למטרות זירה קשה לצאת מהדפוס המוכר להם של מותר ואסור ואין המוח שלהם מתורגל בחשיבת רחוב "מלוכלכת", למשל תיתכן התעלמות מוחלטת מסימוני היריב של אצבעות לעיניים ומרפקים לפנים, על הקרקע הם יתעלמו מהכרעה בעזרת מכת מרפק כי "להם יש טכניקה עדיפה" של איזשהו בריח שיפה לזירה ולא ריאלי בעליל בקרב הרחוב.

שלא יהיו חוסר הבנה או זלזול, איני מזלזל בספורטאים, יש לי כבוד והערכה מלאים אליהם ואלו בהם שדואגים להתאמן במנטאליות לחימה הם מוכשרים ומסוכנים ביותר בלחימה.

עם זאת,  אלו מהם שאינם מתאמנים במנטאליות לחימה פוגעים בעצמם, כי ברחוב לא יכבדו את החוקים והקיבעונות שלהם.

9.11 נטרול כלי הנשק 

לא תמיד חייבים ללכת למרכז המסה או לראש כדי לנטרל ולפגוע ביריב/אויב. לעיתים רבות מספיק לפגוע ולנטרל את כלי הנשק, למשל, שבירת ידיים ורגליים, שיתוק שרירים (רגל עץ למשל), שבירת אצבעות, וכן הלאה. הדבר נכון גם לקרב חמוש וגם לקרב בידיים ריקות.

9.12 תפיסה, תפיסת בגד ותפיסת עור

ישנן שלוש דרכים לתפוס. בכל הדרכים עיקר האחיזה מתבצע ע"י האמה והקמיצה, שהן החזקות ביותר, בעוד שהזרת והאצבע המורה יחסית משוחררות. האגודל תמיד ניצב, לפעמים משתמשים בו ולפעמים לא, תלוי אם רוצים תפיסה שנועלת או רק אחיזה זמנית.

דרך ראשונה, היא הצמדת כף היד למשטח הנתפס (זרועה, רגל, שריר, וכו') ופשוט סגירת האצבעות כל שהן משיקות למשטח. זוהי למעשה אחיזה חלקה ולא מכאיבה. זוהי אחיזה. כך תופסים כלי נשק ואנשים הנופלים מצוק. באופן זה גם אוחזים בהצלבה כאחיזה זמנית (אגודל פתוח).

דרך שניה, בתפיסה זו אנו נועצים את האצבעות לתוך הבשר. זו תפיסה שנועדה להכאיב ולנטרל. ניתן לתפוס כך לתוך שרירים ולצוואר. באופן זה מניחים את קצות האצבעות על המשטח ונועצים פנימה, כף היד לא תמיד באה בכלל במגע עם המשטח הנתפס.

דרך שלישית, תפיסת עור (מאסטר סו דונג צ'ן), באופן זה אנו מניחים את כף היד על האיבר הנתפס, מצמידים את המגע וסוגרים תחילה את המפרקים החיצוניים של האצבעות, כך שרק שכבת העור נתפסת. השלב הבא הינו סגירת שאר המפרקים. האפק הינו תפיסת העור והפרדתו מהבשר. התפיסה כואבת ביותר ומשתקת. ניתן להתנגד לתפיסת העור ע"י ניפוח או הרפיה מלאה (פאן, ליו בהתאמה – כוחות טאי צ'י), ההתנגדות דורשת תרגול רב ומעבר להדגמה שלה אני לא מכיר את הנושא.

תפיסת בגד, במקום לתפוס בגוף, קל יותר לעיתים לתפוס את הבגד. תפיסת הבגד הופכת את הבגד לרתמה למעשה ומקלה עלינו את המניפולציה. תפיסה של של הבגד גם יוצרת מומנט גדול יותר עקב הגדלת הזרוע (זרועxכוח=מומנט).

9.13 נימה אישית על תבניות וקונג-פו

עבורי, התבנית היא בעיקרה כלי מוטורי, אני לומד דרך עקרונות ולכן עבורי הדגש הוא על הטכניקות הרב-תכליתיות, פיתוחי הכוח שלהן, העקרונות הקרביים הנלמדים מאפליקציות, דימויי הכוח השונים וקרבות. לי עצמי קשה לזכור אינסוף אפליקציות וקל יותר להתמודד עם אלתור על סמך עקרונות תנועה ולחבר אותם.  אני פחות מתחבר לגישה בה מלמדים אפליקציות לפי תנועות תבנית, אלא רק בדיעבד להראות כי הדברים מופיעים בתבניות. הסגנון הוא רק הכניסה לעולם הלחימה, הלחימה עצמה היא נקייה מסגנון והכל בה קיים ומותר.

אין האמור לעיל סותר את חשיבות לימוד התבנית בכל אותם אופנים שהזכרתי (פרק 7).

למה התבנית היא לב הקונג-פו?

ובכן הנה הסבר קצר:

הדור הקודם של המורים היו צריכים להשקיע מאמץ אדיר בליקוט שמועות על מורים, לנסוע רחוק כדי למצוא אותם בתקווה בכלל שיקבלו אותם ושהנסיעה לא הייתה לשווא. לעבוד שעות רבות בצורה סיזיפית עד כדי שעמום או תשישות מוחלטת ולהקריב בריאות ונפש לטובת הלימודים שלהם.

ליקוט הידע ממקורות רבים רק הקשה על המטרה עוד יותר וכך רק אלו שבאמת בוער בנפשם, יכלו לעמוד באתגר ולהיות אמני לחימה.

היום, הכל אינסטנט, הכל בא בקלות. רואים יוטיוב, "לומדים מהאינטרנט" בלי לזוז מהמקום ובאפס השקעה רגשית, אפס מאמץ, אפס הקרבה, ואפס השקעה כספית ושכלית (מודע לאירוניה שהאתר שלי פתוח לכולם בחינם).

מוצאים מורה בקלות, הולכים ל"חוג". להעביר זמן אולי ייצא מזה משהו. מתייחסים למורה כאל חייב להם משהו. אין סבל, אין השקעה, אין מעורבות, אין רצון בוער כלהבה. אין מוכנות לשאת באחריות ובמחיר עבור הידע והאמנות (אולי זו הסיבה שהתחום נקרא אמנויות לחימה, המעורבות הרגשית העמוקה המתחייבת כלפי התחום ולא רק אסופת טכניקות שלא נוגעות אישית).

קיימת זילות מוחלטת לגבי מה שעבר על המורים וחוסר הבנה מוחלט על נתיב הידע. בורות פשוטה. הדבר שווה לכך שלוחם במסלול צבאי לא יבין כי הידע שהוא מקבל נרכש במחיר חיים של לוחמים שנפלו על חרבם או נפצעו.

מבחינת הלחימה לא צריך הרבה תבניות, אבל מדובר פה ביותר מזה. מדובר בכבוד לדרך שעברו המורים. דרך המחברת  את התלמיד  אל המורה. מדובר בהיסטוריה ובנתיב הידע.

זו הסיבה לכך שהתבנית היא לב הקונג פו - ההיסטוריה העוברת דרכה היא בדיוק המסורת.

הרי התבנית שימשה אמצעי תקשורת בעולם בו לא כולם יודעי קרוא וכתוב וטקטיקה הייתה סוד. הידע הוצפן בתבנית.

הידע האסטרטגי, הטכני, הטקטי, ידע הכוחות וכן הלאה הוצפן באופן הדורש מחקר להבנה של יישום קרבי ויישום מדיטטיבי.

ההיסטוריה של נתיב הידע, היא מה שמחבר אותנו לשורשים.

אני שייך לאסכולה שבה אוהבים ללמוד מספר רב של תבניות. אין זה אומר שהבנת התבנית היא שטחית. אנחנו אוהבים את התבניות פשוט כי הן מהנות. הגיוון הרב יותר מאפשר להתאמן בצורה שלא תשעמם. העיקר ההתמדה. מעט חזרות על הרבה אלמנטים לאורך זמן, זהה לחזרות רבות על מעט אלמנטים לאורך זמן. העיקר ההתמדה.

הדבר שמייחד את הקונג-פו (בכללו האמנויות הפנימיות והחיצוניות) הוא עולם הדימויים וניתוח הכוחות השונים. בסופו של דבר הגוף מסוגל לבצע דברים מסוימים. נשאלת השאלה, למה דווקא קונג-פו ולא אגרוף תאילנדי, למשל, ובכן, ראשית הניתוח של הדימויים והכוחות מאפשר הבנה ברמה מעמיקה יותר ורב גוניות רבה יותר.

נקודה נוספת וחשובה, מהי המטרה שלשמה באתם ללמוד?

אם ההשוואה בין אמנויות הלחימה מתבצעת על בסיס לחימה וכמה מהיר השיפור והיכולת להגן על אחרים ועצמכם, הרי מה שחשוב היא כל הדרך, לא רק הסגנון שבחרתם ללמוד, אלא גם המורה וההדרכה שאתם מקבלים. ללא לימוד חשיבה לחימתית, בכל סגנון, לא תדעו להילחם כמו שצריך.

אז נכון שלרוב מתאגרף תאילנדי יהיה לוחם זירה טוב יותר מאיש קונג-פו לאחר זמן קצר וזאת כי השיטה שלהם עוסקת בלחימת זירה במובהק ועם פחות כלים.

כפי שעיניכם רואות, ספר זה ממוקד בלחימה. למידת קונג-פו בעזרת ספר זה, בעיניים לוחמות, יאפשרו לכם להיות לוחמים טובים אף יותר מהסגנונות המתמקדים בלחימה וזאת הודות לכך שבקונג-פו משחיזים את הכלים ואת העקרונות (פיתוחי כוח, טכניקות רב תכליתיות וכו') ומלמדים לגמישות מחשבתית.

9.14 על תבניות וסגנונות (תוספת)

חלק זה נכתב עכשיו ולא בפרק על התבנית כדי לא להפריע להבנת החלק הקודם. אין סתירה בין ההסברים, אבל החיבור ביניהם דורש מחשבה מעמיקה נוספת.

התבניות מהוות מעין מותג מסחרי של המורים. היו אלף מורים שהתחרו אחד בשני וכל אחד היה חייב להיות ייחודי. השינויים הקטנים הם מותג. תמיד ימצא מה לתקן בתבנית, כי רק כך ניתן להאריך את חיי המותג וכתוצאה מכך ישנה פרנסה.

נכון זוהי ראייה מעט צינית של נושא התבניות השונות. אבל יש בו גם הרבה מן המציאות.

מלבד ההשקפה הצינית על ריבוי התבניות ישנה גם הסתכלות על הסגנונות השונים.

לסגנונות שונים ישנו אופי שונה של התבניות (גם עם ריבוי התבניות). אופי זה קשור ליצור הכוח ודרך הפקתו. למשל תנועת שרשרת שבורה בסגנונות הקונג פו החיצוניים, לעומת התנועה האחודה עם כל הגוף בסגנונות הפנימיים. גם הסגנונות הפנימיים מכילים הבדלים בין סגנון לסגנון, למשל על בסיס הדימוי המוביל (מים, אוויר וכן הלאה). נקודה נוספת וחשובה היא, שכל סגנון מכיל אסטרטגיה שונה. אסטרטגיה זו באה לידי ביטוי בתבנית.

אשוב ואדגיש כי בקרב חשוב לשלוט בכל אופי אסטרטגיה שניתן וכן בכל אופן תנועה. לא להינעל לסגנון ולא להילחם בתוך הסגנון בלבד.

חשוב לא לנסות לעוף לפני שהולכים, קודם כל חייבים בסיס, שעליו ניתן ללמד עקרונות. לכן, מתחילים, היו סבלניים, זה ישתלם לכם. הקשיבו למורים, תעשו שיעורי בית והלחימה תשתפר מהר.