ישנן כמה דרכם לשתול רעיון וכמה סוגים שונים של שתילת רעיונות.
1. שתילת רעיון לטווח ארוך – זריעה (חלון אוברטון)
במצב זה אנו נרצה לגרום למושא השני לאמץ רעיון שלנו כאילו זה רעיון שלו. מדובר על שינוי תפיסתי עמוק לגבי נושא מסוים.
הדרך לבצע זאת היא:
· לנהל שיחה רגילה.
· תוך כי השיחה זורקים את הנושא/רעיון לאוויר ולא מתייחסים אליו.
· יש לשים לב לתגובה האינסטינקטיבית של המושא (האם התגובה חיובית, שלילית, סקרנות, סלידה, וכדומה).
· לאחר פרק זמן (לא מוגדר אך לא קצר מידי ולא ארוך מידי) יש להעלות את הנושא פעם נוסף. שוב באופן אגבי.
· פעולות אלו שותלות זרע למחשבה עבור המושא. המטרה שהמושא לא ידע לקשר את הנושא אלינו אלא יחשוב כי הנושא עלה מתוכו.
· לאחר מכן יש לנסות לגשת לנושא באופן ישיר יותר ולהעלות נימוקים. לא לנסות לנצח בדיון אלא רק לנמק ולעזוב.
· להשקות את זרע הרעיון מידי פעם עד שהשתיל מכה שורש.
2. סוגסטיה קוגניטיבית – גרימת שינוי התנהגותי בטווח בינוני-קצר
במצב זה נרצה לגרום לשינוי מהיר בזמן בינוני-קרוב בהתנהגות ובגישה של המושא. לא מדובר בשינוי תפיסתי אלא באימוץ מעשי של קו התנהגות.
· כדי להפעיל סוגסטיה, על המושא להיות בהלך רוח הנתון לסוגסטיה. הלכי רוח אלו יכולים להיות: מצוקה, שברון לב, עצב, כעס, בלבול, אמון ברמה גבוהה (כתות, גורואים וכו), רוח שבורה – למעשה כל הלך רוח המחליש את הקוגניציה.
· ניתן ליצור פתחים והכנה לסוגסטיה ע"י שימוש בכוחות המניעים של המושא ולהחדיר דרכם את הרעיונות הזרים.
· ניתן ליצור מיסוך ובלבול ע"י ריבוי פרטים – מרוב עצים לא רואים את היער, ואת הדובים שבו.
· להביא את המושא להבנה כי הפעולה הנדרשת היא הנכונה ביותר עבורו.
· אנשים עם קוגניציה חזקה יהיו חסינים למדי בפני סוגסטיה.
3. הצעה ישירה
זו הדרך ההגונה ביותר לפעולה. בדרך זו פשוט מציעים רעיון חדש בפני המושא ומדברים איתו על כך. נימוקים, טענות, דוגמאות וכדומה.
4. סוגסטיה רגשית
רגשי, ומניפולציה רגשית הם מנגנונים מתחרים לסוגסטיה קוגניטיבית.
· לא כל מי שחסין למניפולציה קוגניטיבית יהיה חסין למניפולציה רגשית.
· אנשים אמפתיים יהיו נתונים יותר בקלות לסוג זה של מניפולציה.
· אנשים ללא מערכות הגנה רגשיות יהיו נתונים יותר בקלות לסוג זה של מניפולציה.
· פעמים רבות מניפולציה זו נעשית ללא כוות זדון או כוונה כלל.
Comments